השופט ישעיהו שנלר, אב"ד:
1. ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב-יפו (כב' השופט ארז שני) בתמ"ש 15892-12-10 מיום 26.6.12 אשר חייב את המשיבה (להלן:
האם) לשלם למערער (להלן:
הבן) סך השווה ל- 100,000 דולר בלבד, בהתאם לשער הדולר היציג ביום 22.10.06, ומשוערך מהמועד האמור.
יוער, כי גם האם הגישה ערעור מטעמה (9596-10-12), אולם קיבלה את המלצת בית המשפט לחזור בה מערעורה.
תמצית הרקע העובדתי:
2. בעלה המנוח של האם ואביו של הבן (להלן:
המנוח) נפטר ביום 9.1.87, והותיר אחריו נכסים רבים, ביניהם מחצית מזכויות הבעלות בבית מגורי האם ברח' .... 50 בהרצליה פיתוח, הידוע כחלקה....גוש... להלן:
הבית ברח' .. 50 או
בית המגורים) וכשהמחצית האחרת הינה ע"ש האם.
בנוסף, בית מגורים ברח'...43 בהרצליה פיתוח, הידוע כחלקה ....גוש .. (להלן:
הבית ברח' ... 43 או
בית החברה) אשר בשעתו היה רשום ע"ש חברת ..... בע"מ (להלן:
החברה).
3. ביום 18.1.87 דהיינו יומיים לאחר קימתם מהשבעה של הבן, אחיו ושתי אחיותיו (להלן:
האחים) חתמו האחים על תצהירי הסתלקות מחלקם בירושת המנוח לטובת האם (להלן:
ההסתלקות).
בהמשך, ביום 2.2.87 נחתם בין האם מצד אחד, אשר כונתה
"המעבירה" לבין האחים מצד שני, אשר כונו
"הנעברים" מסמך שכותרתו
"כתב הפקדה כתבי העברת חלק ממניות... (החברה)... לטובת ילדיה" (להלן:
כתב הפקדה). במבוא למסמך זה, צוין כי כוונת האחים בהסתלקות לטובם אמם על-מנת שהאחרונה
"... תוכל להנות מחלקם בעזבון הנ"ל כל ימי חייה ולאחר אריכות ימיה יקבלו את חלקם בחזרה בירושתה ו/או כל מה שתותיר אמם מחלקם". אך בהמשך צוין:
"... אולם, במקרה שהמעבירה (האם)
תתחתן מחדש או תמכור את זכויותיה בחברה, זכויות המהוות את עיקר עזבונו של המנוח, תסוכל כוונתם של הנעברים (האחים)
הנ"ל ועל כן הוסכם...".
בגוף כתב ההפקדה נקבע, כי אם האם תתחתן מחדש, ומתוך חשש כי יכול וכתוצאה מנישואין אלה תסוכל הכוונה האמורה, אזי הוסכם כי האם תפקיד בידי עורך דין כתבי העברה לטובת כל אחד מהאחים, תוך פירוט מספר המניות בהן מדובר, וכשניתנת הוראה בלתי חוזרת לעורך הדין למסור לכל אחד מהאחים את כתבי ההעברה שנערכו לטובתו. כך גם הוסף כי אם האם תרצה להעביר לאדם אחר את מניותיה בחברה, אזי יהיה עליה לקבל תחילה את הסכמתם מראש של כל אחד מהאחים על-מנת להבטיח שלאחר אריכות ימיה
"ימצאו בעזבונה תמורת חלקם בעזבון אשר הועבר אל המעבירה". בהמשך נקבע, כי אם לא תושג הסכמה, אזי עורכי הדין יהיו רשאים למסור לכל אחד מהאחים את כתב ההעברה המיועד לו על-מנת שיוכל לנקוט בצעדים שייראו לו כנגד האם.
אין חולק כי כתב ההפקדה התייחס לבית החברה.
