חיוב בגט מחמת גבורת אנשים חלקית

רקע

הצדדים נישאו בשנת 2004 ולהם ילדה אחת כבת 10. הבעל יליד שנת 1953 ואלו נישואיו השלישיים, האשה ילידת שנת 1970 ואלו נישואיה השניים. הצדדים גרים בנפרד החל מיום 27/12/20.

בפני בית הדין תביעת גירושין של האשה. שאר הנושאים הכרוכים לגירושין נידונים בבית המשפט לענייני משפחה. בית הדין קיים דיונים בתביעה, בתחילה היה ניסיון לניהול משא ומתן לצורך גיבוש הסכמות. משהדבר לא צלח, התקיים דיון נוסף בו נשמעו טענות הצדדים בארוכה ונשמעה עדות. בשל מצב בריאות הבעל, הבעל לא נכח בדיון בבית הדין. הדיון התקיים באמצעים טכנולוגים שאפשרו ראייתו ושמיעתו של הבעל בדיון, כאשר בא כח הבעל נכח בדיון. לאחר הדיון הוגשו סיכומים וסיכומי תשובה של האשה. הבעל טוען שהצדדים קרובים להסכם גירושין אך האשה ביקשה פסיקה לאלתר ללא קשר לניהול המשא ומתן. הוגשה בקשה נוספת של האשה למתן פסק דין. מאחר והצדדים לא הגיעו עדיין להסכם, עולה הצורך במתן פסק דין. להלן עיקר הטענות הנחוצות להכרעת הדין:

טענות האשה

האשה מבקשת לחייב את הבעל בגירושין. לטענת האשה, לבעל קיימת בעיה של אימפוטנציה חלקית המפריעה לקיום יחסי אישות, הבעל הבטיח שיטפל בבעיה אך לא טיפל בבעיה. בשל הבעיה נגרמו לאשה תסכולים רבים עד ששנה לפני הפרוד פסקו חיי האישות לאחר שהאשה החליטה שאינה יכולה יותר לחיות חיי אישות עם הבעל. הצדדים גרים בדירות נפרדות החל מחודש דצמבר 2020, עת הבעל עזב את הבית. עוד קודם לכן גרו בחדרים נפרדים, החל מחודש אוגוסט 2020. האשה מסורתית והבעל חילוני הוסכם ביניהם שהבעל יאפשר לאשה את קיום ההלכות, אך בפועל הבעל לא עמד בסיכום והפריע לאשה לשמור על הלכות שבת, כשרות וטהרת המשפחה, הבעל עובר על דת. הבעל לא עזר לאשה בגידול הבת ובמטלות הבית. הבעל סרב לבקשות האשה לפנייה לקבלת טיפול זוגי. לאחרונה התגלה כי הבעל חולה במחלת "גופיפי לואי", לכן קיים חשש אמיתי כי עם חלוף הזמן הבעל לא יוכל ליתן גט לאשה, לכן האשה מבקשת להחיש את סידור הגט. הבעל נקט באלימות נפשית כנגד האשה, בהפרעות לאורח החיים המסורתי של האשה, באפליית בתה מנישואין קודמים ובאירוע בו הבעל לקח את הילדה המשותפת מבלי לידע את האשה ובכך גרם לה משבר נפשי מתמשך. הבעל הפסיק להפקיד כסף בחשבון המשותף ובכך הוא לא זן את האשה והילדה. הבעל לא טיפל בבעיות שנוצרו ולמעשה לא מעוניין בהמשך הנישואין כך ששני הצדדים לא רוצים זה בזה, יש לפסוק את דברי רבינו ירוחם בדין המורדים זה בזה, כי הבעל למעשה לא רוצה באשה. קיימת עילת עיגון בהעדר כל סיכוי לשלום בית, גם הבעל מודע לכך שאין סיכוי לשלום בית.  הבעל משתמש במתן הגט כאמצעי לחץ על האשה לסחוט ממנה דברים שאינם מגיעים לו. הבעל נוקט בטקטיקות של משיכת זמן. הבעל מאוס על האשה ויש לחייבו בגט בגין המאיסות המבוררת. האשה מסכימה למחול על כתובתה בכפוף לקבלת גט לאלתר.

