זכאות לקבלת דמי פקדון שהפקיד מנוח בבית אבות

האם  הוראות צוואה גוברות על הקבוע בהסכם בין דייר לבין בית אבות, בכל הנוגע  לשאלה מי זכאי לקבל את דמי הפיקדון שהפקיד המנוח בבית האבות, לאחר פטירתו? זו השאלה העומדת להכרעה בהליך זה.

א.         רקע עובדתי

1.         ביום 19.3.96 נחתם הסכם בין שלושה צדדים: מצד אחד המבקשת, אשר מפעילה בתי אבות (להלן: "בית האבות"), מצד שני הדייר - המנוח ט.ו. ז"ל (להלן: "המנוח") ומצד שלישי ארבעה משיבים: שני בניו של המנוח מ. (המשיב 1)  וא. (עזבונו הוא המשיב 7)  ושתי כלותיו, ר. (המשיבה 2) וב. (המשיבה 6) (להלן: "הבנים והכלות").

2.         על פי ההסכם הנ"ל (להלן: "ההסכם"), שילם המנוח פיקדון לבית האבות והוא התגורר בו עד לפטירתו בשנת 2009.

3.         בין היתר נקבעו בהסכם הוראות אלו:

סעיף 8.2: " הדייר ו/או המבקשים (הכוונה לבנים ולכלות- נ.ש.) חייבים לשלם לבית האבות את כל התשלומים וההוצאות עבור שירותים ו/או טיפולים רפואיים שהדייר יזדקק להם...".

סעיף 11.2.5: "במקרה פטירה כמפורט לעיל, יקבלו האנשים המפורטים בחלק א' להסכם (הכוונה לבנים ולכלות - נ.ש.) החזר מן הפקדון"...

סעיף 15.2: " דייר יחיד שנפטר לאחר כניסתו  לבית האבות (גם במהלך תקופת הניסיון) - יהיו האנשים המפורטים בס' יב' לחלק א' של הסכם זה  (הכוונה לבנים ולכלות - נ.ש.)   - זכאים להחזר חלקי מן הפיקדון"...         

סעיף 15.9: " במקרה של עזיבת בית האבות יבוצע ההחזר הכספי לדייר עצמו, ובמקרה של פטירתו למי שהורה הדייר בחלק א' להסכם זה" (הכוונה לבנים ולכלות - נ.ש.)

סעיף 15.10: " בהעדר הוראה בהסכם זה למי להחזיר הכספים, ובהעדר מבקשים חתומים על  ההסכם, יבוצע ההחזר רק על פי צו ירושה או צו קיום צוואה מאושרים ע"י בית המשפט המוסמך".

4.         בצוואתו האחרונה של המנוח מיום 20.2.04 (להלן: "הצוואה") הוא ציווה את כל רכושו " כולל דמי הפיקדון שנותרו בבית האבות", מחצית למשיב מס' 1 ואילו את  המחצית השנייה, לחמשת נכדיו שהם המשיבים 3,4,5,8,9.

5.         כנגד צוואה זו הוגשה התנגדות וטרם ניתן צו קיום צוואה. המתנגדים טוענים כי יש לקיים צוואה מוקדמת יותר מיום 23.7.96.

6.         מאחר והוראות ההסכם סותרות את האמור בצוואה, פנתה המבקשת לבית המשפט בבקשה לטען ביניים.

7.         בדיון שהתקיים  ביום 14.2.10, הסכימו הצדדים כי בשלב זה יועברו הכספים לנאמנות וזאת עד להכרעה בבקשה זו ולהכרעה בשאלת תוקפה של הצוואה.

8.         הצדדים ויתרו על הבאת ראיות וביקשו כי אתן את החלטתי על בסיס החומר שבתיק וטענות הצדדים שהושמעו בדיון.

9.         אין מחלוקת כי הבנים והכלות מעולם לא שילמו אגורה אחת מכיסם לבית האבות והן  הפיקדון והן התשלומים השוטפים, שולמו ע"י המנוח בלבד. 

10.        המבקשת לא נקטה עמדה לגופו של עניין וביקשה כי הכספים  יועברו לידי ב"כ הצדדים מאחר והפיקדון צמוד לדולר בלבד וערכו יורד.

ב.         טענות הצדדים ודיון

1.         המשיבים 1-5 (להלן: "תומכי הצוואה") טוענים כי האמור בצוואה גובר על האמור בהסכם. בתמיכה לעמדתם, הם מסתמכים על פסק דינו של כב' השופט  גייפמן בתמ"ש 26140/02 ויטמן יוסף נ' מרכז משען בע"מ (להלן: "פס"ד ויטמן") שבו פסק בית המשפט כי הוראת צוואה גוברת על האמור בהסכם שנערך בין בית אבות לדייר, שבו קבועות הוראות ביחס להחזרת הפיקדון לאחר מות הדייר.