הרקע לערעורים
1. בעקבות חקירה משטרתית בת שש שנים, אשר במסגרתה היה שיתוף פעולה בין רשויות החוק בארצות הברית לרשויות חקירה בלמעלה מעשר מדינות שונות, הוגש ביום 23.7.2008 כתב אישום כנגד המערערים לבית המשפט במחוז המרכזי של מדינת קליפורניה שבארצות הברית. כתב האישום נסוב סביב שלוש פרשיות שונות: הראשונה - פרשת הלבנת הון וסחיטה באיומים; השניה - פרשת רצח סוחר הסמים סמי אטיאס; והשלישית - פרשת סחר בסמים מסוכנים מסוג MDMA (להלן: אקסטזי). על פי הנטען, מעורבותם של המערערים בפרשיות השונות שיוחסו להם (כפי שיפורט בהרחבה בהמשך) נולדה על רקע חברותם בארגוני פשיעה.
2. ביום 20.10.2008, הגישה ממשלת ארצות הברית (באמצעות שגרירותה בישראל), בקשה להסגיר את המערערים לארצות הברית לשם בירור אשמתם בעבירות אשר יוחסו להם. לבקשת ההסגרה שהוגשה בעניינו של כל אחד מן המערערים צורפו, בין היתר, תצהירו של התובע הפדראלי מארק ג' ציילדס (המסכם את האישומים המיוחסים לכל מערער); תצהירה של חוקרת היחידה ללוחמה בסמים דיאן רויטר (המסכם את ממצאי החקירה שנאספו ביחס לכל מערער); ותצהירה של סוכנת מס ההכנסה זינה פיטרמן (המסכם את המידע אודות חשבונות הבנקים והעברות הכספים הרלוונטיים לכתב האישום). ביום 29.10.2008 עשה שר המשפטים דניאל פרידמן שימוש בסמכות הנתונה לו מכוח הוראת סעיף 3 (ב) לחוק ההסגרה, התשי"ד- 1954 (להלן: חוק ההסגרה) והורה על הבאתם של המערערים לפני בית המשפט המחוזי בירושלים על מנת לקבוע האם הם בני הסגרה לארצות הברית. בהתאם לזאת, פנה היועץ המשפטי לממשלה ביום 30.10.2008 בעתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים להכריז על המערערים כבני הסגרה לארצות הברית. ביום 28.7.2009 נעתר בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ד' חשין) לעתירה והכריז על המערערים כולם כבני הסגרה לארצות הברית, ואולם זאת רק בגין חלק מהעבירות אשר יוחסו להם בכתב האישום האמריקאי. מכאן הערעורים שבפנינו, שעניינם השגות המערערים על ההחלטה להכריז עליהם כבני הסגרה בגין חלקן של העבירות, ומולן השגות המשיב על החלטת בית המשפט קמא להימנע מלהכריז על המערערים כבני הסגרה בגין חלקן האחר של העבירות המיוחסות להם.
נעמוד בקצרה על הרקע הנדרש. פרטים נוספים יובאו, ככל שיידרש, במסגרת הדיון בפרשיות השונות.