טענות הבעל

הבעל סבור שעקרונית ניתן עדיין להשכין שלום בית במאמץ משותף של הצדדים. הבעל מאמין בתיקון ורצונו בתיקון, אך מבין שאם התיקון בלתי אפשרי מצד האשה הוא לא יכול לכפות את עצמו, לכן ייתן גט. בדיון הבעל תלה את מתן הגט בקיום תנאים מסוימים ובעצת עורך דינו. בסיכומים נכתב שהבעל יסכים לתת גט בכפוף לכך שיוסדרו תחילה ענייני חלוקת הרכוש ועניין כתובת האשה. סדר הגט מחייב שסידור הגט יעשה רק לאחר הכרעה במחלוקות ברכוש ובכתובה. הבעל מכחיש שהכשיל את האשה באיסורים, הבעל הגיע ממשפחה חילונית, האשה אמנם הגיעה ממשפחה דתית אך היא לא הייתה דתית, ושמרה באופן חלקי בלבד על מסורת. האשה לא שמרה על טהרת המשפחה והצדדים חיו חיי אישות עוד לפני הנישואין במשך שלוש שנים. האשה לא שמרה שבת במשך עשר השנים האחרונות, האשה אכלה במקומות לא כשרים. יתכן שהיו כשלים של הבעל בשמירת כשרות ושבת, בשגגה, אך הבעל עושה ככל יכולתו למנוע זאת. הבעל לא מוגדר עובר על דת שכן הבעל לא הכשיל את האשה, הבעל נכשל לעתים בשוגג אך לא הכשיל את האשה. עדות האשה בבית הדין הייתה רצופה בשקרים ובהגזמות. עזיבת הבעל את הדירה המשותפת הייתה בלחץ האשה שדרשה ממנו לעזוב, ולמעשה האשה באכזריות סילקה את הבעל מהבית למרות מצבו הרפואי הקשה. האשה השפילה את הבעל, הציקה לו וגרמה לסילוקו מהבית בחוסר אנושיות וללא התחשבות במצבו הרפואי הקשה. הבעל אמנם הודה בקושי בקיום חיי אישות, אמנם רק בקושי חלקי בלבד. הקושי הינו רגשי, כך שלשני הצדדים חלק בבעיה ובמציאת הפתרון. האשה ידעה על הבעיה עוד לפני הנישואין שהרי הצדדים חיו חיי אישות שלוש שנים לפני שנישאו. ניתן לטפל בבעיה, בטיפול משותף, כך שהבעל יוכל לקיים את מצות העונה. הבעל מוכן לטפל בבעיה ביחד עם האשה. ביחס לאירוע בו לקח הבעל את הילדה, מדובר באירוע שהתרחש לפני שמונה שנים, הבעל היה סבור שהאשה יודעת שהוא לקח את הילדה, לבעל לא הייתה כל כוונה לפגוע באשה והוא מצר על מה שקרה לאשה. הבעל דוחה את טענות האשה על כך שהוא לא מסייע במטלות הבית, שכן בשל מצבו הבריאותי, הבעל נמצא במצב סיעודי, כך שלא יכול לעזור במטלות הבית. הסיבה האמיתית שהאשה רוצה להתגרש, היא רק בשל מחלתו והפיכתו לנכה, ומתכסה בטענת שקר. לא ניתן להשליך את הבעל רק בגלל שהפך לנכה. הבעל מבקש להביא עדים בעניין גירושו מהבית ובעניין התנהגות האשה כלפיו.

דיון

נוכחות בדיון

בשל מצבו הבריאותי של הבעל, הבעל לא נכח בדיון שהתקיים בבית הדין, ב"כ הבעל כן נכח בדיון. טענות הבעל נשמעו באמצעות שיחת וידאו טלפונית, שבוצעה ממכשיר של ב"כ הבעל. מאחר ופסק הדין יתבסס גם על דברים בהם הודה הבעל במהלך שיחת הוידאו, עולה הצורך להקדים ולקבוע שניתן להסתמך על הדברים המובאים לבית הדין בדיון באמצעים טכנולוגיים, כדוגמת שיחת וידאו טלפונית. ניתן ללמוד על כך מהדין ביחס להודאת בעל דין המגיעה לבית הדין דרך כתב ידו של בעל הדין. בשולחן ערוך חושן משפט סימן פא סעיף יז נפסק ביחס להודאה בכתב:

"אם הודה בכתב ידו שחייב לפלוני... אינו יכול ליפטר..."

הדברים מבוארים בשו"ת הרא"ש כלל סה סימן א. הרי שהודאת בעל דין מחייבת גם אם היא לא נאמרה דווקא בפני בית הדין אלא הועברה רק בכתב. מכאן שניתן להעביר מסר של ההודאה גם באמצעות כתיבה. מכתיבה המועילה להעברת הודאת בעל דין, ניתן ללמוד, בקל וחומר, שניתן להעביר מסר של הודאה גם באמצעות שיחת וידאו בה הבעל נראה ונשמע בבית הדין והוא גם רואה ושומע את בית הדין. לכן יש להתייחס לדברים שאמר הבעל בשיחת הוידאו, כאילו היה הבעל נוכח בבית הדין.

כמו כן יש לקבוע שטענות האשה שנשמעו בדיון יחשבו כטענות שנאמרו בפני הבעל בפני בית הדין, היות שהבעל שמע את כל טענות האשה בשעת הדיון וצפה במתרחש בבית הדין. אמנם קיימות טענות שניתן לטעון אותן רק בפני בעל הדין. בנידון דנן, האשה העלתה טענות בעניין אי יכולת הבעל לקיים יחסי אישות. נאמנות האשה בטענת חוסר בגבורת אנשים מותנית באמירת הטענה בפני הבעל ובפני בית הדין, כך בשו"ת הריב"ש סימן קכז:

"אמנם אם היא תאמץ לבבה ולא תרצה להיות עמו עוד אין חוסמין אותה כל שאמרה כן בב"ד ובפני בעלה"

אלא שמכח הסברה יש לקבוע ששימוש באמצעים טכנולוגיים דרכם הבעל שמע את הטענות וחזה במתרחש בבית הדין, יחשב לדיבור בפני הבעל בפני בית הדין. שכן האשה הייתה מודעת לכך שהבעל שמע את טענותיה, ומה לי בנוכחותו הפיזית בבית הדין או בנוכחותו הוירטואלית בבית הדין, כל שהאשה יודעת שהקולות נשמעים והמראות נחזים.

בנוסף, הבעל לא העלה טענות על כך שלא נכח בדיון, ומכאן שקיימת הסכמת הבעל לניהול ההליך באופן שהתנהל, בבחינת "קיבלו עלייהו". הסכמה לצורת ההתדיינות מועילה גם לגבי חיוב בגט, ואין כאן המקום להאריך.

גבורת אנשים - חיוב או כפיה

במהלך הדיון הבעל הודה שיש לו בעיה ביכולת קיום יחסי אישות. להלן דברי הבעל בדיון שהתקיים ביום ב' באדר התשפ"א (14/02/2021):