לפניי בקשה לעיון בתיק בית המשפט. בהחלטתה של כב' הנשיאה ד' ביניש, מיום 30.4.2009, הוסמכתי לדון בבקשה.
1. בעתירה קבלה העותרת (חדשות 10 בע"מ) על החלטת משיב 1 (דובר צה"ל), לפיה יועברו תצלומים של הלוויין "אופק 7" באופן בלעדי למשיבה 2 (חברת החדשות הישראלית (ערוץ 2)). ההליך נמחק ביום 7.4.2008, לבקשת העותרת.
2. המבקש הינו עורך דין המייצג את "הצלחה", תנועה צרכנית לקידום חברה כלכלית. המבקש אינו נמנה על בעלי הדין בתיק. לדבריו, הוא הגיש תלונה מטעם מרשתו לממונה על ההגבלים העסקיים, בחודש מרץ 2008, בה נתבקשה בחינה והפעלת סמכות בכל הנוגע להסדרי בלעדיות בקשר עם ידיעות עיתונאיות, ובין השאר במקרה נשוא העתירה. לטענתו, מתבקש עיון לצורך ניהול יעיל יותר של התלונה לממונה על ההגבלים העסקיים.
3. העותרת מתנגדת לבקשת העיון בתיק. לטענתה, העתירה שבכותרת איננה רלוונטית לתלונת המבקש אצל הממונה על ההגבלים העסקיים. זאת משום שטענות העותרת כלל לא התייחסו למישור של דיני ההגבלים העסקיים. כמו כן, לטענתה, הבקשה אינה מגלה טעם המצדיק עיון בעתירה והמבקש כלל לא צירף את התלונה אשר הגיש והתגובה לה. משיב 1 משאיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט ומוסיף כי בהתאם למה שנמסר לו מן הלשכה המשפטית של רשות ההגבלים העסקיים, פנייתו ותלונתו של מבקש העיון קיבלה מענה בחודשים פברואר ומרץ 2009. משיבה 2 אינה מתנגדת לבקשת המבקש.
4. המבקש הגיש (ביום 6.5.2009) השלמה לבקשה, אליה צורף, בין היתר, העתק מן התלונה. המבקש טוען כי התלונה זכתה להתייחסות בולטת בתקשורת ואף נערך לגביה פולמוס בין מומחים. המבקש סבור כי בחשיפת התמונה העובדתית המלאה על ידי הסתייעות בעתירה אין כדי לפגוע בצדדים. המבקש מוסיף כי הבקשה מצויה בעיצומה של התכתבות מול רשות ההגבלים העסקיים, כך שעיון בעתירה יסייע למטרה זו.
5. העותרת, בתגובה, חזרה על התנגדותה לעיון בתיק והוסיפה כי העתירה אינה עוסקת בדיני ההגבלים העסקיים ובשאלה בדבר יצירת הסדר כובל, אלא בתחום המשפט המנהלי (ממנו מדירה עצמה באופן מוחלט תלונתו של המבקש). לטענתה, העתירה נסבה סביב אירוע נקודתי של העברת תצלומים של הלוויין "אופק 7" לידיה של חברת החדשות הישראלית, ולא התייחסה- ולו ברמז- להתנהלות שיטתית של דובר צה"ל בקשר עם העברת מידע לכלי התקשורת.
6. בקשה לעיון בתיקי בית המשפט נבחנת לאורן של תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקי בית משפט), התשס"ג-2003 (להלן: התקנות). סעיף 4(א) לתקנות קובע כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית המשפט ובלבד שהעיון בו אינו אסור על-פי דין". תקנה 4(ד) לתקנות מוסיפה ומונה את השיקולים שעל בית המשפט לשקול, בקובעה כי "בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לעניינו בתיק של המבקש, לעניינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה". היקפו של העיון מוסדר בתקנה 4(ו) לתקנות.
7. התקנות מתוות, אפוא, מסלול תלת-שלבי לבחינה של בקשה לעיון (ראו, ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גל חברה לשווק בע"מ ואח' פ"ד, נט(5) 385). בשלב
ראשון נבחנת השאלה האם יש איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה, נבחנת בשלב
שני השאלה האם העיון מוצדק הוא. בשלב הבחינה השני, נקודת המוצא היא שלכל אדם זכות עיון. זכות זו נגזרת מעיקרון פומביות הדיון (ראו, בג"ץ 1447/03 תובל ש"י נ' פנים להתחדשות יהודית לישראל (לא פורסם; 1.11.2004). מאחר שנקודת המוצא היא לאפשר את העיון, על בעל הדין המתנגד לעיון הנטל לשכנע כי אין להתירו. "הכלל הוא, אפוא, שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימת הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה, המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (ע"א 4825/97 גהל נ'פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נה(2) 433, 437). "מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע נובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, פ"ד נט(3) 714). עם זאת, כמו כל זכות, גם זכות העיון אינה מוחלטת ולעתים יש מקום להגבילה בשל אינטרסים נוגדים. בין האינטרסים העשויים להצדיק מניעת עיון מצויה הזכות לפרטיות של בעלי הדין, הגנה על סודות מסחריים ועוד. ההכרעה בשאלת העיון מבוססת על איזון בין האינטרסים והזכויות של כל הנוגעים בדבר - מבקש העיון, בעלי הדין, והאינטרס הציבורי. בשלב
השלישי, בהנחה ויש הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון.
8. במקרה שלפניי, העותרת לא טענה לאיסור בדין לעיון בחומר המבוקש. מרכז הכובד מצוי איפוא בשלב השני, בו נבחנת השאלה האם יש הצדקה לאסור את העיון. נקודת המוצא היא כאמור התרת העיון. התנגדות לעיון נשקלת בשים לב לתכלית העיון ולמידת הפגיעה בבעלי הדין. בענייננו, מטרת העיון של המבקש היא לקדם את תלונתו מול הרשות להגבלים העסקיים, בה נתבקשה בחינה והפעלת סמכות בכל הנוגע להסדרי בלעדיות בקשר עם ידיעות עיתונאיות. לטעמי האינטרס אותו הציג המבקש הוא אינטרס לגיטימי, שעשוי להקים "טעם ראוי" לעיון בתיק בית משפט. אשר לאינטרס העותרת, התנגדותה התבססה על חוסר רלוונטיות של עיון בעתירה לתלונת המבקש. היא לא טענה כי העיון בתיק יביא לפגיעה באינטרסים לגיטימיים שלה. העתירה עוסקת בעניין ציבורי מובהק של העברת ידיעות חדשותיות לידי גופי התקשורת. לא נטען כי יש לה נגיעה לעניינים שבצנעת הפרט או לעניינים המצויים תחת הפרטיות העסקית של מאן דהוא. במצב דברים זה, טענת העותרת לאי רלוונטיות ולהיעדר טעם, אין בה כדי להצדיק מניעת העיון בתיק. אף לא מצאתי כי בנסיבות העניין יש להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים, מה גם שהדבר לא התבקש על ידי העותרת.
התוצאה היא, שניתנת בזה זכות עיון כמבוקש. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט' באב תשס"ט (30.7.2009).
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. כש
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il