פרשת הלבנת ההון והסחיטה באיומים [מיוחסת למערערים יצחק אברג'יל, מאיר אברג'יל וששון בראשי]
3. על פי הנטען, המערערים יצחק ומאיר אברג'יל עמדו בראש ארגון הפשיעה "משפחת אברג'יל", כאשר יצחק שלט בארגון בעוד אחיו- מאיר, היה מופקד על ניהול כספי הארגון, לרבות מלאכת גביית החובות לארגון. נטען, כי במהלך שנת 2002 חבר ארגון "משפחת אברג'יל" לארגון פשיעה אחר, המכונה "החבורה הירושלמית", שבראשו עמד גבריאל בן הרוש (להלן: בן הרוש) ושעם חבריו נמנה, בין היתר, המערער ששון בראשי (להלן: בראשי). זאת לשם קידומו של מיזם משותף. המיזם המשותף עסק בהלבנתם בארצות הברית של כספים שמקורם במעילה שמעלה אתי אלון שעבדה בבנק למסחר. המעילה עצמה אינה מיוחסת למי מבין המערערים הנ"ל בגדרי כתב האישום האמריקאי. נטען, כי פרשת הבנק למסחר היא העומדת ברקע ביצועם של מעשי הלבנת ההון והסחיטה באיומים המיוחסים למערערים אלו. שכן, על פי כתב האישום יצחק אברג'יל; מאיר אברג'יל; בראשי; בן הרוש ואחרים רכשו את חובות ההימורים של עופר מקסימוב ואילו אתי אלון, מצידה, מעלה בכספי הבנק למסחר כדי לסייע למקסימוב (שהינו אחיה) בכיסוי חובותיו אלו. בהתאם לעובדות כתב האישום, בהמשך להשתלשלות עניינים זו ובמטרה להסתיר את כספי המעילה מרשויות החוק בישראל, העבירו חברי המיזם המשותף, בהם: יצחק אברג'יל; מאיר אברג'יל; בראשי; ובן הרוש, כ - 1,350,000 דולרים מכספי המעילה לאסף ועקנין (להלן: אסף) בישראל. אסף ועקנין הינו אחיו של חי ועקנין, אשר מלכתחילה נמנה עם חברי ארגון הפשיעה עליו חלש בן הרוש ובהמשך הפך לנסחט בעצמו, לאחר שחברי המיזם המשותף ראו בו כאחראי (במשותף עם אסף) להשבת כספי המיזם, אותם הפסיד אסף בהשקעות כושלות בבורסה. עוד העבירו חברי המיזם המשותף - בראשי; בן הרוש וחי ועקנין כספים נוספים מכספי המעילה כהלוואות לאנשי עסקים שונים בארצות הברית, בהם: יוסף עטיה ואליהו חדד (להלן: חדד) ממיאמי שבפלורידה, וויקן קיוליאן (להלן: קיוליאן) מלוס אנג'לס שבקליפורניה. אף זאת במטרה להסתיר את הכספים מידי רשויות החוק הישראליות. בהמשך לדברים אלו, פעלו חברי המיזם המשותף, בהם: יצחק אברג'יל; מאיר אברג'יל; בראשי; בן הרוש; יורם אל על (להלן: אל על) ואחרים לגביית החובות מהלווים בתוספת ריביות גבוהות, הכל תוך שימוש באמצעי הפחדה ואיומים באלימות. לבסוף נטען, כי חברי המיזם המשותף, בהם: בראשי, אל על ושותפיהם האחרים הלבינו את תשואות פעולות הסחיטה בחזרה אל מעבר לים, לידיהם של מאיר אברג'יל, יצחק אברג'יל, בן הרוש ושותפיהם האחרים למיזם.
במהלך שנת 2004 הוגש כתב אישום בארצות הברית כנגד חי ועקנין; בן הרוש; בראשי; אל על ותאן נגויאן (אשר על פי הנטען, נמנה אף הוא עם חברי ארגון הפשיעה) בגין חלקם בפרשת הלבנת ההון והסחיטה באיומים המתוארת לעיל. בגדר הסדר טיעון שערכו עימו רשויות ארצות הברית, הפך בן הרוש עד מדינה. חי ועקנין, מצידו, הודה באישומים המיוחסים לו במהלך ניהול משפטו.
פרשת רצח סוחר הסמים סמי אטיאס (מיוחסת למערערים יצחק אברג'יל ומשה מלול)
4. על פי הנטען, המערער משה מלול (להלן: מלול) עמד בראש ארגון הפשיעה "האחים מלול" (להלן: ארגון מלול) שעיסוקו, בין היתר, בסחר בסמים מסוג אקסטזי באירופה ובארצות הברית. עוד נטען, כי על רקע ניסיונו של סוחר הסמים סמי אטיאס (להלן: אטיאס או המנוח) לגנוב סמים שהיו מצויים בבעלות ארגון מלול, גמלה בליבו של מלול ההחלטה לרצוח את אטיאס. לשם הוצאתה לפועל של החלטה זו, שכר מלול את שירותיה של כנופיית רחוב מקסיקנית, אשר אחד מחבריה ירה באטיאס למוות בלוס אנג'לס ביום 31.8.2003.
