הפ"ב 71809-09-16 שליסל ואח' נ' איצקוביץ ואח'

הבורר, עו"ד יורם חג'בי-חגי עותר להארכת תקופת הבוררות על פי סעיף 19 לחוק הבוררות.

1.ענייננו בבוררות המשך, שתחילתה בסכסוך רב שנים בין הצדדים שהתברר בהתאם לשטר בוררות מקורי שנחתם בפני בית הדין מיסודו של הרב קרליץ ביום 08.07.2014 והמשכה בהליך הבוררות הנוכחי עליו הוסכם בבית משפט זה במסגרת דיון שהתקיים ביום 20.10.2015 בהפ"ב 28497-07-1, באופן שתקופת הבוררות הכוללת עולה ממילא על זו הקבועה בתוספת הראשונה לחוק הבוררות. עיון בטענות הצדדים מעלה אף הוא שהסוגיה שבליבת המחלוקת ביניהם נסבה על גבולות סמכות הבורר והנושאים העומדים להכרעתו, כאשר שאלת תקופת הבוררות הינה זניחה והיא אך מהווה את המסגרת הדיונית בה הובא הנושא להכרעת בית המשפט.

2.הנתבעים טוענים כי מטרת הבוררות היא "פירוק שיתוף המקרקעין בדרך של רישום בית משותף, באופן המשקף את המצב דה-פקטו, קרי – מצב החזקת דירות הבית ע"י הצדדים וחליפיהם מזה עשרות שנים...", בעוד, שלגישתם, החלטת הבורר מיום 08.08.2016 "...מקבלת דה פקטו" את עתירת התובעים "לפיה יש להסדיר במסגרת פירוק השיתוף גם את אפשרות התובעים לבצע בנייה במקרקעין...". במיוחד מפנים הם לפער בין דברי הבורר בישיבה המקדמית לפניו מיום 25.11.2015 לפיהם ציין כי סמכותו "מוגבלת לשאלת פירוק השיתוף אגב רישום הבית המשותף", והמתווה שנקבע בה, לבין החלטתו מיום 08.08.2016 בה ציין כי "...נראה כי סמכותו של הבורר רחבה ואינה מתמקדת אך ורק בפן הטכני של פירוק השיתוף. הצדדים חלוקים בסוגיות להן יש השלכות קנייניות על זכויות הצדדים, אך סוגיות אלו אינן חורגות מגדר סמכויות הבורר, שכן מדובר בחלוקת הזכויות בין הצדדים להליך הבוררות", וקבע מתווה לפיו על הצדדים לערוך גילוי מסמכים הדדי ולהגיש תצהירי עדות ראשית.

3.עיון בהחלטת הבורר מיום 08.08.2016 מעלה כי הנושאים אותם מנה כעומדים במחלוקת בין הצדדים הם:

"א.הגדרת הנכס, האם מדובר במבנה אחד או שמא בשני מבנים.

ב.ביחידה מס' 1 – חנות, רחבת החנות, חדר המדרגות והגדרת היחידה (חנות/דירה).

ג.ביחידה מס' 2 – ביחס למרפסת הפתוחה, האם עסקינן בחלק מיחידת המשנה או בהצמדה.

ד.ביחס לגג יחידה מס' 2 – האם הוא רכוש משותף או רכוש השייך ליחידה מס' 2.

ה.ביחס ליחידה מס' 3 – יחס השטחים המוחזקים.

ו.יחידת משנה מס' 4 – הגדרת היחידה (בית כנסת/דירה).

ז.ביחס למחסן בחדר המדרגות – האם הוא רכוש משותף או מוצמד ליחידה מס' 1".

זאת נדרש, לדברי הבורר, על מנת ש"אדון ואפסוק בשאלות של אופן חלוקת המקרקעין במסגרת רישום הבית המשותף, ובין היתר, יינתנו הוראות בתקנון שיירשמו בתקנון הבית המשותף ויקבלו ביטוי בתשריט ביחס להצמדות, אשר אינן גורעות מהרכוש המשותף", עת "הצדדים חלוקים מהותית בנוגע להצמדות, להגדרת הנכס ולחלקי הנכס המהווים רכוש משותף", כך ש"אין מנוס משמיעת ראיות, וכל קיצור דרך לא יועיל".

4.עינינו הרואות – אין בהחלטת הבורר דבר המצביע על כוונתו לעסוק בהסדרת בנייה עתידית, אלא רק קיום תפקידו לחלק את הנכס בין הצדדים, כאשר לצורך זה נדרש הוא, לזהות ולאפיין את חלקי הנכס המהווים דירות, את חלקי הנכס אותם יש להצמיד לדירות האמורות, את חלקי הנכס המהווים רכוש משותף, ואת זהות בעליהן של כל אחת מהדירות שתאופיינה כאמור. ויודגש, כי אין בהחלטות בית הדין ובית המשפט המורות על פירוק השיתוף כל אמירה בדבר ייחוד והצמדת חלקים מסוימים בנכס לבעלים השונים, או חיוב כי חלקים כאלה ואחרים ייכללו ברכוש המשותף. ממילא נותרו עניינים אלו להכרעת הבורר.