זיכוי נאשם (בן 87) ר' מועצת גוש חלב לשעבר בגין חריגת בנייה לאחר שהוא עצמו זיהה החריגה ופנה לקבלת היתר

א.    כתבי האישום המקורי והמתוקן

1.     ביום 3.10.07 הוגש כתב אישום אשר ייחס לנאשם עבירה של ביצוע עבודות ושימוש הטעונים היתר ללא היתר ובסטייה מהיתר ומתכנית, לפי סעיפים 145(א), 204(א), 204(ב) ו-208 ל חוק התכנון והבניה התשכ"ח - 1965(להלן - חוק התכנון והבניה) ותקנה 1(1) לתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר) התשכ"ז - 1967(להלן - תקנות התכנון והבניה).

        בפרק העובדות שבכתב האישום צוין כי ביום 11.6.07 התגלה כי בחלקות 37 ו-41 בגוש 14107 בגוש חלב (להלן - המקרקעין) בוצעו עבודות בניה ושימוש ללא היתר כדלקמן:

        *      בניית מבנה קיים  בשטח כולל של כ-48 מ"ר המשמש כעסק לחלקי חילוף ושטיפת מכוניות אשר נבנה בקרקע חקלאית ללא היתר.

        *      שימוש בסככה מקונסטרוקציית ברזל ופח אסכורית  בשטח כולל של כ-48 מ"ר ללא היתר על קרקע חקלאית ועל שטח שירותי דרך, ובסטייה מתוכניות ג/4848 ו-ג/6540.

2.     ביום 5.1.09 הוגש כתב אישום מתוקן. בפרק העובדות שבכתב האישום המתוקן צוין כי בתאריכים 11.6.07 ו- 18.7.07 התגלה כי בחלקות 37 ו-41 בגוש 14107 בגוש חלב (להלן - המקרקעין) בוצעו עבודות בניה ו שימוש כדלקמן:

        (א)   שימוש במבנה מבניה קשיחה בשטח כולל של כ-48 מ"ר המיועד לעסק למכירת חלקי חילוף ושטיפת מכוניות אשר נבנה בקרקע חקלאית תוך שינוי מיקומו מהמאושר בהיתר בניה מס' 3011;

        (ב)   שימוש בסככה מקונסטרוקציית ברזל ולוחות פח בשטח כולל של כ-48 מ"ר אשר נבנתה בצמוד למבנה הנ"ל ללא היתר בניה.

        (לעניין השטחים, תיקן בא כוח המאשימה את הנתונים ובישיבה ביום 21.5.12 אמר כי "היקף המבנה בסעיף א'(1)(ב) כפי המופיע בכתב האישום המתוקן הינו 30 מ"ר ולא 48 מ"ר").  

        בכתב האישום המתוקן צוין עוד  כי בתאריכים הנזכרים היה הנאשם מי שמוטלת עליו החובה להשיג היתר, בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה, מי שהוחזק כבעלים של המקרקעין בשעת  ביצוע העבירה, המבצע בפועל את העבירה, המשתמש בפועל במקרקעין והאחראי לעבודות או לשימוש או לשימוש החורג.   צוין כי הנאשם היה חייב להשיג היתר לעבודות ולשימוש האמור. לאחר התאריכים הנזכרים הוא עשה  במקרקעין "שימוש חורג", כאשר השימוש בוצע ללא היתר או בסטייה מהיתר בניה מס' 3011.

        כמו כתב האישום המקורי, אף בכתב האישום המתוקן יוחס לנאשם ביצוע עבירה של שימוש במבנים ובמקרקעין הטעון היתר ללא היתר ובסטייה מהיתר ומתכנית, לפי סעיפים 145(א), 204(א), 204(ב) ו-208 לחוק התכנון והבניה ותקנה 1(1) לתקנות התכנון והבניה.

