הרשעתו של ניר חזיזה ברציחתו של הנער יפתח מור יוסף ז"ל ובניסיון לרצוח את עינב כהן

השופט פרופ' עופר גרוסקופף:

כללי

1.                  כנגד הנאשם, ניר ניסים חזיזה (להלן: " הנאשם" או " ניר חזיזה") הוגש ביום 15.10.2009 כתב אישום בגין רצח (עבירה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: " החוק") יחד עם סעיף 20(ג)(2) לחוק), ובגין ניסיון לרצח (עבירה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק, יחד עם סעיף 25 לחוק).

כתב האישום

2.                  על פי הנטען בכתב האישום, בין הנאשם לבין אדם בשם מוריס קריספיל (להלן: " מוריס") נתגלע סכסוך בגין חוב כספי אשר חב מוריס לנאשם. הנאשם ראה בעינב כהן (להלן: " עינב"), חברו של מוריס, ערב לחוב.

3.                  הנאשם ביקש לגבות את החוב באמצעים שונים. בשתי הזדמנויות שונות הוא הגיע עם אחרים לדוכן הממוקם בשוק בראשון לציון (להלן: " הדוכן בשוק", ובחלק מהעדויות " בסטה") השייך לעמרם קריספיל, אביו של מוריס, ודרש בתוקף מעובד במקום כי סכומי הכסף יועברו אליו.

4.                  ב- 4.8.2009 בשעה 15:00 לערך, יום לפני קרות האירוע נשוא כתב האישום, הגיע הנאשם עם אחר לדוכן בשוק, ודרש כספים על חשבון החוב. אחד העובדים התקשר למוריס, אשר שהה אותה עת בסין, ונתן לנאשם לשוחח עימו. בתום השיחה הפך הנאשם את הדוכן, וטרם לכתו אמר: " שבוע הבא תכין לי כסף".

5.                  באותו יום נודע לפאיז אבו-גאנם (להלן: " פאיז"), חברו של עינב, על מה שאירע, ובהמשך, ביקש עינב את מעורבות פאיז בסכסוך. בעקבות כך פנה פאיז אל הנאשם בשמו של עינב. בהמשך אותו יום, הוחלפו בשיחות טלפון דברים קשים, הכוללים גידופים, בין הנאשם ואחר מטעמו, לבין פאיז, במהלכם נאמר לפאיז שלא להתערב (להלן יכונו אירועים מקדימים אלו: " הסכסוך"). על רקע הסכסוך, גמלה בליבו של הנאשם ההחלטה להביא למותו של עינב.

6.                  ביום 5.8.2009 סמוך לשעה 21:30 הגיעו, רכובים על קטנוע, הנאשם ואחר לרח' בר אילן ברמלה. האדם האחר נהג, והנאשם ישב מאחור. עינב שהה באותה עת בקיוסק הקרוי "סוכרייה על מקל", הממוקם אף הוא ברח' בר אילן (להלן: " הקיוסק"). באותו אזור  ובאותו זמן שהתה קבוצת נערים, ביניהם הקטין יפתח מור יוסף ז"ל (להלן: " הנער יפתח ז"ל").

7.                  לפי הנטען, הנאשם ירד מהקטנוע, כאשר הקסדה על ראשו, והוא אוחז בידו אקדח. הנאשם פסע לכיוון עינב תוך שהוא יורה לעברו. עינב ניסה להימלט בריצה, אולם הנאשם המשיך לדלוק בעקבותיו, וירה לכיוונו כ- 13 יריות, וזאת כדי לגרום למותו בכוונה תחילה. כל אותה העת המתין לנאשם אותו אדם אחר על מנת למלטו על גבי הקטנוע מהמקום. ואכן, לאחר הירי, נמלטו השניים מזירת האירוע (להלן: " אירוע הירי").

8.                  כתוצאה מהירי שביצע הנאשם בעודו דולק אחרי עינב, נפצע הנער יפתח ז"ל בראשו מכדור תועה, ולמחרת היום נפטר בבית החולים.

9.                  כתוצאה מהירי נפצע עינב באזור בית החזה, מעל לסרעפת ומתחתיה, וזאת משלוש יריות שנורו לעברו, ונגרמו לו קרעים רבים בסרעפת, בכבד, בכליה ובמעיים.

10.              המאשימה טוענת כי במעשיו אלו, גרם הנאשם בכוונת תחילה למותו של אדם (הנער יפתח ז"ל), וניסה לגרום בכוונה תחילה למותו של אדם נוסף (עינב).

המענה לכתב האישום

11.              כתב האישום הוגש ביום 15.10.2009, כחודשיים לאחר האירוע. במהלך ניהול התיק היה הנאשם נתון במעצר עד תום ההליכים. המועד למענה לכתב האישום נדחה מספר פעמים בשל טענת ההגנה שלא קיבלה לידיה את כל חומר החקירה. ביום 13.4.2010 הודה הנאשם " אך ורק בקיומו של סכסוך כספי בין הנאשם למוריס". ביום 27.4.2010 השיב הנאשם באופן מפורט לכתב האישום, לאחר שמרבית חומר החקירה הועבר לידיו.

12.              תשובת הנאשם לכתב האישום נחלקת לשניים:

א.         לעניין הסכסוך - הנאשם הודה בקיומו של סכסוך כספי ביחס לחוב בינו לבין מוריס. עם זאת, הכחיש כי ראה בעינב ערב לחוב. הנאשם הודה כי הגיע לדוכן בשוק, תבע את החזר החוב, שוחח טלפונית עם מוריס, ובסיום השיחה הפך את הדוכן ודרש כסף.  הנאשם לא הכחיש כי דבר הסכסוך נודע לפאיז מעינב, לאחר שזה האחרון ביקש מפאיז להתערב בו. כן הודה בכך שפאיז חיפש בטלפון אותו ואת חברו, אבי דוד (להלן: " אבי דוד"), בעקבות פנייתו של עינב. הנאשם הודה בחילופי המילים הקשות בשיחות הטלפון עם פאיז ביום 4.8.2009, אולם הדגיש כי המילים הקשות לא נאמרו רק מצד הנאשם (פרוטוקול 27.4.2011, עמוד 32 שורות 10 - 17).

ב.         לעניין האירוע נשוא כתב האישום - הנאשם הכחיש את העובדות הנטענות כלפיו בנוגע לאירוע הירי, טען שכלל לא היה בזירת הירי בתאריך ובשעה הנקובים בכתב האישום, והרחיק עצמו לחלוטין מאירוע הירי. לטענת ההגנה ביום 5.8.2009 ירד יורה אלמוני מאופנוע, כאשר הוא חבוש בקסדה מלאה וסגורה לראשו, ומשקף שחור מסתיר לחלוטין את פניו. מוסכם כי אותו היורה אחז באקדח, ורדף אחר עינב, תוך ירי לעברו. גם אין מחלוקת על נסיבות הימלטות היורה וחברו, ואין מחלוקת על תוצאות הירי - אלא שלטענת הנאשם היורה הוא אדם אחר ולא הנאשם. בכך כפר הנאשם, הלכה למעשה, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום (פרוטוקול 27.4.2011, עמוד 32 שורה 20 -  עמוד 33 שורה 1).

התנהלות התיק