זיכוי מחמת הספק מעבירות מין בקטינים

השופט י' צבן:

1.         במרכז ירושלים ממוקמים מספר מתחמי בניינים הקרויים מזה שנים רבות בשמות כנסת א', כנסת ב', כנסת ג', בתי מונקץ', בתי ראנד, בתי ברוידא. המתחמים בנויים מחצרות ומרחובות צרים, מתגוררת בהם בעיקר אוכלוסייה חרדית. בשלהי 2010 החלה חקירה משטרתית בגין תלונות על אירועים מיניים הקשורים לקטינים שאירעו במתחמים הללו. בקיץ 2011 החקירה הורחבה והועמקה.

אין חולק כי הנאשם, יליד 1960, מתגורר בגפו ברחוב ******** בשכונת כנסת ב'. כתב האישום מייחס לו שלושה אישומים בביצוע מעשים מיניים בקטינים.

באישום הראשון מיוחסת לנאשם עבירת אינוס לפי סעיף 345(ב)(1) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין; מעשים מגונים לפי סעיף 348(ב) בנסיבות הסעיפים הנ"ל (מספר עבירות); תקיפה לפי סעיף 379 לחוק (מספר עבירות); הדחה בחקירה בדרך של איומים לפי סעיף 245 לחוק. בכתב האישום נטען, כי בשנת 2008 הלכה ד., ילידת 2003, יחד עם אחיה ושתיים מחברותיה בסמוך לבית הנאשם והוא הציע להם לקבל סוכריות בתוך ביתו. בחצר הבית הורה לילדים להסיר בגדיהם ולהיכנס לביתו. בתוך הבית הנאשם עצמו התפשט, העמיד הילדים בשורה כשרגליהם פסוקות, התיישב ונגע בגופם כאשר הוא מחדיר את אצבעו לאיבר מינה של ד. ונוגע באיבר מינן של הילדות ואף הזהיר את הילדים כי לא יזוזו גם אם הוא מכאיב להם. לאחר מכן, הכה הנאשם את הילדים, הורה להם לעמוד אחד מול השני, לחבק זה את זה, לגעת בגופו של האחר, אחר-כך לשכב על בטנם, נשכב מעליהם ונגע בגופם ובאיבר מינם. לד. נגרם כאב עקב משקל גופו. הנאשם איים על הילדים שלא לספר מה שאירע, הציג לפניהם סכינים ואמר כי יחתוך אותם אם יגלו.

באישום השנימיוחסות לנאשם עבירות של מעשה סדום לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1) לחוק; מעשים מגונים לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1), סעיף 345(א)(1) לחוק; תקיפה; הדחה בחקירה בדרך של איומים. בכתב האישום נטען, כי בשנת 2006 הבחין הנאשם ב-ב. בן השש, בסמוך לביתו, הבטיח לתת לו חבילת סוכריות ולכן ב. התלווה אליו. בתוך הבית משך הנאשם את ב. בידיו, הושיבו, הפשיל מכנסיו ותחתוניו וכן את מכנסיו ותחתוניו שלו עצמו ואז נגע הנאשם באיבר מינו של ב. והורה לב. לגעת באיבר מינו שלו. לאחר מכן הורה הנאשם לב. להסתובב, הפריד את ישבניו והחדיר את איבר מינו או חפץ אחר לפי הטבעת של הילד והכאיב לו. לאחר מכן הנאשם הכה את ב., איים עליו כי אם יספר להוריו יתפוס אותו ולא יאפשר לו לצאת מבית הנאשם. בשל פחדיו מאיומו של הנאשם ב. לא סיפר להוריו מה שעולל לו הנאשם. ביומיים שלאחר האירוע חש ב. כאבים חזקים כתוצאה ממעשי הנאשם.

באישום השלישימיוחסות לנאשם עבירות של מעשים מגונים; תקיפת קטין הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 368ב(א) רישא לחוק; הדחה בחקירה בדרך של איומים. בכתב האישום נטען, כי בעת שר., ילידת 2002, הייתה בגיל גן חובה, פנה אליה הנאשם על-מנת שתיכנס לביתו, ר. ידעה שאחיה הצעיר ממנה היה בבית הנאשם מספר פעמים וקיבל ממתקים וכסף, לכן הסכימה. הנאשם הבחין כי ר. הולכת לאיטה, הוא דחף אותה והכה בה במקל כדי לזרזה, ר. נפלה, כשקמה הכה בה הנאשם פעם נוספת, היא ניסתה לברוח אך הנאשם חסם אותה, הוא בעט בה ברגלו עד שנכנסה לביתו ואז נעל את הדלת, זרק את הילדה בכוח למרכז החדר, התפשט וניסה לשכנעה להסיר את בגדיה, ר. סירבה, רצה לדלת אך לא הצליחה לפתוח אותה. הנאשם ניגש אליה, ישב על כורסא והושיבה עליו כשרגליה פסוקות, החזיקה בחוזקה, חיבק אותה וניסה להרים את חצאיתה. במהלך הדברים קילל אותה, כינה אותה "חוצפנית", ואמר לה "הלוואי ויהיה לך גיהינום". לאחר מכן סטר בפרצופה ואמר לה שאם תספר על מעשיו יחתוך אותה ואז דחף אותה והפילה. בשלב זה ברחה ר. דרך פתח בכניסה ונמלטה מהמקום.

