הרשעה בחבלה בכוונה מחמירה, הפקרה לאחר פגיעה ועוד

האישום

1.       נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סע' 329 (א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן "החוק"); חבלה בכוונה מחמירה, לפי ס' 329(א)1 לחוק; הפקרה לאחר פגיעה, לפי ס' 64א(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"); נהיגה ללא רישיון נהיגה לפי ס' 10(א) לפקודה; ונהיגה ללא ביטוח רכב לפי ס' 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש].

2.       על פי העובדות המפורטות בכתב האישום, ביום 16.8.10, בשעה 20:30 או בסמוך לכך, נהג הנאשם ברכב, ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח רכב, כשאחיו הקטין יושב לצידו, במושב עוצם בסמוך לביתו של יוסי עמר, איתו הוא מסוכסך. בהגיעם לחצר ביתו של יוסי, הסיט הנאשם את הרכב לכיוון אביו של יוסי, רפאל, שעמד באותה העת בחצר ביתו, בכוונה לפגוע בו, רפאל קפץ הצידה ונמנע מהפגיעה. בשלב זה יצא יוסי מפתח בית אל החצר, אחיו של הנאשם יצא מהרכב כשהוא מחזיק בידו אבן, הנאשם נסע לאחור ונכנס שוב לחצר הבית, פגע קלות ברפאל ולאחר מכן פגע ביוסי אשר נפל ארצה מתחת לגלגלי הרכב, הנאשם המשיך בנסיעתו לאחור ולאחר מכן נמלט ביחד עם אחיו מהמקום. כתוצאה מכך, הובהל יוסי לבית החולים בעודו מונשם וללא הכרה, אובחן כסובל מפגיעה רב מערכתית בכל חלקי גופו ונזקק לניתוחים שונים.

יריעת המחלוקת

3.       במענה לכתב האישום, כפר הנאשם בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. לגרסת הנאשם, הוא לא נכח באירוע. בסיכומיו, שב הנאשם והכחיש את מעורבותו באירוע.

4.       מסיכומי הצדדים עולה, כי גדר המחלוקת במישור העובדתי נעוץ בשאלת זהותו של הנהג- האם הנאשם הוא שנהג ברכב ודרס את המתלוננים בחצר ביתם או שמא היה זה אחר. במישור המשפטי נתחמה המחלוקת לשאלת גיבושן של עבירות חבלה בכוונה מחמירה לפי ס' 329(א)(2) לחוק והפקרה לאחר פגיעה לפי ס' 64א(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

גרסת הנאשם

5.       הנאשם מסר את הודעתו במשטרה ביום 21.8.10 (ת/7) וכן העיד ונחקר בבית המשפט.

הנאשם נעצר ביום 21.8.10 ומסר את הודעתו באותו היום סמוך למעצרו. לגרסתו, שהה באילת שבוע וחצי-שבועיים, עבד שם בשיפוצים, שב לביתו בסמוך לשעת מעצרו, כך שלא נכח באירוע הדריסה, משפחתו ידעה שהוא שוהה באילת. מכיר את רפאל עמר מהמושב, יודע שיוסי הוא בנו של רפאל, אין לו קשר ליוסי, לא מכיר את הכינוי שלו, רואה את יוסי במושב שותה ומשתולל. אין לנאשם רכב ואינו מחזיק ברישיון נהיגה, מחזיק במכוניות ישנות אשר הורדו בכביש ואינן שמישות, מוכר את הברזל שלהן. לא מכיר אדם שמכונה "פפז". הוטח בנאשם כי אחיו, שי, מסר בהודעתו כי הנאשם היה איתו באותו היום במושב והתפתחה תגרה אלימה עם יוסי, בתגובה טען הנאשם כי היו לו פעמים רבות מריבות עם יוסי אך באותו היום היה באילת, ייתכן ואחיו מבלבל בין המועדים. לטענתו, רפאל ומשפחתו שונאים אותו ולכן הם מפלילים אותו, מסכים לעימות עם רפאל.

6.       בעדותו בבית המשפט, טען הנאשם כי מכיר את משפחתו של יוסי מהמושב, אבא של יוסי שונא אותו והבטיח לו ש"יום יבוא ואני אקבור אותך בבית הסוהר", יוסי אלכוהוליסט ועושה בעיות במושב, אין לו שום קשר איתו. היה ליוסי ויכוח עם אחיו הקטן, הוא ניגש ליוסי ו"סגר" את הויכוח, אבא של יוסי ראה, ואח"כ נסע לאילת, הוא (הנאשם) עובד לפעמים באילת ולפעמים בת"א, חזר למושב בשבת ואמרו לו לבוא ביום ראשון למשטרה. לא זוכר מתי התנהלה השיחה עם יוסי, היו ליוסי מספר ויכוחים עם אחיו הקטן, הוא (הנאשם) לא דרס אותו. במועד הרלוונטי היו בבעלות הנאשם הרבה רכבים, הוא קונה רכבים שאינם שמישים ומוכר את חלקיהם. לטענתו אבא של יוסי שיכור, מסוכסך עם כל המושב, אמר לנאשם שיכניס אותו ואת אחיו לכלא. הנאשם טוען שאינו יודע מי פגע בו, באותו היום היה באילת.

בחקירתו הנגדית, טען הנאשם כי אחיו הקטן תמים, נחקר טרם מלאו לו 18 שנים, האח מקשיב לו, לא דיברו על התיק הזה, מאז שאחיו שוהה במעצר בית לא שוחח איתו. לטענתו, "אני אישית לא פגשתי את יוסי עמר. תשעים אחוז מהמושב מסוכסכים עם יוסי, הוא דקור בכל הגוף". מכחיש כי לפני הדיון הנחה את אחיו כיצד להשיב בעדותו. לא היה במושב ביום האירוע, נסע לאילת יום-יומיים קודם, משפחתו יודעת שהיה באילת, עובד בשיפוצים באילת ובת"א, כשהיה באילת אביו ואחיו עמרי אמרו לו שהמשטרה מחפשת אותו, היה באילת 5 ימים. לטענתו, עבד ובילה בים, אף אחד לא ירצה להעיד על נוכחותו באילת מפחד. אביו ואחיו אמרו לו שהמשטרה מחפשת אותו "אמרתי אין בעיה חזרתי למושב", כשהגיע הביתה אביו אמר לו שעצרו את אחיו הקטן. לטענתו אין לו רישיון נהיגה ואינו יודע לנהוג. לא יודע אם תמר, אמו של יוסי, מכירה אותו אישית, היא מכירה את המשפחה. לטענתו, אחיו שי היה עצור ורצה "לשחק אותה גבר" לכן אחיו סיפר על אירוע הדריסה ושהוא היה ברכב, אחיו אמר שהרביצו לו ולכן סיפר שהנאשם היה איתו באירוע הדריסה. אחיו סיפר לו שיוסי הרביץ לו ופצע את רגלו, אז שניהם הלכו ליוסי ואח"כ הוא נסע לאילת לעבוד, "הלכתי לאבא של יוסי פפס הם עמדו ליד הבית. סגרתי את זה ביניהם והאבא וכולם היו שם ואז נסעתי לאילת. היו שם עוד הרבה אנשים זה שהבאת עם המסכה גם היה שם" (עמ' 53 לפרוטוקול), "אם תבטיחי לי שאשוחרר היום אני אביא לך שלושים אנשים מהמושב ששונאים את הבן הזה יוסי עמר ומציק לאנשים במושב. לא בא לי לנהל את התיק, אני סתם מושך אותו" (עמ' 53 לפרוטוקול). נשאל איך פתר את הסכסוך בין אחיו ליוסי והשיב, "אמרתי לו אתה עוד פעם שיכור, והוא אמר לי שאחי שי מקלל אותו אני אמרתי לו שאחי ילד והוא בן 34. אמרתי לו בוא חאלס מספיק אתם בני מושב לא צריך להגיע לדברים האלה" (עמ' 53 לפרוטוקול). לטענתו, כל העדים "עושים יד אחת קנוניה". לא ניסה לברוח עת באו השוטרים לעצרו, הוא היה במחסנים מאחור, המשק גדול, אם היה רוצה לברוח לא היה מגיע למושב.

בחקירה חוזרת, חזר הנאשם וטען כי שוחח עם יוסי לא פעם ולא פעמיים אך הוא אישית לא פגע בו.

זהותו של נהג הרכב שביצע את הדריסה

7.       יריעת המחלוקת נתחמה כאמור לשאלת זהותו של נהג הרכב. ייאמר כבר עתה, חומר הראיות מוליך למסקנה כי הנאשם הוא אשר נהג ברכב.

8.       בשעה 20:38 נתקבלה במוקד המשטרה שיחת טלפון מרפאל עמר, עת/3, אשר דיווח כי "בן אדם בא עם האוטו דרס את הבן שלי ואותי וברח", נשאל מה סוג הרכב והשיב "הוא מהמושב, הוא מהמושב" וחזר על זה מספר פעמיים, נשאל אם יודע מי זה והשיב "כן, כן הבן של שושן".

עת/2, רס"מ נחום מליכי, העיד כי גבה את הודעתו של רפאל עמר במשטרה ביום 17.2.11 (הודעתו לא הוגשה לבית המשפט), וכי במהלך חקירתו הציג בפני רפאל את תמונתו של הנאשם (ת/3) והוא זיהה אותה "זה בן שושן, זה האדם שפגע בבן שלי". בחקירתו הנגדית טען העד כי ביצע את השחזור עם רפאל והלה היה בטוח במאה אחוז בזיהויו של הנאשם כמי שנהג ברכב הפוגע, לדברי רפאל התאורה הייתה מצוינת והאירוע התרחש במרחק של מטר ממנו.

משחזורו של האירוע ע"י עת/3, רפאל עמר, ביום 17.8.11 (ת/14) עולה כי ביום 16.8.11 בשעה 20:15, או בסמוך לכך, שהה רפאל בקומה העליונה, שמע רעש, ירד למטה, ראה את יוסי עם דם על הידיים, יוסי סיפר לו שרב עם הנאשם בגלל שהנאשם השתולל עם רכבו במושב, רפאל יצא החוצה, הנאשם הגיע ברכב קטן, אח"כ אמרו לו שהוא מסוג סובארו ג'סטי, במהירות לכיוונו וניסה לדרוס אותו, רפאל קפץ הצידה ונמנע מהפגיעה, הנאשם נסע לאחור במהירות תוך שהוא בולם את נסיעתו לאחור ואז שוב נסע לכיוונו במהירות, שפשף את רגלו ואח"כ המשיך בנסיעתו לכיוונו של יוסי שבינתיים יצא החוצה, תוך כדי נסיעה פגע בפח האשפה שעמד על השביל, הנאשם פגע ביוסי והמשיך לנסוע על גופו של יוסי שנפל ארצה ואז המשיך בנסיעתו לכיוון הכביש ונמלט. רפאל טען שאחרי שהנאשם ניסה לפגוע בו שאל אותו "מה השתגעת?" אך הנאשם לא השיב ולא אמר דבר. רפאל טוען שזיהה את הנאשם בוודאות, מכיר את הנאשם מהמושב עוד מילדותו, כן זיהה שאחיו היה איתו ברכב, מכיר את אחיו אך לא בשמו. רפאל שחזר שהנאשם הוריד את אחיו שהיה עמו ברכב לפני שניסה לדרוס אותו, אחיו אחז באבן אך עמד בצד ולא עשה או אמר דבר. רפאל הצביע על תאורת הרחוב שהאירה את חצר הבית ונראה כי די היה בתאורה ובמרחק בין רפאל לנאשם על מנת שרפאל יזהה את הנאשם על רקע היכרותם משכבר הימים. לטענת רפאל, איש לא נכח באירוע אלא שלאחריו נתקהלו במקום השכנים.

