זיכוי מעבירת חניה בסמוך לבית המהנדס בעיר

החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו ממספר טעמים. ראשית, הנאשם מואשם בהעמדת/חניית רכבו במקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב ומסומן בסימון ד' 16 על פני הכביש בניגוד לסע' 5(ו)(4) ל חוק עזר לירושלים (העמדת רכב וחנייתו) תשכ"א - 1960.

עפ"י עדות הפקחית, לטענתה, המקום המסומן ב X מיועד לכסא גלגלים ועגלות כדי לעלות על המדרכה לבית המהנדס. אולם, בכתב האישום הנאשם הואשם שחנה במקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב. אין בפני ביהמ"ש שום עדות ובוודאי לא במידה הנדרשת בתיק פלילי, היינו, מעבר לספק סביר, כי המקום מיועד לכלי רכב ועל כך בלבד יש לזכות את הנאשם.

אולם, אתייחס ליתר הטענות אשר הועלו בדיון:

כאשר אזרח נכה נדרש למצוא חניה, עליו להסתמך על חוק חניה לנכים אשר מפרט את המותר והאסור לו. במקרה דנן, אין כל סימון המגביל את מקום החניה המסומן ב X לחניה אך ורק לכלי רכב עם מעלון על מנת לאפשר למוגבלים על כסא גלגלים לצאת מהרכב. אולם, בדרך כלל, כאשר יש מעלון, אין צורך בשיפוע בכביש וזאת מאחר והמעלון מתפתח בצד שמאל או ימין של הרכב וכעולה מהתמונות שהגיש הנאשם, לשמאל מקום החניה, יש מדרכת אספלט אשר ניתן לקלוט כל כסא גלגלים שיורד במעלון כנדרש. יתירה מכך, מתמונות זירת העבירה בזמן אמת ואף בתמונות שצולמו ע"י הנאשם, כי קיים מיכל זבל "צפרדע" אשר למעשה חוסם את הכניסה למדרכה העולה לבית אגרון. ספק אם מיכל זה מצוי במקום חוקי ובפרט גורם לכך שכל נכה המבקש לעלות באיזור זה, יש לעקוף את המיכל או לעשות זאת בדרכים אחרות ועל אך אין להאשים את הנאשם כאשר הוא עצמו נכה ומגבלותיו נראות לעין באולם ביהמ"ש. ניתן לשער שמקום זה מיועד למיכל זבל ומשום מה עובדי העיריה לא הכניסו את מיכל הזבל למקום המסומן ב X ובמקום זאת, יש הפרעה לנתיב תנועה במקום.

יש להפנות לסע' 34 כ"א לחוק העונשין התשל"ז 1977- "ניתן דין לפירושים סבירים אחידים לפי תכליתו, יוכרע העניין ל פירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין". סע' זה חל גם כאשר קיימת אחריות קפידה. לכן, כשביהמ"ש נדרש לבחון האם מדובר במקום המיועד לכניסה לכלי רכב, הנאשם נהנה מהספק בעניין שכן, אין כל ראיה אחרת. כמו כן, אף אם החניה בניגוד ל X, אין ביהמ"ש יכול לקבוע ברמה הנדרשת כי מדובר בהפרעה לעוברי דרך כפי שנקבע בסע' 2(א)(ג) לחוק חניה לנכים ולא ניתן להתעלם מהנחת מיכל הזבל במקום המפריע להולכי רגל.

לאור האמור, מזכה את הנאשם מחמת הספק, בשל פרשנות הסימון בכביש ב X לעומת יתר הנסיבות.

סוף דבר, אין ביהמ"ש מתעלם מהסתירה בסימון בין ה X ובין הכחול המצוי באבני השפה, אולם, נוכח התופעות, אין ביהמ"ש נדרש להכריע בעניין.

ניתנה היום כ"ב בחשון תשע"ג- 07/11/2012, במעמד הנוכחים.

                                                                                                          ___________________

                                                                                                פאול שטרק, שופט