אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> השבת הדיון לבימ"ש קמא לשם הפניית הצדדים לביצוע בדיקה גנטית כתנאי להכרה באבהות

השבת הדיון לבימ"ש קמא לשם הפניית הצדדים לביצוע בדיקה גנטית כתנאי להכרה באבהות

תאריך פרסום : 23/12/2013 | גרסת הדפסה

עמ"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
55238-05-13
05/12/2013
בפני השופט:
1. שושנה שטמר - אב"ד
2. יעל וילנר
3. סארי ג'יוסי


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל - משרד הפנים
הנתבע:
1. י' ס'
2. ג'' מ'
3. י' מ'

עו"ד חיים
פסק-דין

שופט סארי ג'יוסי

ערעור זה נסב סביב מהות וטיב אותן "ראיות אובייקטיביות" לגבי קיום תא משפחתי טרם  להוריית קטין בהתאם להוראת סעיף ג ג4  ל"נוהל מתן מעמד בישראל לקטינים שנולדו בישראל בדרך של הכרה באבהות" (נוהל מס' 5.2.0004) - (להלן "נוהל המעמד").

רקע

1.         לפני ביהמ"ש קמא נתבררה תביעת המשיבים לקביעת אבהותו של המשיב 1 (להלן: "המשיב") על המשיב 3 (להלן: "הקטין") שנולד ביום 24/6/11 לאימו המשיבה 2 (להלן: "המשיבה"), אזרחית זרה.

עוד בתחילת ההליכים בבית משפט קמא עמדה המערערת על ביצוע בדיקה גנטית על פי חוק מידע גנטי, תשס"א-2000 המתאפשרת לפי פרק ה'1 - "עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה", כתנאי להכרה באבהות הנטענת.

המשיבים הסכימו לביצוע הבדיקה אך טענו שבשל חסרון כיס,  אין בידם לממנה וביקשו להוכיח את תביעתם על סמך ראיות אחרות.

2.         בית משפט קמא, כמצוות הדין וההלכה, שמע את אותן ראיות והצדדים סיכמו את טענותיהם.

גם לאחר שמיעת הראיות נותרה המערערת בעמדתה לפיה אין להכיר באבהות ללא ביצוע בדיקה גנטית המהווה, לשיטתה,  את הראיה הטובה ביותר להוכחת אבהותו של המשיב על הקטין.

3.         לפני בית משפט קמא טענה המערערת, כי פרט למסמך בודד מטעם המוסד לביטוח לאומי המכיר בבני הזוג כידועים בציבור, כל שאר המסמכים שהוצגו הונפקו לאחר הוריית הקטין, ואף לאחר הלידה.

עוד טענה המערערת  כי המשיבה נכנסה לארץ ביום 24/9/00 כעובדת סיעודית והמשיכה לשהות בארץ כארבע שנים, לאחר שפג תוקף רישיון השהייה שניתן לה. ב- 18/1/09 היא פנתה בבקשה להסדרת מעמדה מכוח יחסיה עם בן זוגה הקודם, אזרח ישראל, מ' ב' א'. גם הפעם ולאחר שפג רישיון השהייה שלה ביום 28/2/10, היא המשיכה לשהות בארץ באופן בלתי חוקי. נטען, כי ההליך עפ"י "נוהל ידועים בציבור" בו נקטה המשיבה עם בן זוגה הקודם הסתיים רק ביום 1/11/10, מבלי להכיר בה ככזו משביני וביני נפרדה מבין זוגה הקודם; בן זוגה הקודם הצהיר ביום 2/11/10, כי המשיבה נפרדה ממנו לפני כחודש, קרי, בחודש ספטמבר - אוקטובר 2010. יוער, כי הצהרה זו, כך לשיטת המערערת, סותרת טענת המשיבים לפיה, החל מיוני 2010 הם (המשיבים) מנהלים חיים משותפים.

4.         ב"כ המערערת טען, כי נסיבות המקרה מצביעות כי האינטרס של המשיבה הוא בקבלת מעמד בישראל ועולה חשד באשר לנכונות טענותיהם של המשיבים לחיים משותפים, טרם הוריית הקטין. עוד טען בא כוחה של המערער, כי הראיות שהציגו המשיבים אינן עומדות ברף הראייתי הנדרש להוכחת אבהות. 

5.         בסופו של יום קיבל ביהמ"ש קמא את התביעה וקבע, כי המשיב הינו אביו של הקטין. את קביעתו זו סמך ביהמ"ש קמא על חומר הראיות שהונח לפניו, משמצא בו ראיות אמינות המצביעות על קשר זוגי בין המשיבה - האם, לבין הטוען לאבהות- המשיב, טרם הוריית הקטין.

מכאן הערעור שלפנינו.

פסק הדין קמא

6.         ביהמ"ש קמא עמד על נוהל המעמד אשר נועד להסדיר את הליך הענקת מעמד אזרחי לקטין שנולד לאם זרה, מכוח היותו ילד לאב ישראלי וכן לפסק הדין המנחה שניתן בבג"ץ 10533/04 איל ויס נ' משרד הפנים, מיום 28/6/11 ( פורסם בנבו ) אליו נתייחס בהמשך (להלן "בג"ץ ויס").

בדין קבע ביהמ"ש קמא, כי הוא מוסמך להכריע בסוגית קביעת אבהות שנתעוררה לפניו לא רק על דרך בדיקה מדעית - בדיקה גנטית, שאין חולק כי היא הראיה הטובה ביותר או הראיה הוודאית להוכחת אבהות, אלא גם באמצעות ראיות אחרות. מסקנה זו מתחייבת נוכח הפסיקה הענפה והמנחה והן משום נוהל המעמד שאושר בבג"ץ ויס.

7.         ביהמ"ש קמא התייחס לטענות המשיבים בדבר המניעה לעריכת הבדיקה, שלדידם הייתה בשל חסרון כיס, וקבע כי גרסתם זו מהימנה עליו, זאת לאחר שעיין בתדפיסי חשבון בנק של המשיב, שהראה יתרת חובה של כ- 24,000 ש"ח, וכן לאור שכרו החודשי הממוצע של המשיב שעמד על 7,000 ש"ח, ולאור עדות המשיבים והעובדה כי המשיבה אינה עובדת.

8.         ביהמ"ש קמא קבע, כי מהאישור הרפואי שהוצג לפניו עולה, כי ביום 15/11/10 היתה המשיבה בשבוע ה- 6.5 להריונה, כך שהיא הרתה את הקטין בסוף חודש 9/10 ולכל המאוחר בתחילת חודש 10/10. בית המשפט קמא ביקש לבחון האם במועד זה היו המשיבים בגדר ידועים בציבור או ניהלו חיים משותפים.

9.         ביהמ"ש קמא ציין, כי ביום 1/9/10, טרם הוריית הקטין, ערכו המשיבים הסכם ליחסים משותפים, שקיבל את אישור ביהמ"ש לענייני משפחה בקריות ביום 19/10/10. יצוין כאן, כי הבקשה לאישור הסכם זה הוגשה לבית משפט קמא במהלך חודש 9/10 כעולה ממספר ההליך.  המשיבים הוכרו כידועים בציבור ע"י המל"ל החל מיום 1/9/10. לעומת זאת, ההליך שניהלה המשיבה אל מול משרד הפנים החל לאחר הוריית הקטין, ביום 25/10/10.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