זכות המדור של קטין בבית הוריו כפופה לחובתו לכבד את הוריו ולא לנהוג כלפיהם באלימות

החלטה זו תבחן, על קצה המזלג, את חובתו של ההורה לספק מדור לקטין בביתו, מול זכות ההורה להגנה, במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, מפני ילדו.

  ההליך:

1.         ביום 06.12.2006 הגישה האם (להלן: האם) כנגד בתה, קטינה בת 17 השוהה בפנימיית .... (להלן: הקטינה ו/או הבת) בקשה לצו הגנה מכוח סעיף 3 לחוק.

2.         בדיון שהתקיים במעמד צד אחד (06.12.2006) טענה האם, שהיא גרושה ואם לבת יחידה, כי בתה המגיעה מהפנימייה אחת לשבועיים, החלה לנהוג, לפני כחצי שנה, באלימות פיסית כלפיה מלווה בקללות ואיומים, שבירת חפצים בבית. כן, מחבלת הבת בבגדים שהאם תופרת בביתה - לשם פרנסתה. האם סיפרה כי בניגוד לרצונה, בתה מסתובבת בחברה מפוקפקת, נתפסה בפנימייה עם סמים ויש לה חבר עבריין בן מיעוטים, הנמצא כיום במעצר בית. 

במצב זה ביקשה האם להרחיק הקטינה מביתה, המשמש למגוריה  ולמקום פרנסתה.

            לאחר שמיעת המבקשת, הוריתי על הגשת תסקיר ועל דיון במעמד הצדדים.

3.         ביום 13.12.2006 התקיים דיון במעמד הצדדים - המבקשת ובאת-כוחה - מצד אחד, ומהצד השני - עו"ס הפנימייה בה שוהה הקטינה, אם הבית בפנימייה והקטינה.

באותה ישיבה נטען ע"י עו"ס הפנימייה, כי הקטינה אינה רוצה לחזור לבית האם, לא חפצה בביטול הצו ומאז הרחקתה, נמצאת, בסופי שבוע, אצל אביה.

4.         בפני ביהמ"ש הונח תסקיר (12.12.2006), הערוך ע"י הגב' נאווה שלמון והגב' מיכל בר שלו, פ.סעד לס.ד., הלשכה לשירותים חברתיים .X.. התסקיר מתאר את הקונפליקט בין השתיים, כאשר עמדת הקטינה, לעת ההיא, כי היא עצמה אינה רוצה לחזור בסופי שבוע לבית אמה. מבחינתה, הפתרון המועדף עליה הוא לשהות אצל חברה או אצל משפחתו.

בפרק הסיכום הומלץ: -

"נוכח הסלמת היחסים, בין האם לבתה, אנו סבורים שיש מקום לאפשר הפרדה זמנית בין השתיים. .י. הביעה את נכונותה ואף את רצונה שלא לחזור לבית האם בסופי שבוע, וסוכם עימה כי בשלב זה ימצאו פתרונות חלופיים, וחזרה לבית האם כשתתרחש, תהיה תוך ליווי וטיפול של שירותי הרווחה".                                              (ההדגשות אינן במקור - א.א).

(להלן: התסקיר הראשון).

5.         בתום הדיון, על יסוד המלצות פ. הסעד ועמדת הצדדים, הוארך צו ההגנה והנחיתי את פ. הסעד לח.נ. בשיתוף עם פ. הסעד לס.ד. ליתן טיפול לקטינה ולהגיש המלצותיה. עוד הערתי כי הבת תוכל לשוב לבית האם, כפוף להתקדמות הטיפול ועל יסוד הנחיות פ. הסעד וכן מיניתי ייצוג נפרד ועצמאי לקטינה.

6.         גם בתסקיר המשלים (26.02.07) הומלץ על המשך ההרחקה: -

"מכל הגורמים הטיפוליים עולה תמונה של נערה בסיכון. עד כה .י. לא עמדה בהסכמים שנקבעו עמה ע"י הגורמים הטיפוליים, לא התארחה בבית אביה בסופי שבוע, ולפי דווח אימה גנבה שרשרת כשהתארחה אצלה.

כרגע, קיים חשש כי פנימיית.... לא תסכים להמשך שהותה, אלא אם כן תשנה דרסטית את התנהגותה.

ברמת הטיפול, בהמלצת עו"ס הנערות ופקידת הסעד לחוק נוער, עדיף בשלב זה לא לאפשר לנערה להגיע לבית אמה שכן המפגשים בין שתיהן הינם פתח נוסף להידרדרות.

בהמשך, עו"ס נערות במצוקה תמשיך לטפל בנערה בליווי של פקידת סעד לחוק הנוער, ואמה תופנה לעו"ס משפחה נוספת לצורך טיפול והדרכה הורית.

                        בהמשך מומלץ להפנותן לטיפול משפחתי".