הרשעת נאשמת ב-13 אישומים של התחזות לרופא, הונאת חולים, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון ועוד

אשר לנאשם 2 (להלן: "הנאשם"), מייחס לו כתב האישום המתוקן בשנית ביצוע עבירה של סיוע לקבלת דבר במרמה (עבירה לפי סעיף 415 בצירוף לסעיף 31 לחוק העונשין) בנוגע לאישום 6, וכן ביצוע עבירות של סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות בקשר לאירועים המפורטים באישום 9, שעניינו כאמור בהתחזות הנאשמת לרופאה המטפלת בסוכרת. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון. לפיכך לא תידון הכרעת הדין בעניינו של הנאשם, אלא בעניינה של הנאשמת בלבד. מאחר ומעשיו של הנאשם שזורים במעשיה של הנאשמת, הרי שאלה יוזכרו להלן רק ככל שיש בהם כדי לקדם את הדיון בעניינה של הנאשמת.

2.                  האישומים המיוחסים לנאשמת יידונו במפורט בעת בחינת כל אחד מהם לגופם. עם זאת, ועל מנת שתיווצר תמונה כללית של כתב האישום כבר בשלב זה, יפורטו להלן הדברים בקצירת האומר, ולו לצורך יצירת המסגרת לדיון בהכרעת הדין על מנת שיוכל הקורא לרוץ בו.

3.                  אין חולק כי בתקופה הרלוונטית לאישומים 12-1 עמדו כנגד הנאשמת שישה-עשר תיקים תלויים ועומדים בהוצאה לפועל, במסגרתם חבה הנאשמת לאחרים סכום כולל של כ-963,000 ש"ח. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל הוטלו עליה הגבלות שונות, ובכלל זה הגבלה ביציאה מישראל החל מיום 31.3.09, הגבלה מלקבל או לחדש רישיון נהיגה החל מיום 23.3.10 והגבלה מלקבל או לחדש דרכון החל מיום 20.2.12. הנאשמת הוכרזה כלקוח מוגבל בבנק ישראל, הכרזה  שהביאה להגבלתה מלעשות שימוש בכרטיס אשראי, החל מיום 22.3.10. כפועל יוצא ממכלול הגבלות אלה לא היתה הנאשמת רשאית לצאת את הארץ, לנהוג ברכב או לקבל כרטיס אשראי, וחוותה קשיים של ממש בניהול כל חשבון בנק שהוא. לנוכח הליכי ההוצאה לפועל הרי שכל סכום כספי שהיה מגיע לידיה היה אמור לשמש לצורך סילוק חובותיה לנושים. 

4.                  מכתב האישום עולה כי הפתרון שמצאה הנאשמת למגבלות שהוטלו עליה הוא בדרך של התחזות לאחרות. עלה בידה להשיג תעודות זהות של אחרות, ולפעול להוצאת תעודות זהות ומסמכים רשמיים אחרים על שמן של אותן אחרות תוך שימוש בתמונתה ושעה שהיא מתחזה לאותן אחרות במסגרת תהליך הוצאת התעודות. כך מייחס לה אישום מס' 1 את השגת תעודת הזהות של אפרת כהן, באמצעותה הוציאה הנאשמת דרכון בחודש נובמבר 2011 בתואנה לפיה אבד לה (לאפרת כהן) הדרכון הישן. לאחר מכן הוציאה תעודת זהות חדשה על שמה של אפרת כהן בתואנה לפיה תעודת הזהות של אפרת הושחתה. בדרך זו עלה בידה להשיג תעודת זהות ודרכון הנושאים פרטים של אחרת ותמונה שלה. אישום 2 מייחס לנאשמת יציאה מן הארץ באמצעות הדרכון המזויף על שם אפרת כהן, וזאת תוך הפרת ההוראה החוקית שניתנה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. במסגרת אישום 3 נטען כי הנאשמת פתחה חשבונות בנק על שמה של אפרת כהן בבנק המזרחי, בבנק פאג"י ובבנק הדואר, כשמונפק לה כרטיס אשראי על שמה של אפרת כהן. לאחר מכן ביצעה פעולות בחשבונות בנק אלה. במסגרת אישום 4 מיוחסים לנאשמת מעשים של שכירת רכב על שמה של אפרת כהן ונהיגה ברכב כשהיא בפסילה, תוך הפרת ההוראה החוקית שניתנה בעניין זה. אישום 5 מייחס לה ביצוע שורה של עבירות בנוגע לרכישת רכב שנעשתה אף היא תוך שהנאשמת מתחזה לאפרת כהן. אישום 6 עוסק בדירה ששכרה הנאשמת, בסיוע הנאשם, תוך התחזות לאפרת כהן.