4. ביום 11.12.87, נחתם הסכם נוסף בין האם לבין האחים, המתייחס לכתב ההפקדה אשר תצלומו צורף להסכם. בהסכם זה צוין כי האם הינה הבעלים היחידה של המניות בחברה, וכי רצונה לאחר חיסול החברה לרשום את הבית ברח' .. 43 השייך לחברה, על-שמה, לכן הוסכם כי במקום הפקדת המניות
"... תירשם הערת אזהרה לגבי הבית השייך (לאם)
ברח'... 50א הרצליה פיתוח הידוע כחלקה ... בגוש ..., לפיה במקרה ש(האם)
תתחתן מחדש ו/או במקרה של מכירת הבית הנ"ל שברח' ... 50
, יהיה על (האם)
לשלם לכל אחד מילדיה הנ"ל תמורה 100,000 $ (100 אלף דולר של ארצות הברית...) בשקלים חדשים וזאת לפי רוח כתב ההפקדה הנ"ל". עוד הוסף, כי הוראות כתב ההפקדה, ככל שאינן סותרות את ההסכם, תעמודנה בתוקפן (להלן:
מסמך הערת האזהרה).
דהיינו על מסמך הערת האזהרה, מחד גיסא צויין אודות הכוונה לרשום את בית החברה ע"ש האם, ומאידך גיסא הערת האזהרה אמורה, לכאורה, להירשם על זכויותיה של האם בבית המגורים, וכי אותם תנאים של נישואין מחדש או מכירה, לכאורה אף הם הוסבו לבית המגורים.
5. ביום 15.12.87 חתמה האם על
"אישור התחייבות" (להלן:
ההתחייבות מ- 15.12.87) המפנה למסמך הערת האזהרה, תוך ציון כי לפיו התחייבה לשלם 100,000 דולר לכל אחד מהאחים, אם תתחתן מחדש או תמכור את הנכס ברח'...ללא ציון איזה מהבתים), לכן לשם מילוי ההתחייבות האמורה, הביעה הסכמתה לרשום הערת אזהרה לקיום ההתחייבות האמורה, וזאת בזכויותיה בבית ברח' ... 43, דהיינו בית החברה.
6. הערת האזהרה לא נרשמה. מנגד, הסתבר כי האם מכרה את הזכויות בבית ברח' ... 43.
7. בעקבות האמור, הגיש הבן תביעה כספית שהועמדה לצרכי אגרה על-סך של כ- 2.5 מיליון ש"ח, וכשבהתאם לפרשנותו, התחייבה האם לשלם לכל אחד מהאחים, עם מכירת הבית ברח' ... 43, סך השווה ל-25% מתמורת המכירה, וכשלטענתו, הבית נמכר בשנת 2008 בסכום של כ- 2.8 מיליון דולר.
כך גם טען הבן, כי הסך של 100,000 דולר המצוין במסמך הערת האזהרה, אמור היה לשקף כ- 25% משוויו של הבית דאז, בשנת 1987. דהיינו, רבע מסכום של 400,000 דולר.
8. האם בכתב הגנתה, טענה כי הבן ידע על כוונתה למכור את הבית ברח' ... 43 עוד בשנת 2006, השנה בה נמכר הבית, ובטרם עלו היחסים ביניהם על שרטון, אולם לא עשה מאומה כהתנגדות למכירתו.
עוד טענה, כי לאור הלכת השיתוף אשר חלה בינה לבין המנוח, זכאית הייתה, בכל מקרה, למחצית הזכויות בחברה. כך גם טענה כי בהתאם למסמך הערת האזהרה, כל שהתחייבה לתת במתנה לכל אחד מהאחים, סכום של 100,000 דולר, אם יתקיימו התנאים של מכירת הבית, אולם לא מדובר על מכירת הבית ברח' ... 43 אלא על מכירת הבית ברח' ... 50, או עם נישואיה בשנית. כך גם הפנתה האם לניסוחו של מסמך הערת האזהרה, אשר מתייחס מפורשות לבית ברח' .... 50א', וכשהבן חתום על מסמך זה. יתר על כן, מדובר על שני נכסי נדל"ן יקרי ערך, וכשלאחים לא היה משנה בהתייחס לאיזה נכס התחייבה כלפיהם. כך גם לאור הסתירה בין כתב ההפקדה למסמך הערת האזהרה, הרי גוברות ההוראות שבמסמך הערת האזהרה, המאוחר יותר.