וולף ואח' נ' גור ואח'

החלטה

בפני בקשה לצו מניעה שימנע מהמשיבים לבנות בשטח החצר שליד דירתם.

מדובר בסכסוך שכנים שמתברר בפני כב' השופטת עירית כהן בה כל אחד מהצדדים הגיש תביעה נגד משנהו. המשיבים הגישו תביעה לסילוק ידם של המבקשים מהמחסן והמשיבים הגישו תביעה למתן פסק דין הצהרתי שחצר הבנין היא רכוש משותף ולמבקשים 66% מהזכויות בה.

במסגרת ההליכים בתיק הגישו המשיבים בקשה ובה ביקשו כי בית משפט ייקבע שנושא החצר כבר הוכרע בבוררות קודמת שנערכה בין הצדדים, כאשר המבקשים ביצעו בניה על גג המבנה. כב' השופטת עירית כהן דחתה בקשה זו וקבעה ביום 15.7.13 כי שאלה זו לא הוכרעה על ידי הבורר.

ביום 21.7.13 החלו המשיבים בעבודות חפירה לצורך בניה בחצר. המשיבים קיבלו היתר בניה לאחר שנעשה שינוי תב"ע.

למבקשים טענות לגבי האופן בו התקבלו ההחלטות בענין שינוי התב"ע וההיתר ואולם מקומן של טענות אילו אינו בהליך זה. מטרת הליך זה הינה דיון בשאלה האם, בהנחה שהתקבל היתר כדין ונעשה שינוי תב"ע כדין, וזו הנחתי בשלב זה, יש מקום לתת את הצו, אם לאו.

המבקשים טוענים כי הבניה אותה החלו המשיבים לבצע נבנית על הרכוש המשותף מבלי שהתבקשה רשותו או הסכמתו לפיכך הוא מתנגד לה. ואילו המשיבים טוענים כי הבניה נעשית בהתאם לתב"ע החדשה שהתקבלה ולפי אישור זכויות חדש שהתקבל ולפיכך אין מקום למנוע מהם את העבודות. ככל שישנם טענות לענין היות החצר רכוש משותף, ניתן יהיה לתת פיצוי כספי כפי שנעשה בעבר עם בניה שביצעו המבקשים על הגג.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובמסמכים שהומצאו באתי למסקנה כי יש להשאיר בשלב זה את צו המניעה שניתן במעמד המבקשים בלבד. הלכה ידועה היא כי קבלת היתר בניה אין בה די כדי לאפשר בניה ברכוש משותף (ראו לענין זה ע"א 6339/97 בנקר נ' סלומון פד"י נה(1) 199).

כל בניה ברכוש המשותף דורשת הסכמה של בעלי הרכוש המשותף או לפחות של רובן כקבוע בחוק . בכל המסמכים שהומצאו לעיוני אין מסמך העולה ממנו כי החצר הוצאה מתוך הרכוש המשותף והוצמדה לטובת מי מהדירות. אמנם באישור הזכויות החדש נכתב כאילו למשיבים זכות בשטח של 240 מ"ר בעוד שדירתם היא כ- 144 מ"ר (כך גם דירת המבקשים) ואולם לא ברור מאישור הזכויות מהיכן נובעים אותם 100 מ"ר נוספים.

עוד יש לציין כי באישורים עליהם חותם מנהל מקרקעי ישראל בעצמו מציין המינהל בפירוש שאין בהסכמתו לתוכניות כדי לגרוע מזכויות של בעלים אחרים.

כיוון שבשלב זה נושא הבעלות המשותפת בחצר טרם הוכרע וכיוון שאין מסמכים מהם עולה כי החצר הוצמדה לאחת הדירות אין מקום לאפשר למשיבים להמשיך בבניה ולפיכך צו המניעה יישאר בתוקף.

כיוון שבוצעה חפירה יהיו המשיבים רשאים לסתום אותה כדי למנוע מצב מסוכן בשטח.

הוצאות בקשה זו יובאו בחשבון בהוצאות בסיומו של ההליך.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"ג, 24 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה