חורש יוסף נ' ויצמן יער חקירות בע"מ

פסק דין

המחלוקת בין הצדדים בתיק זה נוגעת לשאלה האם התקיימו ביניהם יחסי עובד - מעביד, והאם בנסיבות בהן הודיע התובע על סיום עבודתו, הוא זכאי לפיצויי פיטורים וכן לזכויות אחרות מכח משפט העבודה.

עיקר התשתית העובדתית הצריכה לעניין

בשנת 1996 החל התובע לעבוד כחוקר במשרד החקירות שמנהלת הנתבעת.

בסמוך לתחילת העסקתו של התובע נחתם בין הצדדים הסכם עבודה במסגרתו סוכם כי שכרו של התובע יחושב על בסיס עמלות. נקבע כי השכר יגזר מהסכומים שתגבה הנתבעת מלקוחותיה עבור תיקים שיטופלו על ידי התובע, וכי התובע יהיה זכאי לתמורה בשיעור 28% מהתגמול שתגבה הנתבעת על אותם תיקים.

עוד סוכם בין הצדדים, כי שיעור העמלה הנ"ל כולל את כל ההטבות הסוציאליות המגיעות לתובע על פי חוק, לרבות ימי מחלה, הבראה, חופשה שנתית ופיצויי פיטורים, וכן - כי מסכום זה תנכה הנתבעת תשלומים לביטוח לאומי, מס הכנסה וקופת-חולים (הסכם עבודה ראשון נ/1 לתיק מוצגי הנתבעת). בהתאם לסיכום, עם תחילת עבודתו הונפקו לתובע תלושי שכר.

כחודשיים-שלושה לאחר תחילת עבודתו, חתמו הצדדים על הסכם אחר, אשר שהגדיר את מערכת היחסים ביניהם כהתקשרות על בסיס קבלני שאיננה יחסי עבודה. במקום תשלום 28% משיעור העמלות כשכר כולל, קבע ההסכם הקבלני כי בתמורה לשירותיו, ישולם לתובע סכום בשיעור 30% מהעמלות, וזאת בכפוף להמצאת חשבונית מס (מוצג נ/2 בתיק מוצגי הנתבעת).

בהמשך הדברים, התובע התקדם לתפקיד ראש צוות, ובשנת 2002 (נ/4), נחתם עימו הסכם שהסדיר את העמלות שישולמו לו כראש צוות בגין תיקים שבהם יבצע את החקירה בעצמו (עמלה בשיעור 45%) ובגין תיקים שנחקרו תחת פיקוחו, על ידי החוקרים שהיו כפופים אליו ו"שוכתבו" על ידו (עמלה בשיעור 10%). כל החוזים שפורטו לעיל כוללים תניות שלפיהן אם יוכר התובע בדיעבד כעובד, תהיה הנתבעת זכאית להשבה של סכומים ששולמו לו ביתר.

בסוף שנת 2008 הודיעה הנתבעת לחוקרים העצמאים, ובכלל זה התובע, כי יש צורך לחדש את חוזי התקשרות בינייהם, והפיצה לעיונם את הנוסח החדש של הסכם ההתקשרות שעליו התבקשו לחתום (ת/ 5). התובע סרב לחתום על הנוסח החדש שהופץ. לטענתו, היה זה מחמת שהובהר לו כי החוזה החדש נועד למנוע ממנו לתבוע זכויות סוציאליות כעובד.

לנוכח סירובו של התובע לחתום על ההסכם החדש, הודיעה לו הנתבעת כי שכרו ישולם החל מאותו מועד בדומה לשכר המשולם לעובד שכיר, באמצעות תלוש משכורת, ממנו ינוכו מיסים במקור, וכן תבוצע הפחתה של שיעורי העמלות ששולמו לו בגין הטיפול בתיקים, על מנת לכסות את עלות הזכויות הסוציאליות.