ביחס למערער יצחק אברג'יל נטען, כי מעורבותו ברצח אטיאס באה לידי ביטוי בעובדה, כי נתן לארגון מלול את אישורו המוקדם לביצוע הרצח וכי אף הציע את עזרתו בהוצאתו אל הפועל.
פרשת הסחר בסמים (מיוחסת למערערים יצחק אברג'יל וישראל אוזיפה)
5. על פי הנטען ביחס לאישום זה, יצחק אברג'יל, ישראל אוזיפה (להלן: אוזיפה) ואחרים קשרו קשר לייבואם והפצתם של סמי אקסטזי בארצות הברית. יצחק אברג'יל, אשר כאמור לעיל, נטען לגביו כי עמד בראש ארגון הפשיעה "משפחת אברג'יל", היה מופקד על חלוקת ההוראות לקושרים השונים וקבלת עדכונים מהם ביחס למצב הסחר ברחבי העולם. אוזיפה, אשר שהה בזמנים הרלוונטיים לפרשת הסמים בבלגיה, נהנה אף הוא ממעמד בכיר בארגון הפשיעה, והוא הופקד, בין היתר, על פעולות תיאום ייבוא הסחר לארצות הברית ולמדינות אחרות ועל הלבנת תשואות הסחר בסמים, תוך דיווח ליצחק אברג'יל. במוקד פרשת הסחר בסמים המיוחסת למערערים יצחק אברג'יל ואוזיפה עומדת עסקה לייבוא סמים מבלגיה לארצות הברית שהתרחשה במהלך חודש דצמבר 2003 (להלן: עסקת דצמבר). על פי הנטען, אלי מרציאנו (להלן: מרציאנו) שעמד בעצמו בראש ארגון פשיעה שעסק בייבוא סמים לארצות הברית והפצתם בתחומה, שכר את שירותיו של אדם העונה לשם וינס וילסון (להלן: וילסון) לשם הסדרת משלוחי אקסטזי מבלגיה לארצות הברית. במסגרת פעילות זו, שלח וילסון לבלגיה בלדרית העונה לשם טרישה בולדווין (להלן: בולדווין). עם הגעתה לשם, קיבלה בולדווין מידיו של יניב חזיזה - אשר פעל, על פי הנטען, בשליחותם של יצחק אברגי'ל ואוזיפה - 100,000 טבליות סם אקסטזי במשקל כולל של 30 קילוגרם לערך, אותן הטמינה במשאיות צעצוע ושלחה, במספר משלוחים נפרדים, לארצות הברית. שניים מן המשלוחים נתפסו על-ידי רשויות המכס בארצות הברית ובדיקות מעבדה אישרו כי הם מכילים טבליות אקסטזי. בחיפוש שנערך בהמשך בביתו של וילסון התגלו שקיות שתכולתן היתה דומה לזו שנמצאה במשלוחים שנתפסו. עסקת דצמבר הניבה הליכים משפטיים רבים, שהתנהלו בארצות הברית, בישראל ובבלגיה. להליכים אלה נתייחס בהרחבה בהמשך.
