הרשעתו ועונשו של אדם שפגע בפרטיותו של ד"ר ירון זליכה ואיים עליו

התובע:

במידה ובידי הנאשם מסמכים פורמליים שניתנו ע"י רשויות שלטוניות או נהלים אני לא מתנגד, אבל אני רואה שיש גם מכתב לוואי שהוא לא מקובל עלי, כגון הסכמות אליהן הגענו, שאני מכחיש אותן ולכן אני מתנגד למסמך ואין סיבה שביהמ"ש יחשף לו.

הסנגורית:

אני בהחלט מודה לחברי שהוא מסכים להצגת מסמכים. מגישה מסמך של משרד הבריאות, אגף גיריאטריה. מסמך של אגף מס הכנסה ומס רכוש, מסמך של רואה חשבון ובקשה לרישיון. המסמכים שהוצגו מסומנים במ/1 - במ/4 .

החלטה

1.      (א) בזמן הרלוונטי עבד, יאיר בן שמעון, יליד 1955, (להלן: " הנאשם") בתפקיד חשב מנהל
      הגמלאות של משרד האוצר.

(ב) באותה עת שימש ירון זליכה כחשב הכללי של משרד שר האוצר (להלן: " המתלונן") וככזה
      היה ממונה על הנאשם.

2.      עובר לתאריכים הרלוונטיים, על רקע סכסוך בין הנאשם לממונים עליו בשירות עובדי המדינה, היה הנאשם מועמד להדחה מתפקידו. בהקשר לכך ביקש מספר פעמים לשוחח עם המתלונן ובקשתו סורבה.

3.      בכתב האישום שבפני אשר הוגש ב-13.06.07 טוען עו"ד ניסים מרום (להלן: " התובע"), שבתאריך 21.11.06, החל משעה 08:00 בערך ועד לשעות הצהריים המאוחרות, הנאשם עקב בנסיעה ובהליכה אחרי המתלונן ולא הפסיק הגם שהתבקש לעשות כן. על פי כתב האישום, הנאשם חסם דרכו של המתלונן על מנת למנוע ממנו להיכנס לרכב ונרתע רק לאחר הפצרות רבות. בהמשך נצמד הנאשם למתלונן והטיח בו דברים למרות שהמתלונן אמר לו שדבריו והתנהגותו מטרידים אותו. הנאשם צעק לעבר המתלונן: "אתה פוגע בי, אתה פוגע במשפחה שלי, אני אפגע בך, אני אפגע במשפחה שלך, אני אדאג שהמשפחה שלך תסבול, אני אדאג שהמשפחה שלך תשלם". המתלונן שאל את הנאשם אם יש באמור כדי "לאיים עליו" והנאשם השיב ואמר "כמו  שהמשפחה שלי תסבול, המשפחה שלך תסבול".

4.      בישיבה שנקבעה למתן תשובה, הודה הנאשם בעובדות כתב האישום ולאחר שנדחו טענות משפטיות שונות, שהעלתה עו"ד ד. ילוז (להלן: " הסנגורית"), הנאשם הורשע בעבירות איומים ופגיעה בפרטיות, עבירות לפי סעיפים 192 לחוק העונשין תשל"ז-1977, וסעיפים 2(1)+5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א -1981, ראו הכרעת דין (עמ' 39 לפרוטוקול).

5.      לאחר ההרשעה, לבקשת הסנגורית ובהסכמת נציג פמת"א הוזמן תסקיר משירות המבחן בעניינו של הנאשם, אשר התבקש בין היתר לבחון אפשרות לביטול ההרשעה.

שירות המבחן - נדרש, לנסיבותיו האישיות, משפחתיות, של הנאשם, שהוא כיום בן 53 נשוי ואב לחמישה ילדים בגילאים 15-26. שירות המבחן התרשם מתפקודו הנורמטיבי של הנאשם, אישיותו הנעימה וערכיו החיוביים. בתסקיר פירוט נרחב באשר לתפקידיו של הנאשם בשירות הציבורי: כפקיד תביעות בביטוח לאומי, מנהל סניף בנק, ממונה במס הכנסה וסגן החשב הכללי במשרד התיירות. בנובמבר 2007 פרש הנאשם מהשירות הציבורי ומאז הוא עובד כנציג הנהלת בית חולים "חמדת הרים" (להלן: "בית החולים") ומכהן כדירקטור בחברה הכלכלית לפיתוח העיר מעלה אדומים.

שירות המבחן תיעד את דברי הנאשם באשר לרקע שהביאו לביצוע העבירות. הנאשם תיאר מאבק קשה וארוך שניהל מול הממונים עליו במשרד האוצר, שניסו להדיחו מתפקידו, תוך שלילת סמכויותיו והרעת תנאיו. שירות המבחן התרשם, שהנאשם חווה פגיעה ותיסכול בשל חוסר הקשבה למצוקתו וההתעלמות שהתעלמו ממנו הממונים עליו, והמתלונן בכלל זה. להערכת שירות המבחן עומק הפגיעה כתוצאה מהדחייה המתמשכת, כאמור לעיל, עומדים בבסיס ביצוע העבירות אשר בוצעו מתוך דחף לבטל את הפגיעה ולשקם תחושת הערך העצמי, שעימה לא יכול היה הנאשם להתמודד באופן בונה.

הגם שחומרת העבירות היתה בין שיקוליו, שירות המבחן המליץ לבטל ההרשעה ולהסתפק בחיובו של הנאשם בביצוע 140 שעות של"צ, וזאת לנוכח הפגיעה האפשרית שהרשעה בפלילים עלולה לפגוע בנאשם.

ראיות וטיעונים לעונש

התביעה

כראיה לעונש העידה התביעה את המתלונן ד"ר זליכה, אשר העיד על תחושותיו והרגשותיו כתוצאה ממעשי העבירות נשוא הרשעת הנאשם. הוא הדגיש מספר פעמים, שלהבדיל מהאיומים עליו, האיומים על משפחתו החרידו והבהילו אותו מאוד, עד כדי כך שמצא להתקשר למפקד מחוז ת"א (עמ' 43 ש' 15-18) על מנת לקבל עזרה, וכן התקשר לאשתו וביקש ממנה לא לצאת מהבית. לדבריו במשך שעות לא נרגע ודאג שביתו יהיה מאובטח מספר ימים עד למעצרו של הנאשם. לשאלות הסנגורית הדגיש העד שהתלונן במשטרה על איומים פעמיים בלבד וזאת כאשר האיומים נגעו לבני משפחתו (עמ' 46 ש' 25-26).

בטיעוניה לעונש, ביקשה התובעת, עו"ד גלאון, לדחות המלצת שירות המבחן, שאיננה מחייבת את בית המשפט, ולהותיר הרשעה הנאשם על כנה. היא נדרשה לחומרת העבירות וחומרת נסיבות ביצוען. לדעתה הנסיבות מקבלות משנה חומרה לנוכח היותו של הנאשם עובד ציבור, שלא נרתע מלאיים ולפגוע בממונה בכיר על רקע סכסוך עבודה. התובעת ביקשה לקבוע שהרשעת הנאשם לא תגרום לו נזק קונקרטי וודאי. לביסוס הטיעון הפנתה לחוק החברות ולחוק רואי חשבון. בהתחשב בכך ביקשה ליתן משקל בכורה לאינטרס הציבורי, להותיר ההרשעה על כנה ולגזור על הנאשם מאסר על תנאי, של"צ וקנס. היא הגישה מספר אסמכתאות לתמיכה בטיעוניה.