מדינת ישראל נ' רמי טרבלסי

1.הנאשם הורשע בעבירה של העסקת 10 עובדים זרים מבלי שהעמיד לרשותם תנאי מגורים הולמים ובהעסקת 14 עובדים זרים מבלי שנתן בידיהם פירוט שכר וזאת בניגוד לסעיפים 2(ב)(4), ו-2(ב)(7) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן:"חוק עובדים זרים).

2.לאחר שניתנה הכרעת הדין, ביקש הנאשם לבטל את הרשעתו ולהפנותו לקבלת תסקיר שירות המבחן בטרם ייגזר דינו וזאת על מנת לבחון אפשרות לקבוע אשמתו ללא הרשעה בדין. בהחלטתי מיום 29.10.15 נדחתה בקשתו תוך שנקבע כי עניינו של הנאשפם אינו נופל בגדרם של המקרים החריגים המצדיקים קביעת אשמה ללא הרשעה בדין.

3.בטרם יינתן גזר הדין ביקש הנאשם להציג ראיות נוספות בפני בית הדין. במסגרת זו, העידו בפני בתו של הנאשם הגב' מורן טרבלסי (להלן: הגב' טרבלסי) ומנהלת משרדו הגב' רחל ווקנין (להלן: הגב' ווקנין). כמו כן, הוצגו בפני מסמכים הנוגעים למצבו הכלכלי של הנאשם, מסמכים הנוגעים למצבו הרפואי ואישור המתייחס למספר העובדים המועסקים בחברה.

טענות הצדדים

4.המאשימה טענה כי תחילתו של תיק זה בקנסות מינהליים שהוטלו על הנאשם ובקשתו להישפט בגינם. משכך, ביקשה המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם עונש שלא יפחת מסכום הקנס המינהלי אשר הוטל על הנאשם בגין העבירות שבהן הורשע, היינו, 10 עבירות של העסקת זרים מבלי שהועמדו לרשותם מגורים הולמים ו-14 עבירות של אי מתן פירוט שכר לעובדים. המאשימה גרסה, כי ההוראות המפורטות בחוק עובדים זרים נועדו להגן על זכויות בסיסיות של עובדים זרים המצויים במדינה זרה להן. המאשימה ביקשה כי בית הדין יגזור את העונש על פי תיקון 113 הקובע את שלבי הבניית הענישה ותוחם את מרחב הענישה במסגרת מתחם מובנה. ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה המתייחסת לאי העמדת מגורים הולמים ולתכליתו של חוק עובדים זרים. ב"כ המאשימה הפנה לכך כי העונש המקסימלי לכל עבירה על אי העמדת תנאי מגורים הולמים עומד על סך 116,800 ₪ ובגין אי מתן פירוט שכר על סך מקסימלי של 58,400 ₪ וביקש כי העונש לא יפחת מ-40% מהקנס המקסימלי. עוד טען ב"כ המאשימה כי ניתן להתחשב בנסיבות שאינן קשורות לעבירה רק במקרים שבהם יש שיקולי שיקום או לצורך הגנה על שלום הציבור. בנוסף, ביקש ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם התחייבות לשלוש שנים להימנע מעבירה על החוק שבו הורשע הנאשם.

טענות הנאשם

5.לטענת הנאשם, בנסיבותיו המיוחדות יש להטיל עליו עונש החורג לקולא ממתחם הענישה. הנאשם משתית טענותיו על שלושה מעגלי הקשר. האחד, היקף העבירות שנטענו כנגד הנאשם, זיכוי מחלקן וחלוף הזמן ממועד התרחשותן. השני, נוגע בנאשם עצמו, עברו, טיבו ואופיו. השלישי, משמעות העונש והשלכותיו על הנאשם הספציפי.

באשר לנאשם עצמו, טענה ב"כ הנאשם כי מדובר באיש משפחה ואיש אדמה, אדם ישר דרך ואיש מוסר אשר נושא באחריות למשפחתו, הוריו המבוגרים ואחיו החולה במחלה קשה מזה שנים רבות, לעובדים שהוא רואה כבני משפחה ואשר הוא חרד למקור פרנסתם. באת כוח הנאשם הציגה מכתבים המבטאים הערכה רבה על פעילות ציבורית של הנאשם וכן הערכה של עובדיו המציינים את היותו מעסיק מתחשב ובעל אוזן קשבת למצוקותיהם. לדברי ב"כ הנאשם, מצבו הכלכלי של הנאשם קשה מנשוא בשל "עוקץ" שעבר לפני מספר שנים ואשר בעקבותיו נקלע לחובות העומדים על מיליוני שקלים אך הוא בחר להתמודד עימם וסירב לפשוט רגל בשל דאגה ל-40 המשפחות הנסמכות על שולחן החברה. לדבריה, מדובר בהתמודדות מידי חודש בחודשו שבה התחייב הנאשם להחזיר סך של כ-50,000 ₪ במסגרת הסדר נושים וכל משפחתו מתגייסת מידי חודש לסייע בעד הנאשם לפרוע את חובו.

6.ב"כ הנאשם ציינה כי הנאשם הוא אח שכול ממלחמת יום כיפור הנושא בעול המשפחה כולה והרואה בעבודת החקלאית כיעוד ושליחות שאין לה זכות קיום כלכלית כבר שנים רבות אך הנאשם מחזיק בה מתוך תכלית של חיים ואמונה בשליחות. לדבריה, פרשת ה"עוקץ" שבה נפגע ובעקבותיה המשבר בענף החקלאות הביאו להשלכות בריאותיות, נפשיות, משפחתיות וזהותיות כאשר הנאשם מקפיד לשלם לעובדיו מכספים של משפחתו ובלבד שלא לפגוע בהם.