6. המערערים הואשמו בגדרי כתב האישום האמריקאי בביצוען של העבירות הבאות:
המערער יצחק אברג'יל מואשם בביצוען של עבירות קשירת קשר לפעילות במסגרת ארגון פשיעה, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית - Title 18 United States Code (USC) section 1962(d): Racketeer Influenced and Corrupt Organization Act (1994) (המכונה, בקיצור, RICO); קשירת קשר לביצוע סחיטה, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית - Title 18 United States Code (USC) section 371; ביצוע עבירות אלימות במסגרת פעילות ארגון פשיעה, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית - Title 18 United States Code (USC) section 1959(a)(5); סיוע בביצוע עבירות אלימות במסגרת פעילות ארגון פשיעה, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית - Title 18 United States Code (USC) section 1959(a)(1),(5),(2); קשירת קשר להפצת סם מסוכן (MDMA), לפי החוק הפדראלי בארצות הברית - Title 21 United States Code (USC) section 846; קשירת קשר ליבוא סם מסוכן, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית - Title 21 United States Code (USC) section 952(a),963; סיוע בגביית חוב תוך שימוש באמצעי סחיטה, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית - Title 18 United States Code (USC) section 894,2; סיוע להפרעה למהלכו התקין של המסחר על ידי איומים, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית - Title 18 United States Code (USC) section 1951,2 ; קשירת קשר להלבנת הון, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית - Title 18 United States Code (USC) section 1956(h); סיוע בהלבנת אמצעים כספיים, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית - Title 18 United States Code (USC) section 1956(a)(1)(B),2; סיוע בנטילת חלק בעסקאות כספיות ברכוש שמקורו בפעולות בלתי חוקיות, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית - Title 18 United States Code (USC) section 1957,2 .
המערער מאיר אברג'יל מואשם בביצוען של עבירות קשירת קשר לפעילות במסגרת ארגון פשיעה, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית - Title 18 United States Code (USC) section 1962(d); קשירת קשר לביצוע סחיטה, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית - Title 18 United States Code (USC) section 371 ; סיוע בגביית חוב תוך שימוש באמצעי סחיטה, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית - Title 18 United States Code (USC) section 894,2; סיוע להפרעה למהלכו התקין של המסחר על ידי איומים, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית - Title 18 United States Code (USC) section 1951,2; קשירת קשר להלבנת הון, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית - Title 18 United States Code (USC) section 1956(h); סיוע בנטילת חלק בעסקאות כספיות ברכוש שמקורו בפעולות בלתי חוקיות, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית - Title 18 United States Code (USC) section 1957,2.
המערער ששון בראשי מואשם בביצוען של עבירת קשירת קשר לפעילות במסגרת ארגון פשיעה, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית -Title 18 United States Code (USC) section 1962(d); קשירת קשר לביצוע סחיטה, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית - Title 18 United States Code (USC) section 371; סיוע בגביית חוב תוך שימוש באמצעי סחיטה, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית -Title 18 United States Code (USC) section 894,2; סיוע להפרעה למהלכו התקין של המסחר על ידי איומים, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית -Title 18 United States Code (USC) section 1951,2; קשירת קשר להלבנת הון, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית - Title 18 United States Code (USC) section 1956(h); סיוע בהלבנת אמצעים כספיים, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית -Title 18 United States Code (USC) section 1956(a)(1)(B),2; סיוע בנטילת חלק בעסקאות כספיות ברכוש שמקורו בפעולות בלתי חוקיות, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית - Title 18 United States Code (USC) section 1957,2.
המערער משה מלול מואשם בביצוען של עבירות קשירת קשר לפעילות במסגרת ארגון פשיעה, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית - Title 18 United States Code (USC) section 1962(d); ביצוע עבירות אלימות במסגרת פעילות ארגון פשיעה, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית -Title 18 United States Code (USC) section 1959(a)(5); סיוע בביצוע עבירות אלימות במסגרת פעילות ארגון פשיעה, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית -Title 18 United States Code (USC) section 1959(a)(1),(5),(2).
המערער ישראל אוזיפה מואשם בביצוען של עבירות קשירת קשר להפצת סם מסוכן (MDMA), לפי החוק הפדראלי בארצות הברית -Title 21 United States Code (USC) section 841(a),846; קשירת קשר ליבוא סם מסוכן, לפי החוק הפדראלי בארצות הברית - Title 21 United States Code (USC) section 952(a),963.
העבירות בגינן מצא בית המשפט קמא להכריז על המערערים כבני הסגרה לארצות הברית - ערעורם של המערערים וערעור היועץ המשפטי לממשלה