חיוב כונס להמציא ערבות צד ג' כתנאי למינוי ככונס

לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי לפיה הוריתי לזוכה או לצד ג' ליתן ערובה כתנאי למינוי ב"כ הזוכה ככונס נכסים.

1.         ביום 10.11.08 הוריתי כי ב"כ הזוכה יגיש בקשתו למינוי כונס נכסים בצירוף נסח עדכני ובצירוף ערובה מטעם    הזוכה או ערובת צד ג'. 

לטענת הזוכה ההלכה הפסוקה קובעת שאין כל הצדקה לחייב את הזוכה ליתן ערובה להבטחת אחריותו של כונס הנכסים.

2.        ההוראה בדבר מינוי כונס נכסים קבועה בסעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל (להלן:" החוק") שזו לשונו:"

           (א)  ראש ההוצאה לפועל רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק הדין, למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב.

           (ב)  ראש ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס הנכסים יתן ערובה, להנחת דעתו, לשם הבטחת אחריותו למילוי תפקידו.

           (ג)   הודעה על מינוי כונס נכסים תינתן לכונס הנכסים הרשמי".

לשון החוק מורה אפוא כי קיימת סמכות להורות לכונס ליתן ערובה. ולראש ההוצאה לפועל שיקול דעת נרחב בעניין זה.

יצויין בעניין זה כי בסעיף 1 לחוק מוגדרת "ערובה": " ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת".

תקנה 82 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 קובעת:" (א)הורה ראש ההוצאה לפועל שעל כונס הנכסים לתת ערובה, לא יינתן צו המינוי לפני שניתנה הערובה, אלא אם הורה ראש ההוצאה לפועל הוראה אחרת.

           (ב)  הזוכה רשאי לבקש כי הערובה תובטח על ידי החוב הפסוק".

3.        אין צריך לומר שכונס הנכסים הוא זרועו הארוכה של ראש ההוצאה לפועל ומעת מינויו כפוף הכונס להוראות ראש ההוצאה לפועל.

מטרת  מתן הערובה היא להבטיח את אחריות הכונס למילוי התפקיד. מטרה נלווית היא הבטחת יכולת פרעון מהערובה במקרה שהכונס כשל במילוי תפקידו וניתנה החלטה המחייבת אותו בחיוב כלשהוא.

           הדבר נגזר גם מהוראות סעיף 58 לחוק לפיו: " כונס נכסים אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי פרק זה, רשאי ראש ההוצאה לפועל לחייבו בפיצוי הנזק שגרם בכך, ורשאי הוא להורות על חילוט הערובה שנתן כונס הנכסים, כולה או מקצתה, לשם סילוק המגיע ממנו".

לשון אחר, היה ויחוייב הכונס לפי החוק, לא יעמוד מאן דהוא בפני שוקת שבורה או בפני כונס שלא ניתן לאתרו.

יש לזכור כי לכונס סמכויות רבות והשפעה ניכרת על אופן מימוש הנכס ומכאן שיש להקפיד לא רק למנות כונסי נכסים ראויים אלא גם לדאוג לבטוחה בעת פעילותם.

שוויים של הנכסים הממומשים אינו זניח ואין כל סיבה שלא לנקוט בכל אמצעי הזהירות ,לרבות מתן ערובה, בעת מינוי הכונס.

4.        לעניין זה יצויין כי בכל הכבוד אני חולק על האמור בהחלטת כב' השופט  י' כהן בענין בר"ע (חיפה) 689/06 בנק הפועלים נ' יואב אלעד ואח' תק-מח 2006(4)2522,בסעיף 7 לפיה: " בדרך כלל ימונו לתפקיד זה עורכי דין או רואי חשבון הבקיאים בביצוע הליכי כינוס נכסים ומימושם. אנשים אלה ממילא כפופים לכללי אתיקה ולדין משמעתי, ויש להניח כי יבצעו תפקידם כראוי ובנאמנות. אמנם, לא חסרות דוגמאות של כונסי נכסים שמעלו בקופת הכינוס, ולאחרונה התבשרנו כי עו"ד פלני הורשע בגניבת סכום כסף נכבד מכספי חייבים שהופקדו בידיו, ואולם נראה כי מדובר בעשבים שוטים ,שאינם יכולים להעיד על הכלל" (ראו גם: בר"ע (ירושלים) 526/04  "טפחות" בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' בן דהן יצחק ואח'  תק-מח 2005(1), 4627).

כבודו של הדין המשמעתי והאתי במקומו מונח ואולם בפנינו קיים חשש לפיו לא רק האתיקה  תיפגע אלא גם זכויות קנייניות ורכושיות. גם ההנחה כי הכונס מבצע תפקידו כראוי ובנאמנות נסתרה לא אחת ומי יתקע לנו כף שבמקרה דנן לא תיסתר ההנחה. כל זאת כאמור מבלי להתייחס לכונס דנן. נסיון החיים  והשכל הישר מלמד כי יש להציב במקרים מתאימים סייגים ודומה שהבטחת פעילות הכונס באמצעות ערובה הוא סייג הולם וראוי.