ת"פ
בית משפט לנוער נצרת
|
7531-10-15
06/11/2016
|
בפני השופטת:
טל ויסמן בן שחר
|
- נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל
|
הנאשם:
פלוני (קטין)
|
הכרעת דין |
הנני מחליטה לזכות את הנאשם מן העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מחמת הספק.
האישום
הקטין, יליד 21.3.2002, הואשם בכתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה סתם, בניגוד לסעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").
כמפורט בכתב באישום, במועד הרלוונטי היה הנאשם תלמיד בית ספר תיכון. בתאריך 11.6.15, סמוך לשעה 13:00, בחצר בית הספר, פנה הקטין ל.ג (להלן: "המתלונן") אל הנאשם ושאל אותו מדוע הוא מציק לחברים שלו. בתגובה לשאלה, החל הנאשם לקלל את המתלונן, נטל אבנים מהרצפה והחל לתקוף את המתלונן, שלא כדין, בכך שהשליך עליו את האבנים בפגעו בראשו ובחזהו של המתלונן.
בהמשך לכך, אחז הנאשם את המתלונן בצווארו, החל לחנוק אותו, תוך שהוא מפיל אותו על הארץ ובעודו שרוע על הארץ שב הנאשם ותקף אותו בכך שבעט בו, וכתוצאה מכך נגרם לנאשם שפשוף בכף ידו הימנית.
ביום 1.12.15 כפר הנאשם במיוחס לו, וטען כי יש לבטל את כתב האישום מחמת טענה של הגנה מן הצדק. לטענתו, דווקא המתלונן הוא שתקף ראשון את הקטין ותגובתו של הנאשם הייתה בגדר הגנה עצמית. עוד טען לקיומם של מחדלי חקירה, שכן לא נבדקו מצלמות האבטחה ולא נעשה עימות בין המתלונן לנאשם. בהסכמת הסנגור, נקבע כי טיעוניו אלה יוכרעו לאחר שמיעת הראיות, במסגרת הכרעת הדין.
ראיות התביעה:
במסגרת ראיות התביעה העידו המתלונן, שני חבריו, עדי ראיה לאירוע, וחוקר משטרה, גובה ההודעה.
ל.ג (להלן: "המתלונן"), סיפר כי ביום האירוע, יצא מבית הספר עם חברים, פגש את הנאשם בקרבת מקום וביקש לדבר עמו בעניין סכסוך קודם שהיה לנאשם עם חברו. המתלונן מסר כי שניהם דברו בצורה לא ראויה, החליפו ביניהם גידופים: "ואז נזרקו אבנים, הנאשם זרק עלינו אבנים. קיבלתי מכה בראש ובחזה משתי אבנים קטנות..".