הצטרפות לתיק מכוח המחאות חיובים

תיק ההוצאה לפועל נפתח לביצוע פסקי בוררות אשר אושרו בפסק דין מיום 08.02.11 של בית משפט השלום ברחובות. הראשון מיום 14.07.09 ב"פרשת XXX" אשר הכריע ביחסים שבין החייבים בתיק לXXX וקבע כי החייבים ישאו בתשלום סכום של 50,000 ש"ח + מע"מ והשני מיום 26.07.09 ב"עילות הכלליות" אשר הכריע ביחסים שבין החייבים לזוכה בתיק, XXX  ושלושה נוספים - XXX, XXX ו XXX ולפיו החייבים ישאו בתשלום סכומים שונים לארבעת הזוכים מכוחו.

תיק ההוצל"פ נפתח על ידי הזוכה בפסק הבוררות השני, XXX כזוכה יחיד על גובה מלוא החיובים בפסקי הבוררות.

בקשה בטענת פרעתי הוגשה על ידי החייבים בטענות שונות וביניהן טענה בדבר גובה החוב הניתן לביצוע ככל ועסקינן אך בזוכה אחד מתוך ארבעת הזכאים על פי הפסק.

דיון בבקשה נקבע ובמעמד הדיון התייצבו צדדי ג' וטענו כי ברצונם להצטרף כזוכים לתיק בשל המחאות זכות שניתנו לטובתם על ידי הזוכים הנוספים בפסקי הבוררות. בשל התנגדות החייבים נקבע, כי לאחר מתן החלטה בבקשת ההצטרפות הנדונה כעת, יקבע מועד נוסף לדיון בטענת ה"פרעתי".

הבקשה הוגשה על ידי עו"ד XXX ועו"ד XXX (להלן: "הנמחים") בטענה כי בידם המחאות זכות XXX, XXX ו XXX (להלן: "הממחים").

לבקשה צורף עותק ממסמך שהוכתר "התחייבות לתשלום שכ"ט- הזמנה לשירות משפטי" מיום 26.04.09 מאת XXX ו XX, הממוען לעו"ד XXX לפיו התחייבו  לתשלום שכ"ט בסך 425,000 ש"ח וכן הוצאות נוספות.

בסעיף 8, סעיף ההמחאה, נכתב - "אנו מסכימים וממחים לך באופן בלתי חוזר את הכספים המגיעים ו/או שיגיעו לנו ו/או למי מטעמנו עד לגובה שכר הטרחה, ותהיה רשאי לקזז את הכספים המגיעים לך מכל הכספים השייכים לי שיגיעו אליך עבורי ו/או עבור מי מטעמי אם מהח"מ ישראל כהן ויצחק חודאי ואם ממר שטרית אליהו ו/או אורות מנהטן אולמי שמחות בע"מ".

XXX  ו XXX המחו זכותם העתידית, בגובה שכר הטרחה, לקבלת כספים מגורמים שונים וביניהם החייבים בתיק, כאשר אכן לא אוזכר מפורשות פסק הבוררות. המחאת הזכות הוענקה טרם מועד מתן הפסק - אך משנקבע במסגרתו כי על החייבים לשאת בתשלומים שונים לזכות XXX  ו XXX - יש לראות בזכויות הנ"ל ככאלו שהומחו.

השאלה האם עדיין קיים חוב לנמחה ו/או האם נתקבלו כספים לידיו מגורמים נוספים בהתאם להמחאה - אינה שאלה שעומדת על הפרק וספק האם לרשם הוצל"פ הסמכות לדון בה ולהכריע, שכן עניין הוא לצדדים החתומים על ההמחאה ביחסים שבינם לבין עצמם ואין המדובר ביחסים המשפיעים על החבות של החייבים כלפי הזוכים או הנמחים.

המסמך השני שכותרתו "המחאת זכות בלתי חוזרת" - נחתם על ידי  XXX ועו"ד XXX ביום 20.09.10, במסגרתו נכתב - "אני הח"מ XXX  ... ממחה בזאת בהמחאת זכות בלתי חוזרת את כל זכויותי לקבלת כספים מאת XX ו/או מאת XXX  בע"מ על פי פסק הבוררות שניתן ע"י כב' הבורר עו"ד XXX  בתיק בוררות 12/06 וזאת לעו"ד XXX".

במסגרת המחאה זו עולה כי כל הזכויות בכספים אשר זכאי להם XXX בתיק הבוררות הומחו לעו"ד XXX.

אין מחלוקת בין הממחים לבין הנמחים כי המסמכים הנ"ל נחתמו על ידי הצדדים להם ומכאן כי טענת ב"כ החייבים כי באי צירופם של ההמחאות המקוריות יש כדי להעלות החשד בדבר תקינות המסמך, נדחית.

הזוכה בתיק נתן הסכמתו לצרוף המבקשים כזוכים נוספים וזאת מכוח המחאות הזכות.

ב"כ החייבים בתגובתו טען כי משהבקשה אינה נתמכת בתצהיר מאת הממחים והנמחים יש בכך כדי לפגום בטענותיהם ולשלול אפשרות חקירתם על ההמחאה הנטענת.

אכן תצהיר לא הוגש, אך הבקשה כולה נשענת על המחאות הזכות הנטענות אשר הוגשו ולכן לא נמצא כל צורך בתצהיר לשם תמיכת קיומו של מסמך/ראיה פיזית, בייחוד עת הצדדים למסמך מעידים כי ערכו אותו וחתמו עליו. נסיבות החתימה על המסמך והמניעים לעריכתו אינם איריאנים לתוקפו בפני, שכן ככל ובידי החייבים טענות, כאמור, נגד המסמך כגון: היותו  פיקציה/מזויף או כל טענה כיוצא בזה - יהא עליהם לפנות לבית המשפט המוסמך על מנת לעתור בסעד מתאים.

עוד טען ב"כ החייבים כי הבקשה הוגשה על ידי עו"ד XXXבשם שני צדדי ג' כאשר לא צורף יפוי כוח להוכחת ייצוגו בבקשה.

אכן ייפוי כוח שכזה לא הוצג ועל עו"ד חדד להגישו.

ב"כ החייבים הוסיף, כי חוק ההוצל"פ אינו מאפשר הצטרפות כמבוקש, אלא לאחר פתיחת תיק עצמאי על ידי צד ג' וזאת בהתאם להוראת תקנה 28(א) לתקנות ההוצל"פ הקובעת, כי - "זוכה שהגיש בקשת ביצוע, רשאי, בכל שלב שלאחר מכן, להצטרף לבקשת ביצוע של זוכה אחר או לבקשת ביצוע אחרת שהוא עצמו הגיש, הן באותה לשכה והן בלשכה אחרת".