הרשעת נהג הסעות בעבירות של אינוס, מעשי סדום ובעילה אסורה בהסכמה של קטינה

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן:

1.  נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו מספר רב של עבירות אינוס, מעשי סדום, מעשים מגונים ובעילת קטינה, לפי סעיפים 345(ב)(1) בנסיבות סעיף 345(א)(1), 347(ב), 348(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(1), 345(א)(3), 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(3), 346(א)(1), ו-347(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), בגין מעשים אשר נעשו בקטינה, חלקם מאז הייתה בת 11 שנים ועד הגיעה לגיל 14, וחלקם מגיל 14 ובטרם מלאו לה 16 שנים.

2.  על פי עובדות כתב האישום, בתקופה הרלוונטית למדה א' (להלן: "המתלוננת"), קטינה ילידת 1997 בירושלים (להלן: "בית הספר"). בתאריך שאינו ידוע במדויק, בשנת 2008, בסמוך למועד בו מלאו למתלוננת 11 שנים, פגשה המתלוננת בנאשם אשר שימש במועד האמור כנהג הסעות בבית הספר. השניים סיכמו כי המתלוננת תבוא לנקות את ביתו של הנאשם בירושלים. סמוך לאחר מכן החל הנאשם לקיים קשר מיני עם המתלוננת, שהייתה באותה עת בבתוליה. כתב האישום מפרט כיצד, במסגרתו של אותו קשר אשר נמשך עד לאמצע שנת 2012 או בסמוך לכך, עת מלאו למתלוננת 15 שנים, ביצע הנאשם במתלוננת עבירות מין תכופות, לרבות מעשי אינוס ומעשי סדום, בפיה ובפי הטבעת של המתלוננת. קשר זה נמשך גם כאשר עבר הנאשם להתגורר בדירות אחרות בירושלים, והמתלוננת הגיעה לדירות אלו. הנאשם רכש עבור המתלוננת מכשיר "טוקמן" והתקשר אליה דרכו.

כן מציין כתב האישום כיצד במהלך התקופה, כאשר המתלוננת אמרה לנאשם כי אינה יכולה להגיע אליו, איים עליה הנאשם כי יתנקם בה וידרוס אותה.

כמו כן מפרט כתב האישום כיצד בתחילת התקופה אמרה המתלוננת לנאשם כי עדיין לא קיבלה את המחזור החודשי, והנאשם אמר לה שתספר לו כאשר כך יקרה. כאשר קיבלה המתלוננת את המחזור החודשי, בעת שמלאו לה כ-12 שנים וחצי, סיפרה על כך לנאשם והוא צייד אותה בגלולות.

בסמוך למועד בו מלאו למתלוננת 14 שנים, חשבה המתלוננת כי נכנסה להריון לאחר שמחזורה החודשי התעכב. המתלוננת פנתה לנאשם, וזה לקח אותה לבית בירושלים שם קיבל הנאשם מפלוני, שזהותו אינה ידועה למאשימה, כדורים. הנאשם נתן למתלוננת את הכדורים, המתלוננת בלעה אותם ולאחר מכן חשה ברע במשך כשלושה ימים.

במהלך התקופה שהה הנאשם מידי פעם בחו"ל, ובעת ששהה בחו"ל בין התאריכים 7.9.11 עד 20.3.12, שמרו השניים על קשר באמצעות הודעות SMS ובאמצעות דואר אלקטרוני. המתלוננת שלחה לנאשם את תמונת איבר מינה, והנאשם שלח למתלוננת הודעות בהן מסר לה כי הוא מרגיש אותה בתוכו, מתגעגע לגופה ואוהב אותה.

3.  אין מחלוקת על כך שהייתה היכרות בין המתלוננת, שהייתה, כאמור, כבת 11 בתחילת האירועים, לבין הנאשם, שהיה כבן 43 שנים. הנאשם היה כאמור נהג הסעות אשר הסיע תלמידי בתי ספר, ובין היתר את המתלוננת שהייתה אז בתחילת כיתה ו'.

