ח.נ נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

פסק דין חלקי

המחלוקת שבין הצדדים בהליך זה נוגעת לגובה קצבת הפנסיה המשולמת לתובעת בגין תקופת העסקתה הרצופה, אשר ראשיתה כעובדת משרד התקשורת, והמשכה כעובדת של הנתבעת. אין חולק כי בעת המעבר של התובעת מעבודה במשרד התקשורת לעבודה אצל הנתבעת אירעה תקלה באופן בו הוסדרו זכויותיה הפנסיוניות, ואולם הצדדים חלוקים בדעותיהם באשר לזכויות הפנסיוניות שצמחו לתובעת על רקע אותה תקלה ובשים לב לחלוף הזמן ולהסכמים הקיבוציים ואישיים הנוגעים לעניין.

העובדות לענייננו:

ביום 1.11.81 החלה התובעת לעבוד במשרד התקשורת. התובעת עבדה במשרד התקשורת במעמד של עובדת זמנית. עבור זכויותיה הפנסיוניות בתקופת עבודתה במשרד התקשורת הופרשו עבורה כספים לקרן פנסיה "מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ" (להלן: "מבטחים").

עם הקמתה של הנתבעת,בשנת 1984, התובעת הועברה להיות עובדת של הנתבעת.

בכתב המינוי שנמסר לתובעת ביום 20/2/85, נכתב כי זכויותיה הפנסיוניות ימשיכו להיות מבוטחות בקרן "מבטחים" (בכתב המינוי צויין כי המשך ההפרשות למבטחים הם "בהתאם להסכם קיבוצי מיוחד "תקופת מעבר"). העתק מכתב המינוי צורף לתצהירה של התובעת וסומן נספח 2, העתק מההסכם הקיבוצי משנת 1984 שעניינו בתקופת המעבר – לא הומצא לפנינו).

בהקשר זה יובהר, כי בכל הנוגע להסדרת זכויותיהם הפנסיוניות של עובדים שהועברו מעבודה במשרד התקשורת לעבודה בנתבעת, בשלב ראשון, בטרם הוסדרו הסכמי רציפות זכויות, נעשתה הבחנה בין עובדי מדינה קבועים (שזכויותיהם לפנסיה בתקופת עבודתם במשרד התקשורת היו במסלול של פנסיה תקציבית) לבין עובדים זמניים (שזכויותיהם לפנסיה נצברו ב"מבטחים"):

"עובדים מועברים" - עובדים שביום 31.1.84 היו עובדים קבועים שלהם כתב מינוי משירות המדינה ועליהם חל חוק שירות המדינה (גמלאות)(נוסח משולב), התש"ל- 1970 (להלן: "חוק הגמלאות"). מטבע הדברים עובדים אלה לא בוטחו על ידי משרד התקשורת בקרן פנסיה כלשהי, ובחדשי עבודתם הראשונים בנתבעת לא הופרשו עבורם כספים לקרן פנסיה.

בחודש 2/85 החלה הנתבעת להפריש כספים עבור העובדים המועברים לקרן הפנסיה "מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש בע"מ" (להלן: "מקפת").

"עובדים לא מועברים" - עובדים שביום 31.1.84 לא חל עליהם חוק הגמלאות (עובדים שעובר לתחילת עבודתם בנתבעת לא הועסקו בשירות המדינה לפי כתב מינוי). עובדים אלה בוטחו בתקופת עבודתם במשרד התקשורת בקרן הפנסיה של מבטחים, ובעת שעברו לעבודה בנתבעת (ועד חודש ינואר 1990) המשיכה הנתבעת להפריש עבורם כספים לקרן הפנסיה מבטחים.

אין חולק כי התובעת, אשר היתה עובדת זמנית במשרד התקשורת ולא היתה זכאית לפנסיה תקציבית, נמנתה על קבוצת העובדים הלא מועברים, ולפיכך, עם תחילת עבודתה בנתבעת, היתה אמורה הנתבעת להמשיך עבורה את ההפרשות ל"מבטחים", כפי שאף צויין בכתב המינוי.

