תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ראשון לציון
|
47300-08
15/04/2012
|
בפני השופט:
ד"ר ורדה בן שחר
|
- נגד - |
התובע:
ר.ח. עו"ד צבי בן ליאור
|
הנתבע:
1. ל.ה. 2. ר.ה.
עו"ד יהונתן קניר
|
פסק-דין |
זוהי תביעה כספית על סך 1,107,500 ש"ח המגלמת בתוכה סכום של 795,000 ש"ח המהווים מחצית מהסכום שהיה מופקד בחשבון המשותף של הצדדים ובנוסף סך של 312,500 ש"ח שמחציתו מסכום של 250,000 ש"ח המופקדים בחשבון ע"ש הנתבעת בבנק בשוויץ ומחצית מסך של 375,000 ש"ח מהחשבון המשותף לצדדים בבנק לאומי .
בנוסף עתר התובע לסעד הצהרתי הקובע שהוא זכאי למחצית מכל זכות שצברה לרשותה הנתבעת במהלך חייהם המשותפים
כידועים בציבור ולמתן חשבונות ומידע לגבי כל אותן זכויות. עניין זה נדחה לדיון לאחר הכרעה בעניין זכאותו של התובע ובמילים אחרות לאחר ההכרעה בעניין חזקת השיתוף.
עובדות בקליפת אגוז
:
1. התובע והנתבעת 1 חיו כידועים בציבור החל משנת 1999 ועד לחודש ספטמבר 2008 עת ברחה הנתבעת 1 מהדירה השכורה שבה התגוררו ולא שבה אליה .
2. התובע יליד 1969 הנדסאי בניין. בשנים האחרונות לחייהם המשותפים עבד כמפקח על שיפוץ מבנים בחברת עמידר.
הנתבעת 1 ילידת 1972 עובדת מאז שנת 2006 כמנהלת אגף מידע בנמל התעופה בן גוריון.
3. הנתבעת 2 היא אמה של הנתבעת 1.
4. שנים רבות לפני היכרותם של הצדדים ולאורך כל חייהם המשותפים, סבלה הנתבעת 1 מהתקפי חרדה, חוסר בטחון וחוסר קשב וריכוז, הייתה מטופלת בטיפול פסיכיאטרי (אותו הסתירה פן יודע הדבר במקום עבודתה) וקיבלה באופן קבוע טיפול תרופתי בכדורי קלונקס נוגדי חרדה ובריטלין (ראה: סעיף 45 א' ו- ב' לתצהיר התובע)
5. התובעת 1 והנתבע צרכו סמים מסוג חשיש, אקסטזי. השניים השתתפו במסיבות סמים ושתו משקאות חריפים (ראה סעיף 45 ד' לתצהיר התובע). התובע נהג להשתכר ובהיותו שתוי נהג באלימות כלפי הנתבעת (ראה סעיף 45 בו מודה התובע באלימות מילולית ועדות הנתבעת בסעיף 7 לתצהירה ולעדותה בבית המשפט בו מתוארת מסכת השפלות והתעמרות קשה לאורך שנים וכן עדות אחיה שנחשף לאחד האירועים בשנת 2003 [ראה עמ' 45 מול שורות 12 ואילך] וכן עדותו של ד.ל., שאף הוא נחשף לאירועי שיכרות של התובע [ראה עמ' 48 מול שורות 15 ואילך ובעמ' 49 מול שורות 20 ואילך]).
6. בחודשים הראשונים לזוגיותם התגוררו השניים בדירת הוריה של הנתבעת בקיבוץ XXXX ולאחר כחמישה חודשים עברו להתגורר בדירה שכורה בראש העין ובתשעת החודשים האחרונים עובר לעזיבתה התגוררו בדירה שכורה בפתח תקווה.
7. עוד בטרם הכירו הצדדים, הייתה הנתבעת בעלת חשבון בנק בשוויץ (להלן: "
החשבון בשוויץ") לשם הפקידה כספים שקיבלה מהנתבעת 2 אותם ירשה מאביה (ראה פרוטוקול עמ' 6 מול שורות 16-27 ובעמ' 7 מול שורות 1-3). בחודש יוני 2006 היתרה באותו חשבון הייתה 1,400,000 ש"ח ובנוסף בחשבון היה מופקד סך של 70,000 פרנקים שוויצריים שערכם באותו מועד היה 250,000 ש"ח.
החשבון בשוויץ היה ונותר בבעלות הנתבעת 1.
8. בנוסף היה לנתבעת 1 חשבון בנק בישראל, בבנק לאומי. כשלושה חודשים לאחר תחילת זוגיותם צרפה הנתבעת את התובע לחשבונה בבנק לאומי בסניף XXX (להלן: "
החשבון המשותף"). בעת צירופו של התובע לחשבון המשותף היה כבר מופקד באותו חשבון סך של 100,000 ש"ח שקיבלה הנתבעת 1 מהנתבעת 2 במתנה.
9. לנתבע לא היה וגם כיום אין לו כל רכוש מלבד הבטחה שקיבל מאחיו ואמו שיעבירו לו במתנה קרקע שבבעלותם במושב XXX, אם יחליט לבנות לעצמו בית, הבטחה שלא מומשה מעולם. התובע גם לא עשה כל צעד בתקופת החיים המשותפים למימושה של אותה הבטחה (עמ' 8 מול שורות 5 ואילך ראה גם: עמ' 10 מול שורה 2 וכן בעמ' 20 מול שורות 3 ואילך).
10. בחשבון המשותף הופקדו משכורותיהם של שני הצדדים, לשם הפקיד התובע תקבולים משכר דירה שקיבל מהשכרת קרוואן בסך של 2,000 ש"ח לחודש. החשבון המשותף שימש לניהול חייהם המשותפים.
11. ביום 14.11.2005 חתמה הנתבעת 1 על צוואה שערך אחיו של התובע, לפיה היא מצווה את כל רכושה לרבות כל הכספים, תוכניות החיסכון המופקדים על שמה בבנק בשוויץ לתובע 1. האח היה נוכח בעת החתימה על הצוואה במשרדי עו"ד אליו הפנה את הנתבעת 1.
12. בחודש יוני 2006, בעקבות ריבית נמוכה שקיבלה הנתבעת 1 עבור הפיקדון הכספי בבנק בשוויץ, יעץ לה אחיו של התובע שהוא רו"ח במקצועו ומתמצא על פי עדותו בהשקעות כספיות, להוציא את הכסף מהחשבון בשוויץ ולהעבירו לחשבון המשותף על מנת שתקבל ריבית גבוהה יותר. הנתבעת 1 משכה את הפיקדון והעבירה ביום 20.6.2006 סך של 1,430,538 ש"ח לחשבון המשותף והפקידה אותם למשך שנתיים (נספח י'(ב) לנספחי התובע). בתום תקופת ההפקדה ביום 16.6.08 שבה והפקידה את הסכום שנצבר בסך 1,580,000 ש"ח (נספח ה' לנספחי התובע).
13. כעובדת "אל על", הצהירה הנתבעת 1 על התובע כבן זוגה לצורך ההטבות שמקבל עובד "אל על" ובן זוגו בקבלת כרטיסי טיסה וחופשות.
14. הנתבעת 1 מסרה את שמו של התובע ושמה של אמה כמוטבים לחברת הביטוח ביחס לזכויות הסוציאליות שלה בחברת "אל על". לאחר ניתוק הקשר היא שינתה את שמות המוטבים והסירה את שמו של התובע כמוטב (יש לציין שלא צורף כל מסמך בעניין זה כך שלא ברור לגבי אילו זכויות צורף התובע כמוטב).