ועדה מקומית לתכנון ובנייה שפלת הגליל נ' מג'דוב

גזר דין

הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירה של אי קיום צו בית משפט, לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה – 1965, בכך שלא קיים אחר צו הריסה אשר הוטל עליו ביום 16/12/09, במסגרת תיק מס' 12-11-09, לפיו, היה עליו להרוס, עד ליום 1/5/11, תוספת של קומה מעל מבנה קיים, בשטח של 80 מ"ר לערך, שהוקמה ללא היתר כדין. עוד הורשע הנאשם בעבירות שיוחסו לו בתיק המצורף 46838-09-12, שעניינן עבודות בנייה ושימוש ללא היתר, לפי סעיף 204 (א) לחוק הנ"ל, בכך שביום 19/10/11 הוא הקים, ללא היתר בנייה, תוספת בנייה בקומה א' מעל מבנה קיים, בשטח של 110 מ"ר, ותוספת של שתי קומות בשטח כולל של 347.45 מ"ר.

ב"כ המאשימה, בטיעוניו לעונש, ציין את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, פגיעתן בערכים המוגנים של שלטון החוק והמערך התכנוני והיקף הבנייה הנרחב, ועתר להשית על הנאשם, בגין העבירות נשוא תיק זה, מאסר על תנאי עד מאסר בפועל, חתימה על התחייבות כספית, קנס כספי בסך של 10,000 ₪ עד סך של 20,000 ש"ח, להפעיל את המאסר המותנה התלוי ועומד כנגדו ולהפעיל את ההתחייבות עליה חתום הנאשם במסגרת הרשעתו הקודמת. כן עתר להשית על הנאשם בגין העבירות נשוא התיק המצורף קנס כספי בסך של 40,000 ₪ עד 60,000 ₪, כפל אגרה, חתימה על התחייבות כספית, צו הריסה ואיסור שימוש.

הסנגור, בטיעוניו לעונש, ציין את הודאתו של הנאשם בפתח משפטו, את היותו המפרנס היחיד של משפחתו וטען כי הנאשם נאלץ לבצע את עבודות הבנייה עבור בנו אשר מטופל נפשית, והוסיף כי המבנה לא ראוי לשימוש למגורים או לעסק ולא נעשה בו כיום כל שימוש. כן טען הסנגור כי הנאשם הגיש בקשה לקבלת היתר, וכי מתחם הענישה הראוי הינו קנס בסך של 20,000 ₪ עד 30,000 ₪, חתימה על התחייבות כספית, מאסר על תנאי ואגרת בנייה. בטיעוניו המשלימים לעונש טען הסנגור כי הטלת מאסר בפועל, גם על דרך של עבודות השירות, תפגע בפרנסת הנאשם ומשפחתו, וביקש להורות על הארכת המאסר המותנה התלוי ועומד כנגדו.

המדובר בעבירות חמורות עד מאוד, בשל טיבן ונסיבות ביצוען. העבירה של אי קיום צו שיפוטי פוגעת בעקרון שלטון החוק ומלמדת על זלזולו של הנאשם בדין וברשויותיו, תוך העדפת האינטרס האישי שלו על פני האינטרס הציבורי בדבר קיום חוק וסדר. הנאשם לא הסתפק בכישלון זה של התעלמות מהחלטה שיפוטית, אלא שהוסיף מחדל נוסף של בנייה ללא היתר של תוספות בנייה מעל לאותו מבנה, וזאת, לאחר שכבר הורשע בעברו בעבירות של בנייה ושימוש ללא היתר ולאחר שנדרש, לפי הצו הנ"ל, להרוס תוספת בנייה של 80 מ"ר, שהקים ללא היתר. יוצא כי הנאשם התעלם מצו ההריסה שהוטל עליו ביום 16/12/09, ומספר חודשים לאחר שצו זה נכנס לתוקף הוא בחר לעבור עבירות נוספות של הקמה ללא היתר של עבודות בנייה, כתוספת לאותו מבנה. נסיבות אלה מלמדות על נטילת החוק לידיים, על תעוזה חריפה ומסוכנת ועל התעלמות מוחלטת מהדין וכי העונשים שהוטלו עליו במסגרת הרשעתו הקודמת, בתיק 12-11-09, שעניינם מאסר על תנאי, חתימה על התחייבות כספית, קנס כספי וצו ההריסה, לא הרתיעוהו כלל. ואם לא די באלה, הרי שתוספות הבנייה שהנאשם הקים ללא היתר ביום 19/10/11 הינן בשטח ניכר של 457 מ"ר לערך. בנייה לא חוקית בהיקף נרחב כזה, שבוצעה חרף קיומו של צו הריסה בגין בנייה לא חוקית אחרת באותו מקום, מהווה נסיבה מחמירה, שיש להביאה במניין שיקולי הענישה.

בנסיבות הנ"ל, מצאתי כי הימנעות מהטלת מאסר בפועל תחטיא את מטרת הענישה של הרתעת הנאשם ואחרים והבעת סלידתו של בית המשפט ממעשי עבירה חמורים אלה.

