השופט יוסף אלרון, סגן הנשיאה [אב"ד]:
נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של רצח בכוונה תחילה וניסיון לרצח, לפי סעיפים 300(א)(2) + 301, 305(1) לחוק העונשין, התשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין").
א. פתח דבר:
זילות חיי אדם זועקת מהמקרה הטראגי שבפנינו, בו סכסוך בין בני זוג לשעבר, במהלכו התווכחו על בעלות בחפצים (שמיכה ישנה על פי גרסה אחת או מעיל על פי גרסה אחרת), הסתיים ברציחתו של אמיל בניטה ז"ל ובפציעתה של בת הזוג.
ב: מבוא:
הנאשם וצ.פ. (להלן: "המתלוננת") היו בני זוג משך מספר שנים ונפרדו מספר חודשים עובר לאירועים המתוארים בכתב האישום. במועד האירועים הייתה המתלוננת בת זוגו של אמיל בניטה ז"ל (להלן: "המנוח").
מהראיות שהונחו בפנינו, עולה תמונה של מערכת יחסים עכורה בין הנאשם לבין המתלוננת והמנוח, בכלל זה, תלונות הדדיות במשטרה וקיומם של הליכים משפטיים שונים בין השניים.
התדרדרות יחסי הנאשם והמתלוננת הגיעה לשיאה באירועים המתוארים בכתב האישום, שהסתיימו במותו של המנוח ובפציעת המתלוננת.
ביום 31.05.11, בשעות הבוקר, הגיעו המתלוננת והמנוח לנקודת המשטרה בישוב נשר, על מנת ליטול את חפצי המתלוננת מדירת הנאשם (להלן "
הדירה"). הנאשם הגיע אף הוא למקום ונתן הסכמתו לכך כי הדבר יעשה בליווי השוטרת אורית יוספאן (להלן: "השוטרת") והמתנדב לירן בוחניק (להלן: "המתנדב").
הנאשם, השוטרת והמתנדב הלכו רגלית לדירה אליה הגיעו גם המתלוננת והמנוח ברכבם. בעוד זה האחרון ממתין בחוץ, נכנסו הארבעה לדירה. המתלוננת החלה להכניס את חפציה לתוך שקיות אותן העבירה לידי המנוח שהמתין מחוץ לדירה.
בהמשך, התרחש האירוע האלים נשוא ההליך הפלילי שבפנינו, שבסיומו המנוח נמצא כשהוא פצוע בחזה, בצוואר ובבטן, מצבו קריטי, כאשר מותו נקבע בבית החולים (ת/78). המתלוננת נמצאה כאשר היא סובלת מחבלה בגפיים ומפצע דקירה ביד שמאל (ת/79, ת/21).
ג. עובדות כתב האישום:
על פי הנטען בכתב האישום, בהמשך לאמור לעיל, בדירה התפתחו חילופי דברים בין המתלוננת לנאשם, במהלכם הנאשם הכה את המתלוננת באגרופו בעוד השוטרת והמתנדב עומדים בסמוך לשניים. או אז, הנאשם ניגש אל שידה שהייתה ממוקמת בסמוך אליהם, נטל סכין שאורך להבה כ-17 ס"מ, התקרב אל המתלוננת ובעת שהשוטרת עמדה בינו לבין המתלוננת, דקר אותה 2 דקירות: בפלג גופה העליון מימין ובידה השמאלית, כל זאת מתוך כוונה להמיתה ולאחר שהחליט לעשות כן.
לשמע צעקות המתלוננת נכנס המנוח לדירה וזו נמלטה ממנה. הנאשם והמנוח החלו דוחפים זה את זה, בעוד המתנדב אוחז בחולצת הנאשם על מנת להרחיקו מהמנוח. הנאשם הצליח להשתחרר מאחיזת המתנדב וכשהסכין בידו החל לרדוף אחר המנוח שנמלט מהדירה. זאת, מתוך כוונה לגרום למותו ולאחר שהחליט לעשות כן.
על "הגשר" המוביל אל מדרגות הבניין, הנאשם השיג את המנוח ודקר אותו באמצעות הסכין בחזהו בכוונה להמיתו. המנוח נמלט במורד המדרגות, אך הנאשם רדף אחריו, השיגו בשנית, ובעוד המנוח שרוע על הקרקע ברחבה הסמוכה לגרם המדרגות, דקר אותו באמצעות הסכין מספר פעמים בפלג גופו העליון, לרבות בצווארו ובחזהו, כל זאת מתוך כוונה לגרום למותו.
כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו למנוח פצעי דקירה בצוואר משמאל, בבית החזה מימין, בלחי מימין, באפרכסת השמאלית, שני פצעי דקירה בבית החזה משמאל, פצע חתך ודימום תת עורי באמה הימנית, דימום תת עורי בזרוע השמאלית ופצעי שפשוף בכפות הרגליים.
הדקירות בצוואר ובבית החזה גרמו למותו של המנוח עקב איבוד דם מפצע דקירה בצוואר משמאל עם פגיעה בווריד הגולגולתי הימני ופצע דקירה בבית החזה מימין עם פגיעה בכבד.
במעשיו, גרם הנאשם למתלוננת חבלות חמורות - חתך ביד שמאל עם חתכים בעצב דיגיטלי 4, גיד מכופף 5 אשר טופל בתפירה וכן פצע דקירה בבטן ימנית עליונה, מעבר חזה בטן.
במעשיו כמתואר לעיל, כך על פי כתב האישום, גרם הנאשם למותו של המנוח, זאת לאחר שהחליט להמיתו ועשה כן בדם קר, מבלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות שבהן יכול היה לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו, לאחר שהכין עצמו להמיתו ולאחר שהכין את הסכין שבה המיתו.