5.                  אישום 7 מייחס לנאשמת נטילת זהות נוספת, של אישה בשם שרונה חכם. על פי הנטען בכתב האישום הצליחה הנאשמת להוציא משרונה חכם במרמה את תעודת הזהות, לפנות למשרד הפנים ולהוציא תעודת זהות חדשה הנושאת את שמה ופרטיה של הגב' חכם ואת תמונתה של הנאשמת. כן מיוחסים לנאשמת זיוף כרטיס סטודנט וכרטיס רב-קו על שם שרונה חכם, וביצוע התקשרויות עסקיות שונות תוך שימוש בזהותה של שרונה חכם.

6.                  אישום 8 נוגע לפעולות שביצעה הנאשמת לאחר שנטלה את זהותה של אישה בשם לימור מקמל, אף זו הפעם לאחר שעלה בידי הנאשמת לקבל מהגב' מקמל את תעודת הזהות שלה לפרק זמן שהספיק לנאשמת כדי להוציא תעודת זהות מזויפת. יובהר כי במסגרת כתב אישום קודם, שבעובדותיו הודתה הנאשמת והורשעה על פי הודאתה (ת"פ (שלום תל-אביב) 26365-01-11 מ"י נ' שרון פרינץ; להלן: "האישום הקודם") נטען כי לאחר שהנאשמת השיגה את תעודת הזהות של הגב' מקמל פעלה להוצאת דרכון, תעודת זהות, תעודת מעבר ורישיון נהיגה מזויפים בשמה של לימור מקמל ותוך שימוש בתמונתה של הנאשמת (אישום 7 באותו כתב אישום; ת/48). כאמור, הנאשמת הודתה והורשעה בביצוע עבירות אלה. כתב האישום הנוכחי מייחס לנאשמת הצטרפות לקבוצת רכישה וחתימה על מסמכים שונים לצורך רכישת דירה עבור הנאשמת כשהיא מציגה את עצמה בכזב כלימור מקמל, ולאחר מכן ניסיון למכירת הזכויות בפרויקט לצד שלישי.

7.                  אישום 9 מייחס לנאשמת התחזות לרופאה מומחית המתמחה בטיפול בחולי סוכרת. במסגרת אישום זה נטען כי הנאשמת שכרה דירה בירושלים מד"ר רונן שניידר, הקימה בה קליניקה לטיפול בחולי סוכרת ופרסמה כי בידה לרפא חולים ממחלת הסוכרת תוך עשרה טיפולים, באופן טבעי. הנאשמת התחזתה לרופאה, אף שאין חולק כי לא למדה מעולם לימודי רפואה, והציגה עצמה כ"דוקטור" בעיני מטופלים רבים שפנו לקליניקה, כשהיא מנצלת את מצוקתם על רקע מחלתם הקשה. בדרך זו עלה בידה להוציא מידי המטופלים במרמה מאות אלפי שקלים חדשים. הנאשמת הנחתה את המטופלים להפחית ואף להפסיק את הטיפול התרופתי הקונבנציונאלי במחלתם, וגרמה בכך לחלק מהם מכאובים ונזקים שונים, כאשר מטופלת אחת הגיעה אף למצב שבו אך בדרך נס ניצלה ממוות.

8.                  אישום 10 עוסק בשימוש שעשתה הנאשמת בפרטי כרטיס אשראי שמסר לה אחד המטופלים, כאשר על פי הנטען היא רכשה באמצעות פרטי כרטיס האשראי הנ"ל מוצרים בסכום כולל של 3,950 ש"ח, אף שניתנה לה הרשאה לחייב את כרטיס האשראי בסכום של 950 ש"ח בלבד. את המוצרים רכשה כשהיא מזדהה בשם שרונה חכם.

9.                  אישומים 11 ו-12 עוסקים בעבירות מס שונות בנוגע לניהול הקליניקה שפעילותה תוארה באישום 9 (בעבירות אלה עוסק אישום 11), ובנוגע לביצוע ה"טיפולים הנפשיים" המתוארים באישום 13 (בעבירות אלה עוסק אישום 12). אישומים אלה כוללים טענות בנוגע לאי-ניהול ספרים, אי-הוצאת חשבוניות, דיווחי כזב לרשויות המס כאילו הנאשמת אינה עובדת והעלמת הכנסות.