        סעיף 145(א) לחוק התכנון והבניה קובע, בין השאר, איסור לביצוע עבודות ושימוש הטעונים היתר אלא לאחר שהועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית נתנה לו היתר, ואז יבצען בהתאם לתנאיו של אותו היתר.סעיף 204(א)-(ב)  לחוק התכנון והבניה קובע ענישה של קנס ומאסר למשתמש במקרקעיןכשהשימוש טעון היתר מבלי שיש בידיו היתר ולמשתמש  בסטייה מהיתר או מתכנית, ואילו סעיף 208 קובע מיהו האחראי לעבודה ולשימוש הטעונים היתר.

        בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה מוגדר "שימוש חורג" בקרקע או בבנין כשימוש בהם למטרה שלא הותר להשתמש בהם לפי כל תכנית.

3.     בישיבה ביום 23.5.11 ציין הסנגור כי הנאשם איננו מודה בעובדות כתב האישום (המתוקן), אולם דברי הנאשם ביום 21.5.12 בחקירתו הנגדית - "אני בקרוב אקבל היתר, המבנה הזה יקבל היתר באופן חוקי, יש היתר אבל עשינו שינוי שטחים, הגשנו תכנית ונקבל היתר באופן חוקי" - מהווים הודאה כי המבנה נשוא כתב האישום המתוקן, ואשר נראה בתמונות מוצגים ת/1 - ת/2,  אכן נבנה תוך שינוי מיקומו מהמאושר בהיתר הבניה. הוא אף הודה כי לא עמד על הפסקת השימוש במבנה על ידי שוכר המבנה. הודאה זו תקפה אף לגבי השימוש בסככה מקונסטרוקצית הברזל ולוחות הפח המופיעה בתמונות מוצגים ת/1 - ת/3 כצמודה למבנה.

4.     המאשימה הוכיחה את עובדות כתב האישום. עוד בישיבה ביום 12.1.10 העלה הסנגור טענה לפיה הבניה נשוא כתב האישום בוצעה בהסכמת המאשימה מלפני 11 שנים. בישיבה מיום  23.5.11 הוא העלה טענות ביחס להתנהלות המאשימה, ובישיבה ביום 21.5.12, בתום פרשת ההוכחות, ולאחר שהעובדות המגובות במסמכים נפרשו במלואן, הוא גיבש טענות אלו לכדי טענה מקדמית של  הגנה מן הצדק.

        על מנת לעמוד על טיב טענתו המקדמית של הנאשם לפי סעיף 149(10) ל חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב - 1982 (להלן -חוק סדר הדין הפלילי), אסקור תחילה את מסכת העובדות, על פי חלוקה לפרקי זמן בהם נקודות הציון הינן שלבים בהליך המשפטי שנוהל נגד הנאשם.

ב.     ההשתלשלות העובדתית

(1)    ממתן היתר הבניה בשנת 1996 ועד לגילוי החריגה ביולי 2007

5.     המבנה והסככה מצויים בחלקות 37 ו-41 בגוש 14107 אשר בכפר גוש חלב. כפי שעולה מנסח הטאבו של חלקה 37 ( מוצג ת/8), בעליה הינם הם הנאשם       (520/1376 חלקים), אליאס מרון פרח (473/1376) ורשות הפיתוח (383/1376 חלקים), וכפי שעולה מנסח טאבו של חלקה 41 (מוצג ת/9) הבעלים הם הנאשם (22370325/140841097 חלקים), מפגש גוש חלב בע"מ (1500/28447 חלקים) ושבעה אחרים, כאשר על חלקיה של מפגש גוש חלב בע"מ רשומה חכירה לפז חברת הנפט בע"מ.לדברי פריד עזאם, מפקח של המאשימה , בעדותו הראשית, על שתי חלקות אלו חלות תכנית ג/4848 ו תכנית ג/6540.  המאשימה הציגה חלק מתנאי תכנית ג/4848 (מוצג ת/13(3)), בו צוין כי באזור זה יותרו, בין השאר, התכליות והשימושים של תחנות דלק, דרכים וחניות ומוסכים לתיקוני מכוניות.