חיוב מעביד בנזקי תאונה של עובד שנפל במהלך עבודתו באתר בנייה

1.         עסקינן בתביעת נזקי גוף שנגרמה לתובע ביום 27.3.03, עת עבד כשכיר, לטענתו, אצל הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), באתר בניה בשכונת בית וגן בירושלים ובנסיבות שיפורטו להלן (להלן: "התאונה").

2.         הנתבעת, חברה בע"מ, עסקה במועדים הרלבנטים לנו בעבודות בניה.

3.         הנתבעת 2, חברה לביטוח בע"מ, ביטחה בכל המועדים הרלבנטים לכתב התביעה, את הנתבעת בפוליסת ביטוח מס' 303009162/02 (להלן: "הפוליסה") המכסה אף חבות מעבידים.

4.         כחלק מהגנתה טענה הנתבעת כי התובע כלל לא היה שכיר שלה, אלא במועד התאונה היה קבלן משנה לביצוע עבודת הבניה באתר הבניה בית וגן (להלן: "אתר הבניה"). בהמשך, לאחר שהתובע צירף לתצהיר עדותו הראשית (ת/1) תלוש שכר שהוציאה לו הנתבעת אודות חודש יולי 2003 (חודש התאונה), הצהירה ב"כ הנתבעות כי "לנוכח תלוש השכר שהוגש, אנו נתייחס לתובע כעובד ולא כקבלן עצמאי" (עמ' 8 לפרו' ש' 16).

5.         לנוכח הצהרה זו תמוה היה הדבר כי גם חקירתה הנגדית של ב"כ הנתבעות את התובע ויתר עדי התביעה, כוונה, בין היתר, למטרת הוכחה כי התובע לא היה עובד שכיר של הנתבעת אלא קבלן משנה, ותמוה עוד יותר כי הנתבעות חזרו על טענה זו בסיכומיהן.

6.         בכל מקרה אציין כי שוכנעתי מהעדויות ששמעתי שהתובע היה שכיר של הנתבעת בעת התאונה, ואפרט זאת גם להלן .

נסיבות התאונה .

7.         התובע תיאר בסעיף 4 לכתב התביעה את התאונה כדלקמן:

            "ביום 23.7.03 במהלך עבודת התובע בשרות נתבעת מס' 1 באתר ברח' ברמיר 5, וכאשר התובע עם עובדים אחרים היו עסוקים בביצוע עבודות תפסנות בתקרה, דרך הוא על אחד הלוחות שלא היה יציב ובכך נפל הוא מעל לגג מגובה  כ- 3 מטר, נפילה שכתוצאה ממנה נגרמו לו נזקי גוף חמורים שיפורטו להלן.

8.         בתצהיר עדותו הראשית (ת/1) הרחיב התובע קצת יותר אודות נסיבות התאונה (סעיפים 9-10), וציין כדלקמן:

"9.        הנני להצהיר כי באותו יום התבקשתי ע"י מר יצחק (מר יצחק בחרי, מנהל הנתבעת - ח.ש.) להשכיל את הלוחות על ניצבי התקרה וקיבלתי ממנו פקודה כי אמהר להניח את כל הלוחות ורק לאחר שאסיים זאת לייצב אותם באמצעות מסמרים וחוטי שיזור וזאת בכדי לשחרר את העובד שניצב בקומת הקרקע ומעמיס את החומרים ובכך אפשר לחסוך זמן ולהעסיקו בדברים אחרים.

10.        הנני להצהיר כי לאחר שהנחתי את כל הלוחות, השתחררו הפועלים שהיו מוסרים לי את הלוחות ואז התחלתי לייצב את הלוחות במסמרים כאשר אני דורך על אותן לוחות, לפתע כשדרכתי על לוח ולמרות זהירותי איבדתי שיווי משקל וכתוצאה מכך נפלתי מהתקרה על ארגז הבטון, הבלוקים והג'קים שהיו מתחתיי".

9.         התובע נחקר ארוכות בחקירתו הנגדית על נסיבות התאונה, ותמציתה כדלקמן:

א.         ארוע התאונה היה כשהם היו צריכים לעשות את התקרה של הקומה החמישית (עמ' 13 לפרו' ש' 25).

ב.         בזמן נפילתו הוא היה באמצע עבודת התפסנות של תקרת הקומה החמישית. הוא עמד על אחד הקרשים שלא חוזק כלל במסמרים, ונפל לרצפת הקומה הרביעית (עמ' 14 לפרו' ש' 3; ש' 7; ש' 24-30).

ג.          הוא דרך על אחד הקשרים של תקרת הקומה החמישית, שלא חוזק במסמרים ע"י עובד אחר בשם כמאל אסקאפי (עמ' 14 לפרו' ש' 14-15; ש' 27).

ד.         שיטת העבודה היתה שהוא הניח את לוחות העץ שהרכיבו את תקרת הרצפה החמישית, וכמאל היה דופק אותם במסמרים כדי לחזק אותם. את הקרשים מרצפת קומה רביעית היה מעביר להם עובד אחר בשם עלי אסקאפי (להלן: "עלי"). אולם, מנהל הנתבעת, מר יצחק בחרי, הלחיץ אותם ולקח להם את עלי בכדי לחסוך בעובד. לכן הוא היה צריך להעלות את הקשרים מקומה רביעית ולהעביר אותם לתקרת הקומה החמישית. תוך כדי פעולתו זו כאמור הוא דרך על אחד הקשרים שלא חוזק ונפל מהקומה החמישית לרצפת הקומה הרביעית (עמ' 14 לפרו' ש' 16-21).

10.        גם העובד כמאל אסקאפי (להלן: "כמאל") נתן תצהיר עדות ראשית ת/2, ובו ציין כי ביום התאונה, בעת שהתובע סידר את קשרי העץ של תקרת הקומה החמישית, הוא שמע "בום" והבחין בתובע שנפל מתקרת הקומה החמישית (סעיף 5 לת/2).

11.        כמאל גם נחקר חקירה נגדית וציין כדלקמן: