חיוב חברות העוסקות בשיווק סוללות ומכשירים לשלם לעיזבון של "עובד" פיצויי פיטורים וזכויות נוספות

1.         לפנינו תביעה לתשלום שכר חודש 6/03 בצירוף פיצוי הלנת שכר, פיצויי פיטורים בצירוף פיצוי הלנת פיצויי פיטורים, דמי הבראה, ופדיון חופשה.

2.         לפני שאפנה לדון בתביעה לגופה אציין כי  בתיק זה נשמעה עדות מוקדמת של שאול כהן מגורי ז"ל (להלן - שאול ז"ל) בפני הרשמת דורית פיינשטיין לבקשתו, בשל מחלת הסרטן שבה חלה. שאול כהן מגורי המנוח נפטר לדאבוני הרב לאחר שמיעת העדות המוקדמת. לפיכך תוקן כתב התביעה, והתובע בתביעה זו הינו עזבון המנוח שאול כהן מגורי ז"ל.

3.         ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו:

א.         הנתבעות הינן חברות העוסקות בשיווק סוללות ומכשירים.

ב.         ביום 2.2.88 נחתם הסכם בין שאול ז"ל לבין חברת גיל אימפורט  בע"מ (להלן - גיל אימפורט), על פיו שאול ז"ל יהיה סוכן של גיל אימפורט, ויפיץ את מוצריה (נספח ב' לתצהיר שאול ז"ל).

ג.          שאול ז"ל היה שכיר של גיל אימפורט מ-12/87 ועד 1991 (תלושי שכר צורפו לתצהירו של שאול ז"ל). לגבי מעמדו של שאול משנת 1991 ואילך שנויה מחלוקת בין הצדדים.

ד.         השאול ז"ל היה סוכן הפצה של הנתבעות או מי מהן עד שנת 2003. ביום 17.6.03 הופסקה ההתקשרות בין הצדדים ביוזמת הנתבעת 2 (נספח ט' לתצהיר שאול ז"ל).

ה.         משנת 1991 הוציא שאול ז"ל חשבוניות בגין התשלומים ששולמו לו, וקיבל הטבות כעצמאי משלטונות המס.

4.         שתי השאלות העיקריות השנויות במחלוקת בין הצדדים הינן: האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין שאול ז"ל לבין הנתבעות או מי מהן. בכפוף להכרעה בשאלה זו, תישאל השאלה האם עבודתו של  שאול ז"ל אצל הנתבעות או מי מהן, ואצל גיל אימפורט הינה בגדר עבודה במקום עבודה אחד. אם ייפסק כי התובע זכאי לסכומי כסף כלשהם, ידונו טענות הקיזוז שהעלו הנתבעות.

5.         האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין שאול ז"ל לנתבעות?

המבחן הרווח לקביעת מעמדו של מבצע עבודה, כלומר האם פלוני נופל בגדר "עובד" או "עצמאי", הוא המבחן המעורב. מבחן זה מחיל בקרבו את מבחן ההשתלבות ומבחני משנה נוספים כגון: כפיפות או אופן הפיקוח על ביצוע העבודה; הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה; צורת תשלום השכר ואופן ניכוי מס הכנסה ותשלומים לביטוח לאומי ולמס ערך מוסף; ביצוע העבודה באופן אישי ועוד. עם זאת נפסק, כי מבחן ההשתלבות הוא המבחן המרכזי בתוך מכלול מבחני המשנה שמכיל המבחן המעורב, וכי יש ליתן לו משקל נכבד במסגרת המבחן המעורב. מבחן ההשתלבות עצמו מורכב משני פנים, האחד חיובי והשני שלילי. במסגרת הפן החיובי נבדקת השאלה האם מבצע העבודה משתלב במפעלו של נותן העבודה. ככל שהתשובה לשאלה ראשונה זו הינה חיובית, נבחן הפן השלילי של המבחן. במסגרת שלב זה של בחינת יחסי העבודה, נבחנת השאלה האם מבצע העבודה מנהל עסק עצמאי משלו (ע"ע 300011/98 עזבון מצרי ז"ל - עוף חי בע"מ ואח', ניתן ביום 9/4/02).

אסקור תחילה את התמונה העובדתית, כפי שהיא המצטיירת מחומר הראיות שהוצג לפני. לאחר מכן תיבחן את השאלה כיצד מתיישבת מסכת עובדתית זו עם המבחנים המפורטים לעיל.