עת/8, רס"מ ירון דיין העיד כי הגיע לזירת האירוע טרם פינויו של יוסי לבית החולים באמצעות ניידת מד"א, אביו רפאל עוד נכח במקום וסיפר לו שהרכב הדורס היה מסוג ג'אסטי. מדו"ח הפעולה שכתב העד עולה, כי בזירת האירוע רפאל טען שהנאשם הוא שדרס אותו ואת בנו באמצעות רכב מסוג סובארו ג'אסטי בצבע חום.

עת/3, רפאל עמר, העיד ונחקר בפני בית המשפט ביום 16.2.11 . בחקירתו הראשית העיד כי ביום 16.2.10 ישן בביתו, התעורר למשמע רעש וירד למטה, בנו יוסי ביקש את הטלפון ומפתחות האוטו. יצא החוצה לכיוון ביתו של יוסי, אז הנאשם בא במהירות וניסה לדרוס אותו, קפץ הצידה ועד כמה שזכור לו נפל על הגב, הנאשם עצר את האוטו, אחיו יצא מהאוטו עם אבן ביד, הנאשם חזר בנסיעה לאחור ונסע שוב לכיוונו, שפשף את רגלו, נסע לתוך חצר הבית ודרס את בנו. יודע בוודאות שזה הנאשם, מכיר אותו מהמושב, ראה אותו נוהג ברכב הזה, המרחק ביניהם היה 2-3 מטרים. המקום היה מואר בתאורת רחוב, "רואים בסדר". כשהוא נסע לאחור הוא פגע בפח הזבל, יוסי בא לעזור לו ואז הנאשם פגע ביוסי, נשברו לו שלוש חוליות בעמוד השדרה, הצלעות, ירך ימין ונגרמה לו פגיעה בטחול. אחרי הדריסה, הנאשם עצר את הרכב, אחיו עלה לרכב והם נסעו. בפעם הראשונה שהנאשם ניסה לדרוס אותו, יוסי היה בתוך הבית.

בחקירה הנגדית, העיד כי הינו בן 64, מרכיב משקפיים בנהיגה ובקריאה, רואה גם בלעדיהם, עובד כנהג, לא יודע מה סוג הרכב שפגע בנאשם, לא יודע אם החלונות של הרכב הפוגע היו פתוחים או סגורים, לא יודע אם דלק אור ברכב, יוסי נדרס על הדשא, מאשר כי מפתח ביתו ועד למקום עומדו יש שביל בטון, אינו יודע איך יוסי הגיע לדשא, לא יודע אם פניו של יוסי היה לכיוון הרכב כשנדרס. לא הלך להיבדק בבית החולים, פינה את בנו לבית החולים, לא ביקש שיבדקו את הפציעה ברגלו, הוא רק שפשף לו את הרגל, קיבל את המכה מהכנף הימנית של הרכב, בחקירתו התבלבל וטען לחלופין כי הרכב פגע בו בצידו הימני/השמאלי, "התבלבלתי כאשר בן אדם באים לדרוס אותי הוא לא יודע מה שהוא מדבר". לא ראה את הדריסה של בנו, זוכר את מראה בנו על הרצפה אומר לו שדרסו אותו וזוכר את הרכב נוסע. יש תאורת רחוב, לא הייתה תאורה נוספת בחצר, רק הוא, אשתו ובנו נכחו במקום ומיד לאחר מכן למשמע הצעקות הגיעו שכנים. ראה בעיניו שהנאשם הוא הנהג, לדוד שושן יש ארבעה בנים אחד דומה לנאשם אבל הוא זיהה שזה הנאשם ולא אחיו. לא יודע למה לא מסר למוקד המשטרה שהנאשם הוא הדורס.