התובע הודיע כי הוא מתנגד לכל שינוי בתנאי עבודתו, וסרב לקיים מו"מ בעניין. כתוצאה מכך חלה הסלמה במערכת היחסים שבין הצדדים. התובע יצא לחופשה בת עשרה ימים (שיש מחלוקת עד כמה היתה מתואמת) שבמהלכה חלק מהתיקים שטופלו על ידו הועברו לחוקרים אחרים, בהמשך הדברים, הונפקו לתובע תלושי שכר, וזאת בהתאם להודעה החד צדדית של הנתבעת בקשר לתנאי העסקתו החדשים.

על רקע האמור לעיל, ביום 27/8/09 שלח התובע לנתבעת הודעת התפטרות, במסגרתה טען להתפטרות בנסיבות של "הרעת תנאים", המזכה אותו בפיצויי פיטורים.

הראיות שבפני בית הדין

מטעם התובע העידו התובע בעצמו, וכן מר עופר מקרין ומר חגי תומר אשר שימשו אף הם כראשי צוותים בנתבעת. מר מקרין ומר תומר הועסקו במתכונת דומה לזו של התובע, וכל אחד מהם, בנפרד, הגיש נגד הנתבעת, לאחר סיום העסקתו, תביעה לתשלום של מאות אלפי שקלים על יסוד הטענה כי התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים. עוד זומנה להעיד, לבקשת התובע, גב' תמי סגל אשר עובדת בנתבעת עד היום כראש צוות, וכיועצת משפטית ומתכונת העסקתה היתה מאז ומעולם כשל עובדת שכירה.

מטעם הנתבעת העידו מר אשר וייצמן שהוא אחד הבעלים בנתבעת, מנהל המשרד מר רן מלכאי, מר אילן מכני המשמש כראש צוות וכאחראי על ראשי הצוות האחרים במשרד, מר יובל בן שבת שאף הוא ראש צוות חוקרים שהועסק כקבלן עצמאי וכן רו"ח יעקב וירזבינסקי, אשר נתן את חוות דעתו בעניין סכומי ההשבה בהם על פי הנטען יש לחייב את התובע, בגין תשלומים ששולמו לו ביתר.

מעמדו של התובע כעובד / קבלן עצמאי

המבחן הרווח והמקובל בפסיקה לקביעת מעמדו של מועסק כ"עובד" או כ"קבלן עצמאי" הוא המבחן המעורב. מבחן זה מורכב ממספר רב של מרכיבים, כאשר המרכיב הדומיננטי הוא מבחן ההשתלבות (המחולק לשני מבחנים - הפן החיובי והפן השלילי) בשילוב עם מבחני משנה נלווים כגון : מבחן הקשר האישי, כפיפות, אספקת כלי עבודה, דרך ניכוי מס הכנסה במקור, תשלום מס ערך מוסף ודמי ביטוח לאומי, בלעדיות במסגרת שעות העבודה, התמשכות הקשר, סדירותו ורציפותו (דבע לא/27-3 עירית נתניה - דוד בירגר פד"ע ג', 177 ; בג"צ 5168/93 שמואל מור - בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד נ(4), 628 ; ע"ע 300021/98 טריינין – מיכה חריש ואח' פד"ע ל"ז, 433 ; ע"ע 303/08 רפא"ל - רחל גרוס (פורסם בנבו)).

מבחן ההשתלבות הפן החיובי

במקרה הנוכחי, השאלה הראשונה שיש להכריע בה היא האם התקיים בתובע הפן החיובי של מבחן ההשתלבות. כידוע, הפן החיובי של מבחן ההשתלבות כולל שלושה מרכיבים: קיומו של "מפעל" שניתן להשתלב בו, הפעולה המבוצעת צריכה לפעילות הרגילה של המפעל, מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני של המפעל ואינו "גורם חיצוני".

אין חולק כי הנתבעת, המנהלת משרד המספק שירותי חקירות, מהווה מפעל שניתן להשתלב בו, וכי הפעילות שבוצעה על ידי התובע כחוקר פרטי, מצוייה בליבת הפעילות של המשרד. לפיכך, יש להכריע בשאלה, האם התובע מהווה חלק מהמערך הארגוני של המשרד, או ששירותיו ניתנו כגורם חיצוני.