רקע כללי
1. כתב האישום המקורי הוגש ביום 13.06.2002, ולאחריו הוגשו מספר כתבי אישום מתוקנים, שהאחרון שבהם הינו מיום 11.01.2007.
דיוני ההוכחות בתיק זה החלו ביום 05.11.2002, והסתיימו בתאריך 27.10.2009. במהלך אותה תקופה, נגרמו עיכובים רבים בניהול ההליכים בתיק זה, בשל החלפת סנגורים, ובעיקר אמורים הדברים לגבי הנאשם 1, בנימין רביזדה (להלן: "
הנאשם 1" או "
בני"), שהחליף לא פחות מאשר ארבעה סנגורים, כאשר כל אחד מפרקליטיו החדשים ביקש אורכה של מספר חודשים על-מנת ללמוד את חומר הראיות ולהתכונן כראוי לדיוני בית-המשפט. כאמור, גם הנאשם 4, אהרון אוהב-ציון (להלן: "
הנאשם 4" או "
אהרון"), ביקש להחליף את הייצוג במהלך משפטו.
סיכומי המאשימה התקבלו ביום 15.10.2010, ואילו סיכומי ההגנה הוגשו ביום 07.12.2011, כאשר פרק הזמן שחלף בין הגשת סיכומי התביעה לסיכומי ההגנה, נדרש לצדדים על-מנת לבחון את האפשרות להגיע להסדר טיעון בתיק זה, דבר אשר לא צלח בסופו של יום. יצוין, כי גם במהלך הדיונים המשפטיים בתיק, התנהלו מגעים בין הצדדים לצורך הגעה להסדר, אך גם אלו לא הביאו לכלל הסכמה, ולפיכך אין מנוס ממתן הכרעת-דין בתיק זה.
כתב האישום המתוקן מיום 11.01.2007
חלק כללי
2. בחלק הכללי של כתב האישום נטען כי בין השנים 1997 ל-2002 היה הנאשם 1, בנימין רביזדה, בעל בתי הימורים בארץ ובחו"ל (להלן: "
בתי קזינו"), והוא שלט בהם באמצעות חברות שהיו בשליטתו, או באמצעות אחרים. בין היתר, מדובר בבית קזינו בשם "בלינדו" ברומניה, בבית קזינו בליפתא שבאזור ירושלים, ובאוניות קזינו בשם "ויקטוריה" ו"רד סי מג'יק", אשר עגנו באילת. לטענת התביעה, הנאשם 1 הוא שמינה את מנהלי הקזינו, ארגן באמצעות אחרים הגעת מהמרים אליהם, אישר מתן אשראי בריבית ללקוחות הקזינו, ודאג לגבות את חובות המהמרים.
בין היתר, אישר הנאשם 1 אשראי בסכומים גבוהים ובריבית גבוהה לעופר מקסימוב (להלן: "
עופר"), שהיה לקוח מועדף בבתי הקזינו שבבעלותו של הנאשם 1. כמו כן, היה הנאשם 1 ערב לאשראי שניתן לעופר, על-ידי הנאשם 4 ועל-ידי אחרים.
במקביל, ובמהלך התקופה הרלוונטית, עסק הנאשם 1 בניכיון שיקים תמורת עמלה, בין במישרין ובין באמצעות הנאשמות 2 ו-3, חברות שהיו בשליטתו. בנוסף, כך טוענת התביעה, עסק הנאשם 1 במתן הלוואות בריבית, במישרין או באמצעות הנאשמות 2 ו-3.
אשר לנאשם 4, אהרון אוהב ציון, נטען על-ידי התביעה כי הוא היה הבעלים, ביחד עם אחרים, הנמנים על "
הקבוצה הירושלמית", של בתי קזינו במבשרת ציון. על-פי הטענה, ארגן הנאשם 4 הגעת מהמרים לבתי הקזינו במבשרת ציון, ניהל אותם, דאג לאשראי למהמרים, והלוואות בריבית למימון אשראי זה, וכן טיפל בגביית חובות המהמרים. במקביל, עסק הנאשם 4 בניכיון שיקים תמורת עמלה ובמתן הלוואות תמורת ריבית, בין במישרין ובין באמצעות תאגידים שהיו בשליטתו. התביעה טוענת, כי גם הנאשם 4, וכן חברי הקבוצה הירושלמית, אישרו מתן אשראי בסכומים גבוהים לעופר, אשר נהג להמר גם בבתי הקזינו במבשרת ציון.
אסתר אלון (להלן: "
אתי"), הועסקה כפקידה בבנק למסחר בסניף רח' לילינבלום בתל-אביב (להלן: "
הבנק למסחר"), החל משנת 1990. בשנת 1993 עברה אתי למחלקת השקעות בבנק למסחר וטיפלה בכספי לקוחות הבנק, ובין היתר גם בתוכניות חיסכון והלוואות שניתנו להם. החל משנת 2001 שימשה אתי כסגנית מחלקת ההשקעות בבנק למסחר. עופר הינו אחיה של אתי ואביגדור מקסימוב הינו אביה (להלן: "
אביגדור").
כאמור, נהג עופר להמר בבתי הקזינו בארץ ובחו"ל, ובין היתר בבתי הקזינו שבבעלות הנאשמים 1 ו-4. בתקופה הרלוונטית צבר עופר חובות במיליוני ש"ח, עקב הימוריו בבתי-הקזינו השונים.
התביעה טוענת, כי הנאשמים 1 ו-4 וכן חברי הקבוצה הירושלמית, ידעו כי עופר מהמר בסכומים עצומים וכי הוא זקוק לאשראי, ועוד ידעו כי אחותו אתי עובדת בבנק למסחר, וכי עופר צבר חובות במיליוני ש"ח, כתוצאה מהימוריו השונים. עוד נטען, כי הנאשמים ידעו כי עופר "
משלם וצפוי לשלם בגין האשראי שניתן לו לשם הימוריו וידעו כי הוא מחזיר וצפוי להחזיר את הסכומים שניתנו לו לשם כך".
בחלק הכללי, ציינה התביעה כי היא מייחסת לנאשמים 1 ו-4 עבירות לפי חוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "
חוק העונשין"), בגין קשירת קשר לגנוב כספים מכספי הבנק למסחר, זיוף שיקים בנקאיים ושיקים אישיים, שימוש במסמכים מזויפים, וכן ניהול בתי קזינו ובתי הימורים בארץ ובחו"ל.
לנאשם 1 מיוחסות עבירות הנוגעות להפרעה לניהול החקירה, וניסיון להעלים את מסמכי הנהלת החשבונות ושאר הרשומות במשרדו.
לנאשם 4 מיוחסת עבירה הנוגעת לסחיטה באיומים של אבי בן-גיאת, אשר לווה מהנאשם 4 כספים וניכה אצלו שיקים.
כמו כן, מיוחסות לנאשמים 1 ו-4 עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס - 2000 (להלן: "
חוק איסור הלבנת הון"), ולכל הנאשמים (כולל הנאשמות 2 ו-3), עבירות בניגוד לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961 (להלן: "
פקודת מס הכנסה"), וחוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975 (להלן: "
חוק מע"מ").
אישום ראשון (הנאשם 1)
באישום זה, מייחסת התביעה לנאשם 1 עבירה של איסור החזקה או הנהלה של מקום למשחקים אסורים, לפי סעיף 228 לחוק העונשין.