הפ"ב
בית המשפט המחוזי מרכז - לוד
|
41227-03-14
03/02/2015
|
בפני השופטת:
בלהה טולקובסקי
|
- נגד - |
המבקשת:
מד פארק בע"מ עו"ד א. דל
|
המשיבה:
אריאל- וימאזור בקרת תנועה וחניה בע"מ עו"ד י. לוי ואח'
|
פסק דין |
התובענה
1.לפני בקשה לאישור פסק בוררות (הפ"ב 48758-12-13, להלן: "הבקשה לאישור פסק בורר"), במסגרתה עתרה המבקשת, מד פארק בע"מ (להלן: "המבקשת" או "מד פארק"), לאשר פסק בורר, מיום 31.7.2013, שעל פי הנטען, ניתן על ידי הבורר, מר משה אדל (להלן: "אדל"), בסכסוך שבין המבקשת למשיבה, אריאל וימאזור בקרת תנועה וחניה בע"מ (להלן: "המשיבה" או "וימאזור").
2.המבקשת והמשיבה התקשרו ביום 19.6.2006, בהסכם לשיתוף פעולה עסקי במיזם משותף הנוגע להפעלה, אחזקה ושיווק של מדחני חניה בערים שונות (נספח ב' לבקשה, להלן: "ההסכם").
3.לטענת המבקשת, לאחר שהתגלעו בין הצדדים חילוקי דעות, פנו הצדדים, בהסכמה, לבוררות בפני אדל ולאחר חמישה דיוני בוררות, ניתן פסק הבורר שנמסר למשיבה לכל המאוחר ביום 23.8.13. פסק הבורר כולל הוראות באשר להתחשבנות בין הצדדים וקובע כי בסיכום החיובים ההדדיים, על המשיבה לשלם למבקשת סך של 13,251 ₪.
4.בתגובה לבקשה לאישור פסק בורר, המשיבה הגישה בקשה לסילוק על הסף של הבקשה לאישור פסק בורר ולחלופין, לביטול פסק בורר (להלן: "הבקשה לסילוק על הסף"). לטענת המשיבה היא מעולם לא הסכימה למינויו של אדל, המחזיק ב- % 33 ממניות המבקשת, כבורר בסכסוך בין הצדדים, ולא התנהל בפניו הליך בוררות, לפיכך "פסק הבורר המיומר" שניתן על ידי אדל, נעדר כל תוקף משפטי ואין מדובר בפסק בוררות.
5.במקביל הגישה המשיבה בקשה למינוי בורר לפי סעיף 8 לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק הבוררות") (הפ"ב 41227-03-14, להלן: "הבקשה למינוי בורר"), לצורך הכרעה במחלוקות בין הצדדים, בהתאם לתניית הבוררות שבסעיף 21 להסכם (להלן: "תניית הבוררות").
6.הדיון בשתי התובענות אוחד ומוסכם על הצדדים כי ככל שיקבע שאין מדובר בפסק בורר, יש מקום למינוי בורר, בהתאם לתניית הבוררות (עמ' 30 לפרוטוקול).
לפיכך תידון תחילה הבקשה לאישור פסק בורר, ובהתאם לתוצאות פסק הדין בתובענה זו, יינתן פסק דין בבקשה למינוי בורר.
גרסת המבקשת וטענותיה
7.המבקשת מציינת כי בתניית הבוררות, לא ננקב שם הבורר המוסכם. לגרסתה - לאחר שהתגלעו חילוקי דעות, פנו הצדדים יחדיו, לבוררות בפני אדל. המבקשת הפנתה להתכתבות בדוא"ל, ממנה עולה לטענתה, רצונם של הצדדים כי הבורר שיכריע בחילוקי הדעות ביניהם יהיה אדל.
המבקשת מוסיפה וטוענת כי הרעיון למנות את אדל כבורר, היה פרי יוזמתה של המשיבה שפנתה לאדל, זימנה אותו למשרדיה וביקשה ממנו לשמש כבורר חרף סירובו הראשוני לקבל על עצמו תפקיד זה.
לבקשה לאישור פסק בורר צורפו פרוטוקולים של חמש ישיבות בוררות (נספח ד' לבקשה). לעניין ההסכמה למינוי אדל כבורר, המבקשת מפנה לפרוטוקול הישיבה הראשונה, מיום 13.12.2012, במהלכה הוסכם על מינויו של אדל כבורר.