ועוד, לא מצאתי נסיבות חריגות ויוצאות דופן להצדיק להורות על הארכת המאסר המותנה התלוי ועומד כנגד הנאשם ולחרוג מהכלל המורה כי משבוצעה עבירת התנאי בתקופת התנאי על בית המשפט להפעיל מאסר מותנה זה.

לאור מכלול הנסיבות, מצאתי כי מתחם הענישה הראוי בגין העבירות בתיק זה ובתיק המצורף הינו מאסר בפועל לתקופה של 2 חודשים עד לתקופה של 6 חודשים, מאסר על תנאי, חתימה על התחייבות כספית, קנס כספי בסך של 30,000 ₪ עד הסך של 60,000 ₪, בנוסף לכפל אגרה וצו הריסה בגין הבנייה נשוא התיק המצורף. זאת, בנוסף להפעלת המאסר המותנה התלוי ועומד כנגדו ומימוש ההתחייבות עליה חתום, ואשר הוטלו במסגרת תיק מס' 12-11-09. יש לציין כי גזר הדין בתיק זה ניתן ביום 16/12/09, לאחר שהנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעבירות שיוחסו לו שם שעניינן בנייה ושימוש ללא היתר, והמאסר המותנה של 3 חודשים היה לתקופה של שנתיים מיום גזר הדין, שלא יעבור עבירה בה הורשע. הנאשם הורשע, בתיק המצורף כאן, בביצוע עבודות בנייה ושימוש ללא היתר שבוצעו ביום 19/10/11, היינו בתקופת התנאי, מה גם ועבירות השימוש ללא היתר, בה הורשע הנאשם בתיק 12-11-09 היא עבירה נמשכת, כך שהנאשם המשיך בביצועה מיד עם מתן גזר הדין ובמשך כל תקופת התנאי הנ"ל.

לקחת בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות מצבו הרפואי של בנו, כפי שעולה מהמסמך שסומן נ/3, את הודאתו בפתח משפטו, את העובדה כי הוא הגיש בקשה לקבלת היתר, כפי שעולה מהמסמך שסומן נ/2, וכן את העובדה כי אין לחובתו הרעשות קודמות בעבירה של אי קיום צו בית משפט, וכי לחובתו הרשעה קודמת יחידה, שהינה בתי' 12-11-09 הנ"ל, אם כי לא מצאתי באלה נסיבות מיוחדות המצדיקות לחרוג ממתחם הענישה שציינתי לעיל, אך מצדיקות הן לאפשר לנאשם לרצות את המאסר בפועל שיוטל עליו על דרך עבודות השירות. אציין כי לא התעלמתי מהאמור במכתב של מעון "אלנהד'ה", שהוגש וסומן נ/1, לפיו, ישקלו לפטר את הנאשם ממקום עבודה זה במידה ויוטלו עליו עבודות שירות, אך לא מצאתי כי יש באמור שם כדי להצדיק לחרוג ממתחם הענישה שציינתי, כאמור.

סוף דבר, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א. מאסר בפועל לתקופה של 2 חודשים.

ב. אני מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 3 חודשים, שהוטל בתיק מס' 12-11-09, בחופף למאסר בפועל הנ"ל, כך שהנאשם ירצה מאסר בפועל כולל של 3 חודשים, וזאת, בעבודות שירות בתחנת המשטרה בשפרעם, החל מיום 8/6/14 בשעה 8:00, במועד זה יתייצב הנאשם בפני המפקח על עבודות השירות בתחנה המשטרה בטבריה לתחילת ביצוע העבודות.

ג. מאסר על תנאי של 3 חודשים למשך 3 נים מהיום, לא לבצע אחת העבירות בהן הורשע בתיק זה ובתיק המצורף ויורשע עליה.

ד. קנס כספי בסך של 22,000 ₪ או 200 ימי מאסר תמורתו. הנאשם ישלם את הקנס ב – 44 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1/7/14 ובכל ה – 1 לחודש לאחריו.

ה. אני מממש את ההתחייבות עליה חתום הנאשם בסך של 7,500 ₪ או 75 ימי מאסר תמורתה, ואשר הוטלה עליו בתי' 12-11-09. הנאשם שילם סכום זה תוך 6 חודשים מהיום, והיא תצטבר לקנס שהוטל בגזר דין זה.

ו. חתימה על התחייבות בסך של 10,000 ₪ להימנע, תוך 3 שנים מהיום, מביצוע אחת העבירות בהן הורשע בתיק זה ובתיק המצורף. לא יחתום הנאשם על ההתחייבות ייאסר

ל – 10 ימים.

ז. הנאשם ישלם במשרדי המאשימה, תוך 12 חודשים מהיום, כפל אגרה בסכום של 27,482 ₪.

ח. אני מצווה על הנאשם להרוס את הבנייה נשוא כתב האישום המצורף, וזאת תוך 14 חודשים מהיום, אלא אם יקבל היתר בנייה כדין.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי.