השופט ח' מלצר:
1. לפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מ' דרורי), בגדרו נקבע כי המשיבים ב-ע"א 9426/07 (להלן: המשיבים) התרשלו באי-גילוי מוקדם של נגע סרטני בגופו של המערער ב-ע"א 9426/07 (להלן: פלוניאו המערער), ולפיכך הם חוייבו לשלם סכום כולל של 303,000 ש"ח, כפיצוי על הנזקים שנגרמו לו. המשיבים מערערים על עצם קביעת האחריות הנזיקית, ולחילופין הם משיגים על גובה הפיצויים שנקבעו. פלוני מצידו טוען בערעורו כי הפיצויים שנקבעו הינם נמוכים יתר על המידה.
בפתח הדברים אביא את תמצית העובדות הצריכות להכרעה.
התשתית העובדתית
2. פלוני הינו יליד 1947, נשוי ואב לילדים. בתקופה הרלבנטית עבד פלוני ברשות השידור, והוא היה מבוטח של המשיבה 1 ב-ע"א 9426/07 (להלן: קופת החולים). כלל הטיפולים שקיבל פלוני התבצעו על ידי רופאים שעבדו עבור קופת החולים.
3. בתאריך 1.4.1997 פנה פלוני לקופת החולים, על מנת לטפל בנגע מסוים שהופיע על אפו. פלוני טופל בתחילה על ידי ד"ר אפרים שגיא (להלן: ד"ר שגיא), אשר קבע כי המדובר בנגע מסוג: Solar Keratosis (אקנתומה קרנית; להלן: נגע מסוג S.K), וטיפל בו באמצעות חנקן נוזלי. נגע מסוג S.K הינו שפיר ובלתי פולשני, והוא מטופל לרוב על ידי כריתה, הקפאה ו"צריבה" בחנקן נוזלי, או מריחת משחה אנטיביוטית. יש לציין בנוסף כי קיימת אפשרות שנגע מסוג S.K יהפוך לסרטני, ואולם הסבירות לכך הינה נמוכה יחסית (המומחים שהעידו בתיק מטעם שני הצדדים לא הסכימו על אחוז המקרים המדויק שבהם נגע מסוג S.K הופך לסרטני, מעבר לכך שהמדובר בתרחיש שאיננו שכיח. הדבר איננו משליך על ענייננו, ולכן לא נדרש אליו בהרחבה בהמשך).
4. לאחר המפגש בתאריך 1.4.1997 הנ"ל, ועד לחודש מאי 2003, הגיע פלוני לקופת החולים עוד שמונה פעמים, לשם טיפול בנגע באפו, והוא טופל על ידי ד"ר שגיא, ורופא נוסף, ד"ר ג'בארה עדנאן (להלן: ד"ר ג'בארה), באמצעים השונים שצוינו לעיל: הקפאה בחנקן נוזלי, מריחת משחה אנטיביוטית על הנגע, ואף כריתה חלקית של הנגע (במקרה אחד). כפי שניתן להבין - הטיפולים הנ"ל לא הצליחו להסיר את הנגע לחלוטין.
5. בתאריך 24.6.2003 הוסר הנגע באפו של פלוני, על ידי ד"ר ענת אל-עמי (להלן: ד"ר אל עמי). מטרתו של ההליך הרפואי הנ"ל היתה להגיע לאבחנה מדויקת בנוגע לטיבו של הגידול האמור, לאחר שד"ר אל-עמי לא היתה בטוחה האם הוא שפיר, או ממאיר. החלק מהנגע שנכרת נשלח למעבדה פתולוגית, שקבעה כי המדובר בנגע מסוג: Squamous Cell Carcinoma (קרצינומת תאי קשקש; להלן: נגע מסוגS.C.C). עוד צוין בדו"ח המעבדה כי שולי הדגימה שנשלחה היו "נקיים" מן הנגע, כלומר - הגידול הוסר במלואו. לשם השלמת התמונה אציין כי נגע מסוג S.C.C הוא למעשה גידול סרטני, שתוקף לרוב רק את הרקמות השכנות לנגע, והטיפול בו הוא באמצעות ביופסיה, כפי שנעשה במקרה זה.
לאחר מספר ימים, נפגש פלוני עם ד"ר סרג'יו לוסטהאוז (להלן: ד"ר לוסטהאוז), שהסביר לו את ממצאי הביופסיה (ולא נערך לו טיפול נוסף). בתאריך 21.12.2003 ערך פלוני ביקור נוסף אצל ד"ר לוסטהאוז, שבמסגרתו התעורר אצל ד"ר לוסטהאוז החשש כי הנגע באפו של פלוני (שככל הנראה הופיע מחדש, לאחר שהוסר, כאמור) הוא למעשה גידול סרטני מסוג Basel Cell Carcinoma (קרצינומת תאי בסיס; להלן: נגע מסוג B.C.C) - גידול ממאיר שדומה במאפייניו הרלבנטיים לענייננו לנגע מסוג S.C.C. בעקבות החשד האמור שלח ד"ר לוסטהאוז את פלוני לביצוע ביופסיה נוספת, שנערכה בתאריך 30.12.2003 על ידי ד"ר אל-עמי. בסיום ההליך האמור נשלח הנגע לבדיקה במעבדה פתולוגית, וזו קבעה כי המדובר בנגע מסוג S.K (נגע שפיר, כזכור).
6. בתאריך 26.1.2004 נערכה לפלוני ביופסיה שלישית, גם הפעם על ידי ד"ר אל-עמי. גם בסיום כריתה זו נשלח חומר למעבדה הפתולוגית, והפעם תוצאת הבדיקה העלתה כי המדובר בנגע מסוג S.C.C (כאשר שולי הנגע לא היו "נקיים", כלומר הנגע לא הוסר במלואו). בעקבות זאת, בתאריך 17.2.2004 הופנה פלוני לאשפוז במחלקה הכירורגית-פלסטית בבית החולים שערי צדק, על מנת לבצע כריתה של הנגע, שהגיע בשלב זה לקוטר של 3.5 ס"מ.
7. פלוני נותח בתאריך 25.2.2004, והנגע שהיה באפו - הוסר. ניתוח זה ותוצאותיו הם שעמדו בלב התביעה שהגיש פלוני (יש לציין כי לאחר מכן עבר פלוני ניתוח נוסף, וזאת לאחר הגשת כתב התביעה. הליך רפואי זה, שעסק בשיקום אפו של פלוני, איננו רלבנטי לענייננו, ולכן לא נוסיף לדון בו).
8. בתביעה שהגיש בתאריך 12.10.2004 טען פלוני כי הליך הסרת הנגע, שהתרחש בתאריך 25.2.2004 - גרם לו לנזק נרחב, שהיה יכול להימנע אילו הנגע באפו היה מאובחן כסרטני במועד מוקדם יותר. בין היתר, גרס פלוני כי נגרם לו נזק לחוש הטעם והריח; כי נפער פצע גדול ולא אסתטי באפו בעקבות הניתוח, שמחייב חבישה מתמדת; כי הוא סובל מכאבים עזים ומדימומים באפו, וכי דימויו העצמי נפגע. טענה מרכזית נוספת שהעלה פלוני בתביעתו היתה כי המשיבים גרמו לנזק ראייתי משמעותי, בכך שהם לא ניהלו רישומים תקינים של פגישותיהם עמו וטיפוליהם בו.
9. המשיבים, מצדם, הכחישו שניתן היה לאבחן את הנגע הסרטני באפו של פלוני בשלב מוקדם יותר, ולחלופין הם סברו כי אין קשר סיבתי בין מעשיהם שתוארו לעיל לבין מצבו הרפואי של פלוני.
10. כאמור, בסופו של יום קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את תביעתו של פלוני, בחלקה, וחייב את המשיבים לפצות את פלוני בסכום כולל של 303,000 ש"ח (וזאת מתוך סכום כולל של כ-4.8 מליון ש"ח, שאותו תבע פלוני).
עתה אעבור לתיאור ההליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי הנכבד, לפסק הדין שניתן ולהנמקתו.
ההליך ופסק הדין בבית המשפט המחוזי
11. מטעם פלוני העידו: ד"ר א' אמסטרדם, שהגיש חוות דעת רפואית שנוגעת לעצם האחריות הנזיקית; שני רופאים נוספים, שמסרו חוות דעת לעניין הנזק; ופלוני עצמו. מטעם המשיבים העידו: ד"ר שגיא, ד"ר אל-עמי, ד"ר לוסטהאוז, ו-ד"ר ג'בארה (הנתבעים 5-2 בתביעה); ד"ר קובי בן-נעים, אחראי על רפואה יועצת במחוז ירושלים של קופת החולים; פרופ' אברהם קוטן ו- פרופ' אריה אינגבר, שהגישו (כל אחד בנפרד) חוות דעת בנוגע לאחריות הנזיקית עצמה ושני רופאים נוספים, שמסרו חוות דעת שנגעה לגובה הנזק הנטען.
12. זה המקום להבהיר בקצרה שני עניינים פרוצידורליים, שאליהם נדרש בית המשפט המחוזי בפסק דינו:
(א) המשיבים ביקשו שהרופאים שטיפלו בפלוני יעידו כעדים מטעמם, ופלוני התנגד לכך וביקש כי אלה יעידו דווקא כעדי התובע. בית המשפט הנכבד איפשר לפלוני להזמין את הנתבעים 5-2 כעדי תביעה, ועל החלטה זו הוגשה בקשה לרשות ערעור (רע"א 4197/06), אשר התקבלה על ידי השופט (כתוארו דאז) א' גרוניס. בהחלטתו, ציין השופט גרוניס כי ברגיל, עדות נתבעים מטעם התובע עלולה ליצור קשיים שונים במהלך החקירה, ובנוסף יש בה משום מתן יתרון בלתי-הוגן לתובע. על כן, כאשר הנתבע מודיע כי הוא יעיד מטעמו (כמו במקרה דנן) - אין להתיר את זימונו כעד מטעם התובע. ואולם, אם למרות התחייבותו, הנתבע איננו מעיד, יוכל התובע לזמנו לעדות. בעקבות החלטה זו - בוטל זימון הנתבעים 5-2 כעדיו של פלוני, ואלה העידו לבסוף מטעם ההגנה.