ע"ר
בית משפט לעניני משפחה נצרת
|
39630-11-10
11/02/2011
|
בפני השופט:
סארי ג'יוסי
|
| - נגד - |
התובע:
י.א.
עו"ד משה יונאי
|
הנתבע:
א. (מ.) א.
עו"ד ליאורה אוחנה
|
| פסק-דין |
|
ערעור על החלטת כב' הרשמת סיגלית גץ - אופיר מיום 19.
|
10.10 שניתנה בתיק הוצל"פ מס'
_______.
החלטה זו אישרה הסכמות אליהן הגיעו הצדדים - המשיבה מצד אחד והמערערת באמצעות נציגה ובעל המניות בה מר א.י. (להלן: "
י") מצד שני.
אמור מכאן: ההחלטה נשוא הערעור היא יציר הסכמות הצדדים וככל שהיה בדעת המערערת לחזור בה מאותה הסכמה ולבקש ביטולה וביטול ההחלטה שאישרה אותה, היה עליה תחילה לפנות לאותה ערכאה בבקשה מתאימה.
תחת זאת, הגישה המערערת ערעורה זה תוך התעלמות מוחלטת מאותן הסכמות וכאילו לא קדמה להחלטה נשוא הערעור הבנות והסכמות אשר תועדו בפרוטוקול הדיון מיום 19.10.10, כאשר כל אחד מהצדדים מוסיף את חתימתו על פרוטוקול הדיון תחת ההסכמות.
ודוק: המערערת אינה טוענת, כי י.שעל שמו מתקראת היא והוא כאמור בעל המניות בה, לא הופיע לדיון מיום 19.10.10 בתור נציגה כשם שעשה בהמשך ובדיונים שנתקיימו לאחר מכן, לפני ראש ההוצל"פ במסגרת אותו תיק.
יקשה להבין אם כן, מהי הטעות שנפלה בגדרי ההחלטה נשוא הערעור מיום 19.10.10, והמצדיקה התערבות ערכאת הערעור?
דומה, כי די באמור לעיל כדי לסלול את הדרך לדחיית הערעור. עם זאת אעמוד להלן ובקצרה על טעמים נוספים המוליכים אותנו לאותה תוצאה.
העובדות הרלוונטיות :
המשיבה ומר ז.מ. (להלן: "
החייב") הינם בני זוג לשעבר, אשר התגרשו זו מזה לאחר שחתמו על הסכם גירושין המחייב את החייב לשלם מזונות חודשיים בסך של 2,500 ש"ח וזאת לבתו הקטינה שבמשמורת אמה - המשיבה.
הסכם זה אושר בבית משפט זה וקיבל תוקף של פסק דין.
משלא שולמו דמי המזונות, פתחה המשיבה כנגד החייב תיק ההוצל"פ הנ"ל לשם גבייתם.
על פי דף חשבון שהוגש על ידי המשיבה, החוב בתיק ההוצל"פ נכון ליום 16.11.10, עמד ע"ס של כ- 191,000 ש"ח.
המשיבה גילתה כי החייב עובד כשכיר אצל המערערת, וביום 15.9.09 ניתן על ידי ראש ההוצל"פ צו עיקול על משכורת החייב אצל המערערת - חברה פרטית העוסקת ב____.
אין חולק, כי צו זה נמסר עוד ביום 23.10.09 לידי המערערת. הצו נמסר אומנם לידיו של י. בביתו, אולם זה שימש כתובת משרדיה של המערערת. המערערת לא פעלה בהתאם להוראות צו העיקול ולא העבירה כמתחייב על פיו את כספי החייב - משכורתו ותחת זאת המשיכה לשלם לחייב את שכרו במלואו במשך כשנה תמימה. בהמשך, זומנה המערערת לדיון שנקבע ליום 18.4.10 לשם קיום חקירת צד ג' - המערערת, ברם לדיון זה התייצבה המשיבה לבדה. בהעדר התייצבות מטעם המערערת היא חוייבה בתשלום הוצאות למשיבה בסך של 2,000 ש"ח. בדיעבד נתברר כי י. הגיע ללשכת ההוצל"פ אם כי באיחור, ועל כן ביקשה המערערת לבטל את חיובה בהוצאות אך בקשתה נדחתה.
ראש ההוצל"פ הועיד מועד חדש לחקירת המערערת וזה נקבע ליום 19.10.10.
כאמור, לאותה ישיבה התייצב י. מטעם המערערת, הוא נחקר והודה בקבלת צו העיקול. לא רק זאת, אלא שהוסיף ומסר :
"ש. תאשר לי שצו העיקול הגיע לידך ביום 23.10.09.