בפועל, מחמת תקלה, נהגה הנתבעת בתובעת כאילו היתה עובדת מועברת. כך, בתקופה שבין יום 1/7/84 ועד חודש פברואר 1985 לא הופרשו עבור הנתבעת כספים לקרן פנסיה כלשהי, והחל מפברואר1985 החלה הנתבעת להפריש עבור התובעת כספים לקרן מקפת (כפי שנעשה ביחס לעובדים שהועברו ממשרד התקשורת, ושהיו במסלול של פנסיה תקציבית).

בהמשך הדברים, ביום 21/9/89 נחתם הסכם פנסיה מקיפה לעובדי הנתבעת, שעניינו בהסדרת זכויותיהם הפנסיוניות של כלל עובדי הנתבעת בקרן "מקפת", תוך קביעת הסדרים מיוחדים ומייטיבים לעניין צבירת זכויות וקביעת המשכורת הקובעת לפנסיה בכל אחד מהמסלולים.

לגבי העובדים המועברים (אלה שהיו במסלול פנסיה תקציבית בשירות המדינה והצטרפו למקפת באוקטובר 85) קבע ההסכם מנגנון מיטיב לחישוב זכויותיהם הפנסיוניות, לרבות המשכורת הקובעת תוך הכרה בתקופת עבודתם בשירות המדינה. ההסדר מומן בחלקו על ידי המדינה (ראה נספח ג' להסכם הפנסיה המקיפה).

לגבי העובדים הלא מועברים, אשר עד שנת 1990 היו חברים ב"מבטחים" - קבע ההסכם, בעיקרו של דבר, כי הוותק שנצבר לעובדים הלא מועברים ב"מבטחים" ירכש ויחשב כוותק ב"מקפת", וכי המשכורת הקובעת לתקופה שנרכשה - תחושב לפי שיטת הממוצעים כאשר המשכורת הראשונה שבגינה הועברו דמי גמולים למקפת (כלומר משכורת ינואר 1990) תשמש לחישוב יחס השכר לשנים שבהן נצברו לעובד זכויות במבטחים. זכויותיהם של העובדים הלא מועברים, הוסדרו במסגרת תוספת להסכם הקיבוצי מיום 20/2/90 (נספח 3 לתצהיר התובעת).

כפי שעולה מהאמור, עניינה של התובעת, אשר סווגה בטעות כעובדת מועברת, ולכן זכויותיה במקפת החלו להצבר כבר בשנת 1985, "נפל בין הכסאות", ולא נכנס באופן ברור לאיזה משני המסלולים המיטיבים שנקבעו בהסכם הקיבוצי.

לאחר חתימתו של ההסכם, התובעת המשיכה לעבוד בנתבעת למשך כ- 10 שנים, במהלכן הופרשו עבורה כספים להבטחת זכויותיה הפנסיוניות בקרן "מקפת".

עובר לפרישתה של הנתבעת החלו להתברר המשמעויות הפנסיוניות של התקלה שאירעה בעת קליטתה לעבודה בנתבעת ונוצרה אי בהירות ביחס לשיעור הגמלה ולמשכורת הקובעת לה זכאית התובעת ובעניין זה התקיימה תכתובת בין הצדדים.

על רקע האמור לעיל, ביום 31.7.02 פרשה התובעת מעבודתה בנתבעת בהסכם לפרישה מוקדמת. סעיף 2.2. להסכם שנחתם ביום 16/7/02 קבע כדלקמן:

"העובד יקבל מקרן "מקפת" פנסיה לפי אחוז הזכאות בעת הפרישה המוקדמת 50% בתוספת 10% ובסה"כ 60% ממשכרותו הקובעת העומדת על סך של ____ ₪ לפי תקנות קרן מקפת כפי שאומצו בהסכם הפנסיה מיום 20/2/90 עם קרן מקפת, ובכפוף לאמור בו. סה"כ תשלום פנסיה לחודש ____ ₪, נכון לחודש ____ ע"פי הנתונים שנמסרו על ידי קרן מקפת." (הקווים הריקים במקור א.ד.).