חלוקת רכוש ודין הכתובה באשה שפרסמה עצמה בפייסבוק למטרת הכרויות

לפנינו תביעת כתובה של האשה וכן תביעות הדדיות של האיש והאשה.

רקע

מדובר בזוג שנישא בתאריך 21/06/05 כדמו"י. הם היו נשואים כ-7 שנים והתגרשו בתאריך 17/06/12. מנשואי הצדדים נולדו שני ילדים.

עפ"י תסקיר שרותי הרווחה מדובר בזוג שהסכסוך ביניהם היה מתמשך תוך מעורבות גדולה של משפחות המוצא. היו ניסיונות של שלום בית והאחרון שבהם בפברואר 2011. הבעל עזב את הבית בספטמבר 2011.

בתאריך ה-16/8/11 הגיש הבעל תביעת גירושין לביה"ד תוך שהוא כורך בתביעה את שאר עניני הממון שבין בני הזוג. כנגד, הגישה האשה תביעת כתובתה בתאריך 10/10/11 ובו תובעת כתובתה בסך של 555, 555 ש"ח.

דיון

בכתבי הסיכומים סעיפים 9-19 כתב הבעל מדוע אינה זכאית לכתובה. הטענות שהעלה, או שלא הוכחו או שאין בהם כדי להפסידה כתובתה.

הטענה האחרונה בסעיפים 15-18 הינה שהאשה פרסמה עצמה בפייסבוק לראשונה, עפ"י דברי הגרוש שנאמרו בפרוטוקול מכ"ט בשבט תשע"ב (24/1/12), בפברואר 11.

בפעם השנייה פרסמה עצמה בתאריך 1/8/11 כאשה פרודה המתעניינת בגברים, שלדבריו מדובר בדבר הנחשב מעשה כיעור ולכן יש להפסידה כתובתה, האשה הודתה בפרסום מה 1/8/11.

ולשאלת ביה"ד האם בעקבות הפרסום הכרת בן זוג השיבה האשה שלא הכירה אף אחד כתוצאה מפרסום זה עד למועד הגירושין.

אם כן יש לדון האם עצם פרסום שכזה יש בו משום עוברת על דת או מעשה כיעור.

בשו"ע סימן קטו סעיף ד מנה השו"ע את המקרים שבהם אשה מוגדרת כעוברת ע"ד יהודית ואחד מהם "שהייתה משחקת עם בחורים".

בח"מ יב ובב"ש יב כתבו שאפילו אם מדברת שיחה יתרה עם בחורים נחשב הדבר לשחוק משום ששיחה יתירה מביאה לידי שחוק.

ק"ו הדבר בנד"ד שמטרת הפרסום בפייסבוק הינה להכיר אנשים לצורך קשר המביא לקשר אינטימי.

אולם כדי להפסידה כתובה על מעשה זה דרושה התראה, כפי שנפסק בשו"ע שם: "בכל אחד מאלו תצא בלא כתובה אם יש עדים שהתרה בה תחלה ועברה על התראתו."

בנד"ד לא הייתה התראה לאשה על מעשים אלו וע"כ אין להפסידה כתובתה.

הואיל וביה"ד קיבל קניין מהצדדים ושיקול דעת רחב בעניין הכתובה נדון בגובה התשלום לאחר שנפסוק בשאר התביעות הממוניות.

דיון בשאר התביעות

הדירה