הצדדים הגישו תחשיבי נזק . בחנתים. נתתי את הדעת לכל הטענות.
במישור החבות: המחלוקת הינה בשאלה האם במועד התאונה, כאשר התובע היה עסוק בהעמסת מצרכים שקנה עובר לפציעתו לתא המטען של רכב חונה וכבוי, הגם שהצהיר כי לאחר מכן היה בכוונתו להכנס לרכב וליסוע, ונפגע ע"י רכב חולף, הוא היה בגדר "משתמש" ברכב הנתבעת 3 המבוטח ע"י הנתבעת 4. אם לא- החבות הינה על כתפי נהגת הרכב הפוגע, הנתבעת 1 ומבטחתה- הנתבעת 2. לאחר שבחנתי את נסיבות המקרה דנן לאורה של הלכה זו, ועל-פי מבחני הקרבה, תכלית הפעולה והתפיסה הכוללת של מתחם הסיכון התעבורתי, מבחן הקשר הסיבתי המשפטי שהינו מבחן משולב של מבחן הסיכון ומבחן השכל הישר, בחובו יש להוכיח כי השימוש ברכב תרם תרומה רלוונטית, ממשית, להתרחשות הנזק, לאחר שנתתי את הדעת לכך שאף אף לפי הגישה המצמצמת, עדיין קיים אותו פתיל המרחיב את המונח "נסיעה" מעבר למשמעותו המילולית,- דעתי בשלב זה הינה שאין לראות בפעולות שביצע התובע בעת התאונה חלק אינטגרלי מהליך נסיעה ברכב או שימוש לוואי שלו. בעיני- הכנסת החפצים לתא המטען של הרכב גם אם התובע התכוון להיכנס לרכבו ולנסוע מיד לאחר מכן, אינה פעולה שקשורה בקשר ממשי לנסיעה בפועל עד כדי כך שהיא מתמזגת בה ומהווה חלק ממנה. אכן, ישנן פעולות מקדימות לכניסה לרכב שניתן לראות בהן חלק מהכניסה ממש, כגון פתיחת דלת הנהג לשם כניסתו לרכב, לצורך הנסיעה. ואולם, פתיחת תא המטען והכנסת חפצים לתוכו לטעמי- אינה יכולה להיחשב כפעולה שקשורה בטבורה לפעולת הכניסה לרכב. במקרה זה טרם החלה פעולת הכניסה לרכב לרבות פעולות הלוואי הקשורות בה באופן שניתן לראות בהן חלק אינטגרלי ממנה.
הואיל ומדובר בהצעה הנכונה לשלב זה של הדיון וכדי לסייע בידי הצדדים לקנות סיכויים וסיכונים, לו הייתי בנעלי המבטחות, הייתי שוקלת לסיים את ההליך על דר של מימון של כ- 70% מהפיצוי ע"י מבטחת הרכב הפוגע (נתבעות 1,2) והיתרה- ע"י מבטחת רכב הנתבעות 3,4 שלתא המטען שלו הוכנסו הקניות כאשר התובע נפגע.
במישור הנזק: בחנתי את כל המצוי לפני בשלב זה. לשם כך- שבתי וקראתי את חוו"ד המומחים, את תשובותיו של ד"ר וולקס לשאלות הבהרה, את הערות הצדדים ביחס לקביעות המומחים. את תיק הסיעוד במל"ל ועוד.
מדובר באדם כבן 74.5 שנה שהיה פעיל עובר לפציעתו, חרף גילו ומצבו הבסיסי. נכותו האורתופדית הינה בשתי הגפיים ובמרפק שמאל. העובדה שעושה שימוש באופניים אינה מלמדת על ניידות כי אם על הקפדה על המרצת זרימת הדם ושימוש בגפיים, במגבלותיו. לא צוין אם מדובר באופני כושר, אך סביר בעיני שאין בעשייה זו כדי להקהות את מהות הנכות, שיעורה והשלכותיה. על פי תיק הסיעוד- עובר להכרתו כזכאי לסיעוד מל"ל, בסמוך לתאונה- קיבל סיוע בהיקף של 50 ש' במימון הקרן לניצולי שואה. אין לפני נתונים האם כיום, משזכאי לקבל כ- 10 ש"ש מהמל"ל, מקבל תוספת מהמסגרת הנ"ל. על פי תיק הסיעוד, בנותיו מגיעות לסייע לו פעמיים בשבוע. ראו בהערכת התלות המאוחרת את התרשמות הבודקת ואת דבריו ביחס לצרכיו ותפקודו.
על יסוד כל המצוי לפני בשלב זה- אני מעריכה את פריטי הנזק כדלקמן (כשהסכומים מעוגלים, לשם הנוחות):