חברת גב-ים לקרקעות בעמ נ' עיריית טירת הכרמל

החלטה

1.התובעת (להלן, גם "גב ים") היא חברה הרשומה כחוק בישראל המפעילה באיזור התעשיה הצפוני שבתחום שיפוטה של הנתבעת, עיריית טירת הכרמל (להלן, גם "העירייה"), את "פארק גב-ים" (להלן – "הנכס"). הונחה בפניי תובענתה הכספית וההצהרתית של גב-ים. לשיטתה של גב-ים העירייה אינה מפנה דרך קבע את האשפה מן הנכס. כתוצאה מכך נאלצת גב-ים לעשות כן על חשבונה באמצעות צדדים שלישיים. עיקר תובענתה של גב-ים, איפוא, היא להשבת סכום של 1,020,807 ₪, בגין תשלומים ששילמה לצדדי ג' שפינו את האשפה מן הנכס בשנים האחרונות.

2.כך, ככל שעסקינן בפן הכספי. ככל שעסקינן בפן ההצהרתי הרי בסעיף 49 עותרת גב-ים "להורות לנתבעת ליתן לנכס נשוא התביעה שירותי פינוי אשפה ללא כל עלות. לחילופין, להורות לנתבעת ליתן לנכס שירותי פינוי אשפה בגין אשפה שאינה חריגה, לאחר שהנתבעת תקבע קריטריונים ברורים להגדרת 'אשפה חריגה'".

3.העירייה התגוננה בפני התביעה. כתבי הטענות מצטיינים בפירוטם העובדתי והמשפטי.

4.מונחת בפניי עתירת העירייה לסילוק על הסף של הסעד ההצהרתי. העירייה עותרת לדחות את הסעד המבוקש בסעיף 49 הנ"ל לכתב התביעה, אשר עניינו קביעת בטלות החלטת העירייה אשר מהווה החלטה של הרשות המינהלית. כך, משום שככל שעסקינן בעתירה זו אין לבית משפט זה סמכות עניינית להידרש לה והרי היא נתונה לסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים.

5.עיינתי בבקשת העירייה, בתגובתה של גב-ים ובתשובת העירייה לתגובה האמורה, ובדעתי להיענות לבקשה.

6.אכן אין עוררין כי שומה על בית משפט זה להידרש לעתירה הכספית. כך, גם אם לצורך ההכרעה בה יכול שבית משפט זה יידרש להכרעה בתחום המשפט המינהלי, במסגרת סמכותו הנגררת. ואכן, כפי שמבארת כהלכה העירייה בתשובה לתגובה, רשאי בית המשפט לעשות כן, לשם הכרעה בשאלה העיקרית הנתונה בתחום סמכותו המובהקת, והיא בירור התובענה הכספית. ואף זאת נכון הוא כי ככל שבית המשפט יעשה כן הרי להחלטתו יהא תוקף אך לעניין ההליך שבפניו, ולא מעבר לכך.

7.שונים הם פני הדברים, ככל שעסקינן בהתקפת מישרין על ההליך המינהלי, וזאת כפי שמתבקש בסעיף 49 לכתב התביעה. ככל שעסקינן בהתקפת מישרין זו עניין הוא לבית המשפט לעניינים מינהליים לענות בו, בגדר סמכותו העניינית הבלעדית.

8.למקרא תשובתה של גב-ים דומה שהיא מתרעמת על פיצול ההליכים שיתחייב כתוצאה מכך. והרי, כך שיטתה, ככל שבית משפט זה ייעתר לעתירה שבכתב התביעה ויקבע, למשל, שהעירייה הפרה את חובתה לפנות את האשפה מן הנכס, "האם העירייה תתנער מחובה זו ותגיד שהיא רק תשלם את סכום התביעה אך לא תפנה אשפה?" (סעיף 12).

9.גב-ים שוגה בכך. אכן, אם באמת ובתמים חפצה גב-ים בהימנעות מפיצול הליכים, דומה שראוי היה שתפתח תחילה בהתקפת מישרין על ההחלטה המינהלית הנפסדת לשיטתה של גב-ים, בבית המשפט לעניינים מינהליים. ככל שהייתה זוכה בעתירה זו, כך סביר להניח, לא מן הנמנע שהתביעה שבפניי לא הייתה מגיעה לאוויר העולם, לנוכח קביעה שיפוטית מחייבת כאמור, ולמצער הייתה מתגדרת אך בגובה סכום התביעה, ולא בכל נושא אחר. ואולם גב-ים בת-חורין, כאמור, לפנות לבית משפט זה שידון ויידרש לתביעתה הכספית, וקביעתו תחייב אך לעניין המסכת שבפניו. ואולם היא האחרונה שיכולה להתלונן על פיצול הליכים אפשרי הנגזר כתוצאה מכך, כתוצאה מהחלטתה-שלה.

10.לפיכך הנני נענה לבקשתה של העירייה במובן זה שאין בדעתי להידרש לסעד המתבקש בסעיף 49 לכתב התביעה כאשר מובהר שדרכה של גב-ים פתוחה להביא עצומותיה בעניין זה לבית המשפט לעניינים מינהליים, מכוח סמכותו העניינית הבלעדית.

11.הנני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות הבקשה בסך 4,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל אשר ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ הנתבעת תוך 30 יום מיום המצאת החלטתי זו.

12.הנני מזמן ישיבת קדם משפט ליום 23.2.14 שעה 8:40.

13.המזכירות תמציא העתק מהחלטתי לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט' אדר תשע"ד, 09 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.

_________________________

שלמה לבנוני, שופט

סגן נשיא