חיוב בדמי שימוש ראויים של בן זוג הנותר בדירה לאחר שבן הזוג האחר עזב את הדירה מרצונו

השופט ישעיהו שנלר, אב"ד:

1.         ערעור על פסק דינו המתוקן של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב (כב' השופט פאול שטרק) מיום 3.11.09 (תמש 31303/09) אשר קיבל חלקית את תביעת המשיב וחייב את המערערת לשלם למשיב דמי שימוש ראויים בגין שימושה בבית מגורי הצדדים, ברח' ..... (להלן: הבית או הדירה), וזאת לתקופה מהיום בו ניתנה החלטה לפירוק השיתוף בדירה (20.10.00), ועד לפינוייה בפועל (10.7.06), ולפי חישוב של 800 $ לחודש.

תמצית הרקע העובדתי:

2.         הצדדים, בני זוג אשר נישאו זל"ז כדמו"י ביום 2.1.81 מנישואיהם נולד ילדם, יליד 27.1.88 (להלן: הבן).

המשיב עזב את הדירה בסוף שנת 1998 ועבר להתגורר עם חברתו ובתה.

במהלך השנים הוגשו תביעות שונות על ידי מי מהצדדים, ובכלל האמור, תביעת מזונות שהגישה המערערת בשמה ובשם הבן, תביעת גירושין שהגיש המשיב כנגד המערערת, תביעה לפירוק שיתוף בדירה שהגיש המשיב כנגד המערערת וכן התביעה מושא פסק הדין, לדמי שימוש ראויים שהגיש המשיב כנגד המערערת.

כך גם הוגשו ערעורים או בקשות רשות ערעור, ובאופן שסכסוך רב שנים טרם הסתיים.

משכך, נדרש לאותם נושאים והליכים הקשורים למחלוקות שבערעור דנן.

יוער כי למעט פסק הדין מושא הערעור, ההליכים השונים בפני בית משפט קמא התנהלו והוכרעו על ידי כב' השופט שוחט.

3.         במסגרת תביעת המזונות, ביום 12.7.00 חייב בית המשפט (את המשיב לשלם מזונות זמניים לבן בסכום של 1,500 ש"ח לחודש בתוספת חיובו בהוצאות שונות, כולל הוצאות החזקת הדירה.

בהתייחס למזונותיה של המערערת, ביום 26.8.02 חייב בית המשפט את המשיב לשלם למערערת סכום של 55,000 ש"ח עבור התקופה מיום הגשת התביעה ועד ליום 1.8.02 והחל מיום 1.9.02 סך של 2,500 ש"ח לחודש, כך גם הוצאות החזקת הבית.

4.         ביום 26.5.03 חייב ביה"ד הרבני האזורי את המערערת להתגרש, וביום 15.1.04 נדחה ערעורה של המערערת בבית הדין הרבני הגדול, אך חרף זאת המערערת סירבה להתגרש.

5.         לאור האמור ביום 10.3.04 פטר בית המשפט את המשיב מהמשך תשלום מזונות המערערת, וזאת החל מיום 10.2.04 (להלן: מועד הפטור), אך נדרש לקביעת מזונותיה הקבועים עד אותו מועד (להלן: פסק הדין למזונות).

בפסק דינו של בית המשפט מיום 3.5.05 נפסק כי בהתייחס למזונות הבן ההחלטה שניתנה כמזונות זמניים תישאר על כנה וכפס"ד תוך הוספת חיוב בהוצאות ספציפיות, וקביעה שעם הגיע הבן לגיל 18 יעמדו מזונותיו על 1/3.

בהתייחס למזונותיה של המערערת קבע בית המשפט כי אלו יעמדו על סך של 3,000 ש"ח לחודש, עד למועד הפטור.

בכל הקשור להוצאות החזקת הדירה קבע בית המשפט סכום של 1,000 ש"ח לחודש עד מועד הפטור, וסכום של 300 ש"ח מאותו מועד ועד הגיע הבן לגיל 18.

עוד יש להפנות לשניים.

ראשית, בפסק הדין התייחס בית המשפט לתשלום המשכנתא על ידי המשיב בקובעו בעמ' 8:

" ...תשלום המשכנתא סיפק את המדור של התובעים במהלך התקופה הרלבנטית ובאשר לאשה עד היום בו פטרתי את הנתבע ממזונותיה. אינני סבור שיש להטיל חלק מחיוב זה על האשה וככל ששולמו תשלומים שכאלה על ידי הנתבע... הוא עשה כן כחלק מחובתו לספק מדור אשתו ובנו. ככל ששולמו תשלומים לתקופה לאחר הפטרו של הנתבע מתשלום מזונות האשה זכאי הוא להשבה של מחצית הסכום והתחשבנות בנושא זה יכולה להיעשות בעת חלוקת הכספים שנתקבלו ממכירת הדירה".