זכאות תושב חוזר לשירותי בריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי

בבקשה זו מתבקש בית הדין לחייב את המשיב להכיר בזכאותה של המבקשת לשירותי בריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד - 1994 (להלן: חוק ביטוח בריאות) ללא דיחוי החל מיום הגעתה לארץ.

העובדות הצריכות לעניין

1.                  1.                  התובעת לקתה בסרטן צוואר הרחם בשנת 1993 עת התגוררה בישראל. על פי התיעוד הרפואי שצורף לבקשה, המחלה כיום מצויה בשלבים מתקדמים.

2.                  2.                  המבקשת נישאה בשנת 1976 ונולדו לה שני ילדים אשר הקטן מביניהם עתיד להתגייס לשירות חובה בעוד כשבועיים.

3.                  3.                  בשנת 1998, נפרדה המבקשת מבעלה ועברה להתגורר בארה"ב, שם נישאה בשנית בשנת 2001.

4.                  4.                  בחודש מאי 2005 עברה המבקשת ביופסיה בבי"ח בארה"ב שם נתגלה כי המחלה התפשטה ונמצאת בשלב מתקדם ביותר. בדיקת CT אשר נערכה למבקשת בחודש אוגוסט 2006 העלתה כי מצבה של המבקשת החמיר עוד יותר. בעקבות כל זאת ולאור גיוסו הקרוב של בנה, חזרה המבקשת לישראל ביום 25/09/06.

5.                  5.                  המבקשת זקוקה לטיפולים כימותרפיים ולטיפולים רפואיים יקרים אחרים שעלותם ניכרת. כאשר פנתה המבקשת אל המשיב כי ישא בעלות זו, סירב הלה, בנימוק כי בהתאם לחוק ביטוח בריאות מצויה המבקשת בתקופת המתנה בה אין היא זכאית למימון הטיפול הרפואי.

6.                  6.                  בקשה זו הוגשה ביום 27/09/06 והיא נקבעה לדיון ביום 28/09/06. בדיון הגיעו הצדדים להסכמה אשר בעקבותיה הסכים המשיב לספק שירותים רפואיים למבקשת בזמן שתיבחן שאלת תושבותה. המשיב הכיר בתושבותה של המבקשת עוד באותו היום, באופן רטרואקטיבי החל מיום הגעתה לארץ - 25/09/06. לאור הסכמה זו הייתה אמורה המבקשת לקבל שירותים רפואיים על אתר.

7.                  7.                  אלא שביום 29/09/06 הגיש המשיב בקשה לביטול ההחלטה מיום 28/09/06. בבקשה נטען כי הסכמת המשיב להכיר בתושבותה של המבקשת אין משמעה ויתור על תקופת ההמתנה הקבועה בחוק.

טענות המבקשת

8.                  8.                  המבקשת עקרה לארה"ב בגיל 44 לאחר שעד לשלב זה חיה את עיקר חייה בישראל. היות והמבקשת הייתה מודעת למצבה הרפואי, המשיכה היא לשלם את דמי הביטוח גם במהלך שהותה בארה"ב בכדי לא לאבד את זכאותה לטיפול רפואי.

9.                  9.                  למבקשת ביטוח רפואי פרטי בארה"ב והגעתה לארץ הינה בתום-לב ולא למטרת ניצול דמי הביטוח הלאומי. המבקשת טוענת כי לפי הערכת הרופאים נותרו לה מספר חודשים לחיות, בהם מבקשת היא להיות במחיצת בנה העתיד לשרת ביחידה מובחרת.

10.              10.              המבקשת מציינת כי בהתאם לדרישת המשיב, לפי ההליך הקבוע בסעיף 58(ד) לחוק ביטוח בריאות, היא פדתה את תקופת ההמתנה הנדרשת ממנה.

11.              11.              המבקשת סבורה כי אי קיום החלטת בית הדין מיום 28/09/06 הינה משום בזיון בית הדין. עוד טוענת המבקשת כי הבקשה לביטול ההחלטה איננה ההליך המתאים להשיג על החלטה זו בוודאי ובוודאי שמדובר בהסכמה לה ניתן תוקף של החלטה.

טענות המשיב

12.              12.              המשיב סבור כי פרשנות המבקשת איננה מתיישבת עם לשון החוק ואיננה צודקת. המשיב סבור כי אין זה צודק שאדם אשר שהה בחו"ל למעלה מ-8 שנים ושב לישראל יזכה מייד בכל שירותי הבריאות הניתנים בישראל מרגע שנחת בנמל התעופה.

13.              13.              המשיב טוען כי התיקונים השונים שבוצעו לחוק והתשלום המיוחד נועדו לקצר את תקופת ההמתנה לשישה חודשים, במקום 18 החודשים הקבועים בו. בכל מקרה, טוען המשיב, לא ניתן לקצר את תקופת ההמתנה מעבר לאותם שישה חודשים.

14.              14.              המשיב אף סבור כי יש לצרף את משרד הבריאות כמשיב נוסף לבקשה.

15.              15.              באשר להסכמה אליה הגיעו הצדדים, טוען המשיב כי הסכמתו נגעה למתן שירותים רפואיים עד להכרה בתושבת המבקשת. הכרה זו ניתנה עוד באותו היום ולאחר שהוכרה המבקשת כתושבת, הגיע ההסכם לסיומו. באשר לטיפולים הרפואיים שמתבקשים לאחר שהוכרה המבקשת כתושבת, טוען המשיב כי הפרוצדורה הקבועה בחוק ביטוח בריאות איננה עניין הנתון לשיקול דעתו ופרשנות המבקשת לסעיף זה בטעות יסודה.