הפ"ב
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
24366-04-14
17/11/2014
|
בפני השופטת:
שבח יהודית
|
- נגד - |
מבקשות:
1. קבוצת אשטרום בע"מ 2. מחצבת ורד בעמ
|
משיבה:
נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ
|
החלטה |
בקשה למינוי בורר
1.בין בעלות הדין נכרת הסכם המכיל תנית בוררות, בה נקבע, בין היתר, כי "הבורר יהיה שופט בדימוס של בית המשפט העליון או המחוזי, או...אדם בעל השכלה משפטית, נסיון מוכח ומומחיות רלוונטית...". עוד נקבע בהסכם כי "הבורר יועסק במסגרת תעריפי רשות החברות הממשלתיות. עלויות והוצאות הבורר, המומחים ומקום הבוררות, תתחלקנה מלכתחילה באופן שווה בין הצדדים".
2.המשיבה אינה חולקת על קיומה של תנית הבוררות, אף אינה מתנגדת עקרונית לקיום בוררות, והמחלוקת בין בעלות הדין, שתי חברות נכבדות מהבכירות במשק, נעוצה לא פחות מאשר בגובה שכרו של הבורר שימונה. לגישת המשיבה, שכר טרחת הבורר הוכפף בהסכם לתעריף החברות הממשלתיות, ומשהשכר שנדרש ע"י כל הבוררים שהוצעו ע"י המבקשת, אף ע"י אלו שהוצעו ע"י הבית המשפט, עולה על תעריף זה, אין באפשרותה להסכים למינוי בורר.
3.המבקשת טוענת כי משהוסכם עם המשיבה כי הבורר בסכסוך ביניהן יהיה שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית המשפט המחוזי, לא ניתן להתנות את המינוי בדרישה לאיתור בורר שעונה על התנאי לעיל ושאף יאות לנהל את הבוררות בתעריף ממשלתי. לטעמה, סירובה של המשיבה להתאים את עצמה לתעריף המקובל במרכזי הבוררות, כפי שנכונה המבקשת לעשות, כמוה כסיכול תנית הבוררות.
4.המבקשת הגישה את הבקשה למינוי בורר עוד ביום 13.4.14, המשיבה הגישה את תשובתה ביום 18.6.14, והמבקשת לא מימשה את זכותה להגשת תשובה לתשובה. משפניית בית המשפט לצדדים לפתור את המחלוקת המיותרת בהסכמה לא נענתה, נקבע התיק לדיון. בישיבת בית המשפט שהתקיימה לפני ביום 3.9.14, הסכימו ב"כ הצדדים כי ימונה כבורר השופט בדימוס ד"ר עמירם בנימיני. ביום 21.10.14 הודיעה המבקשת לבית המשפט, כי השופט בדימוס בנימיני הודיע לצדדים על מניעות מצדו לשמש כבורר. נושא מינוי הבורר והמחלוקות הקשורה בשכרו נעור מחדש, עת המבקשת הודיעה לבית המשפט כי ניסיון הצדדים להגיע להסכמה בדבר זהות בוררת חלופית לא צלח, משגם הבוררת החלופית הודיעה לצדדים שאינה מנהלת תיקי בוררות בתעריך השכ"ל, ועל כן היא מסרבת למינוי.
בנסיבות אלה, אין מנוס אלא ממתן הכרעה בבקשה.
5אין חולק כי פניה ליישוב סכסוך בהליך אלטרנטיבי נסמכת על הסכמת הצדדים, ובאין הסכמה, לא ניתן לכפות על מי מבעלי דין התדיינות לפני בורר, להבדיל מכפיית התדיינות בבית המשפט. אלא שעמידה על תנאי כלשהו הכרוך במינוי, שלימים מתברר שקיומו אינו מעשי, הינה בעייתית, והיא מאיימת לגלוש אל עבר התנהגות שאינה תמת לב, או עמידה בחוסר תום לב על זכות חוקית.
6.משבתעריף רשות החברות הממשלתיות, לו הוכפף שכר הבורר בהתאם לקבוע בתנית הבוררות, אין בנמצא "תעריף בוררים", כי אם תעריף יועצים משפטיים, אין מניעה לבצע "השלמת פרטים" בהתאם לסעיף סעיף 26 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג, ולקבוע את שכרו של הבורר שימונה "לפי הנוהג המקובל בחוזים מאותו הסוג".
מאחר והצדדים הסכימו כי כבורר ימונה או שופט עליון בדימוס או שופט מחוזי בדימוס, מקובלת עלי ההנחה לפיה השכר המשתלם לשופט עליון ומחוזי בדימוס במרכזי הגישור (בין אם עסקינן במשכן לבוררות ופתרון סכסוכים, ובין אם עסקינן במרכז לבוררות עסקית ע"ש סמדר אוטולגי ז"ל, או אחר) – משקף את השכר הנהוג לבוררים ברמה של שופט עליון/מחוזי בדימוס.
משההוראה הראשונה בתניית הבוררות בפרק "מינוי בורר" קובעת כי הבורר יהא "שופט בדימוס של בית המשפט העליון או המחוזי" הנחזית להיות החשובה שבהן, לא יכולה המשיבה להישמע בטענה כי תסכים למינוי, ובלבד שהבורר שימונה יכפיף עצמו לתעריף ממשלתי כלשהו, שאין ספק שהינו נמוך מהתעריף המקובל.
7.המשיבה כבולה בהתחייבותה לברר את המחלוקת שבינה לביו המבקשת בהליך בוררות, לפני שופט עליון או שופט מחוזי בדימוס, והשכר שישולם לבורר שימונה יעמוד על השכר המקובל במרכז הבוררות בו הוא נוהג לקיים את הליכי הבוררות.