2.         בתשובתו, כפר הנאשם בעבירות שיוחסו לו וטען, כי בחקירתו במשטרה לא עומת ספציפית עם אף אחד מהמקרים הנזכרים בכתב האישום. עוד טען, כי נחקרו בפרשה עשרות קטינים, נעצרו מעורבים רבים. עוד נטען בתשובה, כי הנאשם אכן ישב לעיתים מחוץ לביתו, אפשר שהיו מצבים שהציע סוכריות, אך לא קרה שילדים נכנסו אליו הביתה באופן המתואר בכתב האישום ולא ביצע מעשה כלשהו ממה שמיוחס לו.

רקע דיוני ועובדתי

3.         מתחמי המגורים בהם מדובר, שהוזכרו לעיל, מאוכלסים בצפיפות על-ידי משפחות רבות ולהם ילדים רבים. האזור כולו אינו מטופח, שלא לומר שרובו מוזנח עם תוספות בנייה רבות. הבניינים הם בני שתי קומות, בנויים בשורות ומפריד ביניהם רחוב צר יחסית המהווה למעשה מעין חצר שכונתית. מטבע הדברים מתגוררים בשכונה, פה ושם, גם אנשים בודדים. בחודש נובמבר 2010 נחקרו כתשעה ילדים בחשד שפלוני ביצע בהם עבירות מין. בין השאר נחקר גם ב. אותה חקירה לא התמקדה בנאשם שלפנינו. נציין, כי באותה חקירה, בשלהי 2010, נחקר גם נ., אחיה של ר.

4.         בעקבות אירועים, דיבורים ואווירה שנוצרה בשכונה, חודשה החקירה הגלויה בשלהי יולי 2011 ובתוך מספר ימים נחקרו עשרות ילדים הגרים במתחמי המגורים הללו או שביקרו בהם. חלק מהחקירות בוצעו גם בחודשים הבאים. חלק מההורים סרבו לשתף פעולה ולהביא את ילדיהם לחקירה לפני חוקר הילדים. חוקרי הילדים זימנו לחקירה 65 ילדים וחקרו 51.

במהלך החקירה נעצרו למעלה מעשרה חשודים, חלק מהם הוזכרו על-ידי מספר ילדים.

החקירה הניבה לבסוף שלושה כתבי אישום, זה שלפנינו, נגד בנימין סץ ונגד זלמן כהן.

שלושת הילדים - המתלוננים באישומים שלפנינו - סיפרו כי היו גם בביתו של בנימין סץ.

5.         הילדה ד. נחקרה לראשונה על-ידי חוקרת ילדים בתאריך 10.8.2011 (ת/5) ובפעם השנייה בתאריך 22.8.2011 (ת/6).

ב. נחקר לראשונה בתאריך 29.10.2010 בעניין חשוד אחר (ת/1), ובקיץ 2011 נחקר עוד 3 פעמים: 1.6.2011, 3.8.2011, 9.8.2011 (ת/2-ת/4).

ר. נחקרה על-ידי חוקרת ילדים בתאריך 10.8.2011 (ת/10).

6.         הנאשם נעצר בביתו בתאריך 3.8.2011 בשעה 21:00 (ת/14). כתב האישום הוגש לבית המשפט בתאריך 25.8.2011 והנאשם נעצר עד תום ההליכים. הקראת כתב האישום התקיימה בתאריך 14.9.2011.

7.         בביתו של הנאשם בוצעו מספר חיפושים. בדו"ח חיפוש ראשון שהתקיים בשעת מעצרו ביום 3.8.2011, נתפסו מחשב נייד, שני פנקסים, דפים, כובע של ילד בצבע ורוד וגומייה בצבע כתום (ת/13).

בתאריך 15.8.2011 נערך חיפוש נוסף בביתו (בנוכחות אחי הנאשם), ונתפסו דפים ומחברות בהם תיאורים שונים בכתב ידו של הנאשם, שמות של בנים ובנות, תיאורים מיניים ותכנונים מיניים. כמו כן נתפסו כתבי עת של ילדים, קופסאות צבעים, סביבונים, גומיות לשיער, דיסק מחשב, משחק הרכבה לילדים, נעלי ילדים, שעת סיפור של "סבא טוביה", שמות של אנשים ותיאורים מיניים, שמות של אנשים: ר.א., ח., ש., ל., מ., ש. מתה להזדיין (ת/17).