6.         כאמור בין שאול ז"ל לבין גיל אימפורט נחתם הסכם על פיו יהיה שאול ז"ל סוכן של החברה (נספח ב' לתצהיר שאול ז"ל). ההסכם בכללותו הינו הסכם הפצה באמצעות קבלני משנה עצמאיים (סעיף 3(א), ואולם סעיף 3(ב) שבו מאפשר אף קיומם של יחסי  עובד-מעביד, וזו לשונו:

"החברה רשאית, לבקשת הסוכן, ע"פ שיקול דעתה הבלעדי ובמקרים חריגים בלבד להסכים להעסקת הסוכן כעובד בשכר מטעמה, כאשר שכרו של העובד יחושב ג"כ על בסיס עמלות בלבד והסכם זה יחול, בשינויים המחוייבים, על סוכן בשכר כאמור".

אין מחלוקת בין הצדדים כי בתחילה היה התובע שכיר (ראו דברי גיל ישראלי פרוטוקול מיום 18.11.07, ע' 10 ש'  21), וקיבל תלושי שכר, ואולם משנת 1991 היה שאול ז"ל עצמאי כלפי רשויות המס וביטוח לאומי, והנפיק חשבוניות עבור התמורה שקיבל. בין הצדדים שנויה מחלוקת בשאלה מי יזם את השינוי. הנתבעות טוענות כי שאול ז"ל הוא שיזם אותו, אולם בתצהירי הנתבעות יש לכך התייחסות כללית בלבד. פרט לטענה הכללית  כי "המנוח החליט לאחר מכן להתפטר ולהפוך לעצמאי" (סעיף 2.ד לתצהיר גיל ישראלי, סעיף 2.ז לתצהיר צבי גולדנר) אין כל פירוט מתי היה הדבר, למי פנה שאול ז"ל בעניין זה וכדומה. לעומת זאת בתצהירו של שאול ז"ל מפורטות בהרחבה רבה נסיבותיו של שינוי זה. בסעיפים 9-14 לתצהירו מפרט שאול ז"ל כיצד התבקשו הסוכנים לפתוח תיק במס הכנסה, ובעקבות זאת קיבלו הסוכנים, ובכלל זה שאול ז"ל, המחאה כנגד חשבונית בסוף כל חודש, במקום תלוש שכר. כך אמר שאול ז"ל אף בחקירה הנגדית (פרוטוקול מיום 26.5.05 ע' 10 ש' 1-2). גם בעדותו בבית המשפט המחוזי בירושלים אמר שאול ז"ל דברים דומים:

"עבדתי כשכיר אם אינני טועה עד שנת 91'. נאלצתי לעשות הסבה משכיר לעצמאי לפי בקשתו של היבואן. הוא לא רצה שכירים בחברה. ככה היה. ההתניה הזאת לא נתנה שום דבר, מבחינת כסף זה אותו דבר, זה על בסיס עמלות" (נספח י"ג לתצהיר צבי גולדנר, ע' 51, ההדגשה הוספה ד.פ.).

יש לזכור כי דברים אלה נאמרו על ידי שאול ז"ל שנים רבות לפני שנתגלעה מחלוקת בינו  למעסיקיו בעניין מעמדו. על כן יש לייחס להם חשיבות רבה. לפיכך מקובלת עלי במלואה טענת התובע כי השינוי מ"שכיר" ל"עצמאי" נעשה לבקשת גיל אימפורט בשנת 1991, ולא לבקשתו של שאול ז"ל.

יתר על כן, לדברי שאול ז"ל לא היה כל שינוי באופן העסקתו עד שנת 1991 ומכאן ואילך. שאול ז"ל שב והדגיש כי כל תנאי עבודתו נשארו כשהיו, ודבריו אלה לא נסתרו. מכאן, שלא הוכח כי בפועל הפך שאול לעצמאי בשנת  1991.

7.         סקירה של המבחנים שנקבעו בפסיקה לקביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד מעלה כי שאול ז"ל היה "עובד" לכל דבר ועניין. כעולה מחומר הראיות שהוצג לפני שאול ז"ל היה סוכן הפצה. בהתייחסו לקיומו של הפן החיובי במבחן ההשתלבות בפעילותם של סוכני מכירות, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי:נ