ז' נ' מדינת ישראל

השופט ע' פוגלמן:

           לפנינו ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' טובי) שבגדרו הושת על המערער עונש מאסר של 6 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו) ו-6 חודשי מאסר על תנאי בתנאים שפורטו בגזר הדין.

תמצית העובדות וההליכים

1. המערער הורשע על יסוד הודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון בעבירות של סיוע להחזקת נשק שלא כדין לפי סעיף 144(א) סיפה, סעיף 144(ג) וסעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; ושהייה בלתי חוקית בישראל לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 12.10.2015 המערער ושני הנאשמים הנוספים בכתב האישום נסעו יחדיו ברכב בבאקה אל-ע'רביה. נאשם 1 נהג ברכב, נאשם 2 ישב לצדו והמערער ישב במושב האחורי. בזמן הנסיעה החזיקו הנאשמים 2-1 אקדח שבו מחסנית ו-5 כדורים. בהמשך נעצרו השלושה. בעת המעצר ניסה הנאשם 2 להסתיר את האקדח, ואילו בדלת הרכב לצד הנאשם 1 נמצא כובע גרב. במועד התרחשותם של האירועים האמורים שהה המערער בישראל ללא אישור שהייה.

3. ביום 6.7.2016 הרשיע בית המשפט המחוזי חיפה (כב' השופט א' טובי) את המערער לפי הודאתו במסגרת הסדר טיעון כאמור. לפני בית המשפט הונח תסקיר שירות המבחן. מן התסקיר עולה כי המערער בן 36, מתפרנס מעבודות זמניות, נשוי ואב ל-6 ילדים שאחד מהם סובל ממחלה. המערער מתגורר בישראל ומזה שנים פועל להסדרת מעמדו בישראל. משפחת המערער מוכרת לשירותי הרווחה על רקע כלכלי. עוד עולה כי בעיה של התמכרות לסמים וכי בעבר ניהל אורח חיים עברייני לצורך מימונם של אלה. כך, למערער 6 הרשעות קודמות, האחרונה משנת 2006, בין היתר בעבירות סמים ובעבירות של שהייה שלא כדין, שבגינן ריצה כמה עונשי מאסר בפועל. עקב מצבו הופנה המערער על ידי שירות המבחן ליחידה לטיפול בהתמכרויות לסמים בלוד ועולה כי שיתף פעולה עם הטיפול. שירות המבחן ביקש לדחות את הדיון בעניינו של המערער בשלושה חודשים כדי למצות את ההליך הטיפולי ובית המשפט נעתר לכך. בהמשך לכך, הוגש ביום 11.1.2017 תסקיר משלים שממנו עלה כי המערער מתמיד בתהליך הטיפולי ומפיק ממנו תועלת. לצד האמור, צוין כי המערער מתקשה להתייחס לדפוסי התנהגותו העברייניים, ולמעורבותו באירועים פליליים. לפיכך המליץ שירות המבחן להטיל על המערער צו מבחן. עוד הומלץ כי אם יושת על המערער עונש מאסר, יש לאפשר לו לרצותו בדרך של עבודות שירות.

גזר הדין

4. ביום 5.2.2017 גזר בית המשפט את עונשו של המערער. בפתח גזר הדין נדחתה בקשת המערער לביטול הרשעתו לפי סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, נקבע כי נסיבותיו האישיות של המערער אינן חריגות במידה המצדיקה את ביטול ההרשעה; וכי נוכח עברו הפלילי, ספק אם הרשעה זו היא שתמנע את הסדרת מעמד המערער בישראל. לאחר מכן פנה בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשי המערער. בית המשפט עמד על חומרתן של עבירות הנשק שבהן הורשע העורר, אך הדגיש כי חלקו בהן היה שולי והתמצה בשהותו ברכב בעת ביצוע העבירות. בית המשפט התייחס גם לעבירת השהייה הבלתי חוקית ולחומרתה הכללית, אך גם בעניין זה ציין כי ישנן נסיבות מקלות שכן שהמערער מתגורר יחד עם משפחתו בישראל שנים רבות ועובד בה. בנתון לכך ראה בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם בעניינו של המערער בטווח שבין 6 לבין 12 חודשי מאסר בפועל. בבואו לגזור את עונשו של המערער בתוך המתחם שקל בית המשפט את התסקירים החיוביים שהוגשו בעניינו ואת הפוטנציאל השיקומי העולה מהם; את הודאתו של המערער, שנעשתה סמוך לתיקון כתב האישום ואת החרטה שהביע על מעשיו. בית המשפט נתן דעתו גם לעברו הפלילי של המערער אך הדגיש כי מדובר בהרשעות מלפני שנים רבות. בסופו של דבר, בנתון למכלול השיקולים האמורים, גזר בית המשפט על המערער עונש של 6 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, ברף הנמוך של מתחם הענישה. בצד זאת הושתו על המערער 6 חודשי מאסר על תנאי, בהתאם לתנאים שנקבעו בגזר הדין. בית המשפט ציין כי מכיוון שהמערער אינו בעל מעמד חוקי בישראל לא ראה להורות על ריצוי עונש המאסר בפועל בדרך של עבודות שירות.

           מכאן הערעור שלפנינו המכוון כאמור לחומרת העונש שהושת על המערער.