וייס שירותי השגחה בע"מ ואח' נ' גבריאל ואח'

פסק דין

כללי

בפנינו תביעותיהם ההדדיות של הצדדים זה כנגד האחר בגין תקופת עבודתו של הנתבע והתובע שכנגד (להלן – "מר אדרי") אצל התובעת והנתבעת שכנגד (להלן – "החברה") כשומר.

תביעתה של החברה כנגד מר אדרי מושתתת על הטענה, כי הנ"ל הפר את הסכם אי התחרות שחתם עמה, ולאחר שנסתיימו יחסיי העבודה בין השניים, החל לעבוד בחברה מתחרה, ובכך, לטענתה, הסב לה נזקים כספיים.

מר אדרי, מצדו, הגיש תביעה נגדית לתשלום זכויותיו השונות כעובד.

העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים

כאמור לעיל, החברה העסיקה את מר אדרי בתפקיד מאבטח בגלריית "ארט ספייס" (להלן – "הגלריה"). לטענתה, הנתבע התפטר מעבודתו ועבר לעבוד באותו התפקיד ובאופן ישיר בגלריה, זאת בניגוד להסכם העבודה שנחתם ביניהם.

התובעת טוענת כי בהתאם להסכם העבודה שבין הצדדים, על הנתבע לפצותה בסכום של 50,000 ₪ בגין הפרת ההסכם.

הנתבע, מצדו, טען כי לא חתם על הסכם העבודה שהתובעת הציגה, ואף לו היה חותם, הרי שמדובר בהסכם בלתי חוקי. הנתבע הטעים, כי מטרתו של כתב התביעה שהוגש הוא ניסיונה של החברה להתחמק מתשלום זכויותיו. עוד טען, כי גב' וייס הפסיקה את שיבוצו למשמרות ובכך פיטרה אותו למעשה מעבודתו ובעקבות זאת, עליה לשלם לו פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. כן טען מר אדרי, שהחברה לא שילמה לו את מלוא השכר, פדיון ימי החופשה, דמי חגים ודמי ההבראה, להם הוא זכאי.

א. האם הנתבע חייב בפיצוי מוסכם בשל הפרת תנאי החוזה

גרסת התובעת

התובעת צרפה לכתב התביעה שהגישה את הסכם העבודה שנכרת לטענתה בינה ובין הנתבע. בסעיף 8 להסכם שצרפה התובעת, התחייב מר אדרי, תחת הכותרת "שמירת סודיות ואי תחרות" לשמור בסוד כל מידע הקשור לחברה ולעסקיה וכן התחייב כי לא יתחרה בכל דרך בחברה באחד מתחומי עיסוקיה למשך תקופה של שנים-עשר חודשים וכי יימנע מעבוד או לתת שירות במישרין או בעקיפין אצל מי מלקוחותיה, סוכניה או ספקיה.

בהמשך אותו סעיף, התחייב מר אדרי לשלם לחברה פיצוי מוסכם בסך של חמישים אלף ₪ (להלן – "הפיצוי המוסכם"), ככל שייקבע ע"י ערכאה שיפוטית מוסמכת, כי הפר התחייבות כלשהי בקשר עם שמירת סודיות או היעדר תחרות.

לטענת החברה, בעת שעבד בגלריה, יצר מר אדרי קשר "מאחורי גבה", תוך עשיית עושר ולא במשפט ותוך הפרת חובת הנאמנות וחובת תום הלב.

עוד טענה החברה, כי התפטרותו של מר אדרי מהעבודה אצלה נבעה מכוונתו להיות מועסק באופן ישיר על ידי הגלריה וכי הדבר מהווה הפרת התחייבותו, המזכה אותה בפיצוי המוסכם.

גרסת הנתבע

מר אדרי טען כי החוזה שצוטט לעיל מזוייף, וכי הוא מעולם לא חתם עליו. הנתבע הסביר, כי למעט העמוד האחרון עליו חתם, יתר העמודים "נשתלו" להסכם ואינם חלק ממנו. עוד טען הנתבע, כי אף אם המסמך היה מקורי, התנאים המגבילים שהוכנסו בו, אינם חוקיים.

מר אדרי טען, כי פוטר ע"י הגב' וייס באופן אישי, משזו הפסיקה לשבץ אותו במשמרות ועל כן האו זכאי, ביןה יתר, לפיצויי פיטורים.

דיון והכרעה

לשאלת תוקפו של הסכם העבודה