אין מחלוקת על כך שהקשר בין השניים חרג מקשר שבין נהג הסעות לתלמידה נוסעת. השאלה שלפנינו נוגעת למהותו של אותו קשר:

האם כגרסת המתלוננת - הנאשם ניצל את תמימותה של הילדה, שבאה ממשפחה חרדית, ומאז היותה כבת 11 שנה ניצל אותה מינית ועשה בה מעשים מגונים, קיים עימה מגע מיני מלא וכן עשה בה מעשי סדום;

או שמא כגרסת הנאשם - לא היו דברים מעולם - במסגרת היכרותו את המתלוננת כנהג הסעות שוחחה עימו המתלוננת פעמים רבות וסיפרה לו על קשייה, והוא שימש עבורה אוזן קשבת. לא היה ביניהם כל מגע מיני. לטענתו, בשלב מסויים התאהבה בו המתלוננת והחלה רודפת אותו באובססיביות. המתלוננת צלצלה אליו פעמים רבות בכל יום ושלחה לו עשרות מסרונים, במסגרתם, בין היתר, הביעה את רצונה לקיים עימו מגע גופני. דבריה של המתלוננת מקורם בפנטזיות. לאחר שהבהיר לה כי אין ולא יהיה ביניהם כל קשר, החליטה המתלוננת להתנקם בו והגישה במשטרה את התלונה השקרית העומדת בבסיס כתב האישום.

העדים שנשמעו מטעם הצדדים:

4.  מטעם המאשימה העידו המתלוננת, אביה, סגנית מנהל בית הספר בו למדה המתלוננת, גב' מיטל נגר - בעלת אתר אינטרנט במסגרתו נחשפה הפרשה, ושוטרים אשר היו מעורבים בחקירה.

5.  מטעם ההגנה העיד הנאשם, וכן נשמעו 3 עדי הגנה: מפקדו של הנאשם במילואים, וכן הבעלים של מועדון קלפים ומלצר במועדון זה, אשר פגשו את הנאשם בתקופה הרלוונטית על בסיס כמעט יומיומי.

6.  חשיפת הפרשה החלה בפנייה של המתלוננת לאתר אינטרנט "אורלנוער", אותו מפעילים מיטל ורביד נגר (להלן: "מיטל", "רביד"). 

מיטל העידה כי היא חוזרת בתשובה, לה ולבעלה רביד יש אתר אינטרנט המיועד בעיקר לבני נוער. דרך האתר פונים אליהם בני נוער שיש להם קשיים בבית או בבית הספר. המתלוננת פנתה אליהם דרך האתר, ובתחילה הפנייה נראתה להם הזויה ולכן לא התייחסו אליה. הם מקבלים הרבה שאלות מוזרות.

המייל שקיבלו מהמתלוננת הוא: "אני במצב כמעט אנוש. בתחילת השנה הצעת לי עזרה [יצאתי עם בנאדם בן 47 ועברתי הפלה... אני בת 15]. כרגע ואז לא החזרתי כלום כי הוא ראה את זה ואיים עלי כרגע הוא עזב את הארץ כי כמעט תפסו אותו איתי ואני נשברתי יתכן שהוא לא יחזור אבל קשה לי אני כל היום בוכה וההורים שלי [חרדים] לא יודעים מה קרא לי אני מיואשת ומרגישה שאני רוצה למות מה לעשות אני רוצה להתחזק ולשכח מהעבר ולהתחיל עתיד מה לעשות????" (ת/15).

מיטל לא יודעת מתי המתלוננת כתבה את המייל, שכן לדבריה לפעמים מיילים "שוכבים" להם באתר כמה זמן, וייתכן שדיברה עם המתלוננת בעבר בלי לזהותה. מהמייל עולה שהמתלוננת כבר שלחה להם מייל בעבר אבל היא לא יודעת מתי ולא יודעת מה היה תוכן הפניה.

אחרי שראו את תוכן המייל נדלקה לה נורה אדומה. רביד השיב למתלוננת ביום 24.7.12 והעביר למיטל את מספר הטלפון של המתלוננת, וכך הן שוחחו. בשיחה המתלוננת הייתה לחוצה ולא הרגישה בנוח לספר מה קרה ולכן החליטה לשלוח לה מסרונים. המתלוננת שלחה אין ספור מסרונים ובהם תיארה את מה שהיה. מיטל הסבירה כי שוחחה עם המתלוננת דרך המסרונים וניסתה לבדוק שהמתלוננת לא עובדת עליה, כי יש הרבה בנות שמחפשות תשומת לב, לכן דיברה עם המתלוננת בעדינות ולאט לאט התחילה לרכוש את אמונה. שאלה את המתלוננת איך היא תדע שהיא לא משקרת והמתלוננת נתנה לה את כתובת המייל והסיסמה שלה כדי שתבדוק שם. היא אכן נכנסה למייל של המתלוננת וראתה את ההתכתבויות והמסרונים בינה לבין הנאשם.