ע"פ
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
|
8483-16
25/10/2018
|
בפני הרכב השופטים:
1. א' שהם (בדימ')
2. ג' קרא
3. י' אלרון
|
| - נגד - |
המערער:
יונתן ועדיה
עו"ד איתן מעוז ועו"ד דניאל עינב
|
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. משפחת המנוח ליאור אלבלה
3. משפחת המנוחה מיטל כהן
4. משפחת המנוחה לילך סוזי
5. משפחת המנוח מוני פז
6. משפחת המנוח אלון שורק
עו"ד יעל שרף; עו"ד אור ממון; עו"ד שמעון לוי
|
| פסק דין |
השופט ג' קרא:
ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין בת"פ (מחוזי-מרכז) 29019-03-10 (כב' השופטת ו' מרוז) בגדרם הורשע המערער בחמש עבירות הריגה (סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)), גרימת חבלה של ממש (סעיף 62(2) וסעיף 38(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: פקודת התעבורה)), נהיגה בשכרות (סעיף 62(3) יחד עם סעיף 39א לפקודת התעבורה), נהיגת רכב בקלות ראש או ברשלנות (סעיף 62(2) יחד עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה), שימוש בסם לצריכה עצמית (סעיף 7(א) יחד עם סעיף 7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים)) וניפוק תכשיר שלא לפי מרשם (סעיף 60 יחד עם סעיף 26(א) לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981 (להלן: פקודת הרוקחים)).
פרטי האישום
- בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 12.6.2006 (להלן: יום האירוע) בין רכבת לכלי רכבו של המערער, שעלה על המסילה באזור בית יהושע, נהרגו חמישה מנוסעי הרכבת ונפצעו למעלה משמונים נוסעים, פציעות בדרגות חומרה שונות.
- המערער הוא רופא וטרינר אשר במסגרת עבודתו היה רשאי לרכוש ולהחזיק סמים מסוכנים ותרופות הנחוצים לטיפול בבעלי חיים ולעשות בהם שימוש לצורך ביצוע עבודתו בלבד.
עובר ליום האירוע, רכש המערער, מתוקף מקצועו, תרופות מסוג דולסטין ומידולם. עובר ליום האירוע נהג המערער, במספר אירועים שונים, לנפק לעצמו ולהשתמש בלא היתר, שימוש עצמי, בהזרקה, בדולסטין ומידולם אותם החזיק במסגרת עיסוקו כרופא וטרינר.
כתב האישום עמד על השפעותיהן של תרופות אלו: דולסטין – תכשיר מרשם כהגדרתו בפקודת הרוקחים, שהחומר הפעיל בו הוא פתידין שהינו חומר נרקוטי (סם מסוכן) כהגדרתו בפקודת הסמים; מידולם – תכשיר מרשם כהגדרתו בפקודת הרוקחים. החומר הפעיל בו הינו מידאזולאם, שהינו חומר המצוי במשפחת התרופות הבנזודיאזפינים, שהשימוש העיקרי בו הוא למטרת טשטוש לפני הרדמה וביצוע פעולות כירורגיות.
עוד התייחס כתב האישום להגדרת משפחת התרופות הבנזודיאזפינים, עליה נמנות מידאזולאם, אוקסאזפאם, דיאזפאם ונורדאזפאם. נטען כי השימוש בהן יוצר נטייה לתלות ולהתמכרות וכי לשימוש בו זמני במספר תרופות ממשפחה זו יש השפעה מצטברת. שימוש כזה שכיח בהתמכרות לתרופות מסוג זה. כן נטען כי שימוש מקביל בתרופות ממשפחה זו ביחד עם תרופות נרקוטיות מעצים את השפעתן ההדדית. השפעת התרופות ממשפחה זו כוללת, בין היתר, פגיעה בעירנות, אפקט היפנוטי, חולשה, עייפות, סחרחורת, הפרעה בשיקול דעת, הפגת חרדה, הרגעה, פגיעה בכשירות מנטאלית, הפרעה בכישורים פסיכומוטוריים (בין השאר נהיגה), הארכת זמן תגובה, ליקוי בקואורדינציה בדיוק ובעוצמה, אמנזיה (אובדן זיכרון), אפקט סדטיבי (הרגעתי) ותקשורת לקויה עם הסביבה.
- על פי הנטען, ביום האירוע, בין השעות 11:00 ל- 11:30, או בסמוך לכך, הזריק המערער לגופו מידולם וכן צרך, במועד שאינו ידוע, תרופות נוספות ממשפחת תרופות הבנזודיאזפינים. במועד זה, בשעה 11:30 או בסמוך לכך, נסע המערער ברכבו, רכב מסוג איסוזו, כשבגופו מצוי סם מסוכן מסוג פתידין ותוצרי חילוף החומרים שלו, כשהוא תחת השפעת תרופות הבנזודיאזפינים (מידאזולאם, דיאזפאם ונורדאזפאם (להלן: החומרים הבנזודיאזפינים)).
- באותה עת נסע לפני המערער רכב מסוג קאיה (להלן: רכב הקאיה או הרכב השני). בשל עומס תנועה, האט רכב הקאיה בהתקרבו לצומת, עד לעצירה מוחלטת. המערער, שלא בלם את רכבו, פגע עם חזית רכבו בחלקו האחורי של רכב הקאיה וכתוצאה מכך נגרם נזק לקאיה (תאונה זו תכונה להלן: התאונה הראשונה או תאונת הקאיה).