10.              אישום 13 עניינו באירועים המוקדמים בזמן ליתר האישומים. על פי הנטען בכתב האישום התחזתה הנאשמת בכזב לפסיכולוגית במהלך השנים 2007-2006, תוך שהיא מכנה את עצמה "ד"ר שרונה פרינץ" ועושה שימוש בכזב בתואר "דוקטור". הנאשמת פרסמה מודעות בעיתונות המציעות "טיפול ללא תרופות" לאנשים הסובלים מבעיות נפשיות ומבעיות קשב וריכוז. היא העניקה לפונים אליה טיפולים, ובכלל זה לאנשים הסובלים מבעיות נפשיות קשות. כן עסקה הנאשמת באבחון בעיות קשב וריכוז אצל ילדים, כשהיא ממליצה בחלק מהמקרים על הפסקת השימוש בריטלין. העבירות המיוחסות לנאשמת בעניין זה הן אך ורק עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ככל הנראה מאחר שהמאשימה סברה שלא יעלה בידה לבסס טענה לפיה נגרם נזק למטופלים ובשל התיישנות העבירה שעניינה התחזות לפסיכולוג.

11.              התמונה הכוללת הלכאורית המצטיירת מהתיאורים בכתב האישום היא של מי שבחרה בדרך חיים של מרמה, בין אם בשל קשיים כספים שנקלעה אליהם ובין אם משום שאורח חיים זה איפשר לה להגיע להישגים כלכליים גם בתחומים בהם היא נטולת הכשרה. 

12.              הנאשמת כפרה בעובדות כתב האישום. בדיונים הראשונים שהתקיימו בעניינה, בפני המותב שדן אז בתיק, כפרה הנאשמת בכל תג ותג מפרטי כתב האישום. בשל היקף כתב האישום והעובדה כי הנאשמת עמדה באותו שלב על חקירת 105 מתוך 107 עדי התביעה, נקבעו על ידי 20 מועדים לשמיעת הראיות. במענה לכתב האישום שהגישה הנאשמת ביום 8.12.13, כשמונה חודשים לאחר הגשת כתב האישום, למעלה משלושה חודשים לאחר שנקבעו המועדים לשמיעת הראיות וימים ספורים בלבד לפני תחילת שמיעת הראיות, כפרה הנאשמת במרבית עובדות כתב האישום. טענותיה וגרסתה במענה לכתב האישום יובאו במקומם, בדיון באישומים לגופם. בסופו של יום נחקרו 69 עדי תביעה. עדותם של 15 עדי תביעה נוספים הוגשה בהסכמה, ללא חקירה, וכן הוגשו מסמכים הנוגעים לעדויות של עדי תביעה נוספים ללא צורך בהבאת עדים שיתמכו במסמכים אלה. המאשימה וויתרה על עדותם של 19 עדים. לבד מהבאת העדים הגישה המאשימה למעלה מ- 220 מוצגים, הכוללים, בין היתר, הודעות רבות, מזכרים, חוות-דעת, פלטים שהופקו ממחשב של הנאשמת ומהטלפון הנייד שלה, מסמכים רבים שנתפסו בדירתה (ובכלל זה קלסרי מטופלים ויומנים) ותעודות שתלו על קיר הקליניקה שניהלה.

פרשת ההגנה הסתכמה בעדותה של הנאשמת, שלא הביאה כל תימוכין חיצוניים לטענות הרבות שהעלתה בתשובה לכתב האישום, ובעדות של שתי עדות נוספות: האחת, עדות מטופלת שעל פי הטענה הבריאה ממחלת הסוכרת; והשניה, עדות של עובדת שקם אלקטריק בעניין ספציפי וממוקד, הנוגע לאישום 10.

13.              נראה כי את כתב האישום ניתן לחלק לשלוש חטיבות עיקריות: האחת עוסקת בפרשת התחזותה של הנאשמת לאחרות, ומתפרשת על פני האישומים 8-1; השניה עניינה בטיפול בחולי סוכרת במסגרת קליניקה שהקימה הנאשמת במרוצת שנת 2012 ובה פעלה עד למעצרה (אישום 9); והשלישית עוסקת בטיפול בחולים הסובלים מבעיות נפשיות ובילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז בשנים 2007-2006 (אישום 13). אישום 10 אינו אלא הסתעפות ספציפית מארוע הקשור לאישום 9, ואילו האישומים 12-11 עוסקים בעבירות המס שבוצעו אגב ניהול העסקים המתוארים באישומים 9 ו-13.

הדיון להלן יעקוב אחר סדר הדברים בכתב האישום, ומטבע הדברים ינחה עצמו בהתאם לאותן "חטיבות אישום" הנזכרות לעיל.

אישום מס' 1

14.              האישומים 6-1 עוסקים בעבירות שביצעה הנאשמת לצורך נטילת זהותה של אפרת כהן (להלן: "אפרת" או "אפרת כהן") והתחזות לה, ובעבירות שביצעה הנאשמת לאחר שעלה בידה להשיג במרמה דרכון ותעודת זהות הנושאים את פרטיה של אפרת ואת תמונת הנאשמת.