הסרת חשש ממזרות מכוח תרי רובי

הנדון: הסרת חשש ממזרות מכוח תרי רובי 

לפנינו בקשה להיתר נישואין.

הבקשה שלפנינו הגיעה מבית הדין בצרפת בראשות הרב בצלאל אבא הלוי שליט"א, והופנתה לבית הדין דידן על ידי כבוד מרן הראשון לציון ונשיא בית הדין הגדול הרב יצחק יוסף שליט"א למתן חוות דעת הלכתית.

תיאור העובדות

הורי המבקשת [י'] ו[ג'] נישאו אזרחית בצרפת ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.73) וחזרו ונישאו כדת (לכאורה) ביום כ"ה בתשרי תשל"ד (21.10.73) ולהם שני ילדים משותפים.

נישואי הצדדים עלו על שרטון וביום א' בתמוז תשנ"ב (2.7.92) התגרשו הצדדים אזרחית וביום כ"א במרחשוון תשנ"ג (17.11.92) התגרשו כדת משה וישראל. במעמד סידור הגט הצהירה אם המבקשת כי מיום י"ח באב תשמ"ח (1.8.88) הייתה פרודה מבעלה וחיה עם [א'] ומחיים משותפים אלו נולדה המבקשת ביום כ"ה באדר תשנ"ב (29.2.92) שהם כשמונה חודשים לפני שהתגרשה מבעלה.

בית הדין דידן ביקש לברר על אודות כשרות עדי הקידושין של הורי המבקשת וזו תגובת בית הדין בצרפת:

הנני מאשר בזה כי בדקנו חתימות העדים החתומים בכתובה של מר [י'] וגב' [ג'] (הכתב אינו קריא ומחוק קצת), קריאת החתימות שהעד הראשון הוא ככל הנראה [נ'] והעד השני הוא [א'] – אולי.

על פי הצהרת הבעל העד הראשון היה אביו, ואין לנו אפשרות לבדוק הלאה יותר. אנו מעבירים לכת"ר את זאת ומקווים לישועה בקרוב.

לתגובה זו צורפה הצהרת הבעל (בצרפתית):

אני הח״מ [י'] מצהיר בזאת כי אחד מהעדים של החופה שלי עם [ג׳] ביום 21.10.1973 – כ״ה תשרי תשל״ד – היה אבי [נ'] החתום בכתובה.

בית הדין בצרפת הבהיר כי אבי הבעל נפטר זה מכבר ואין כל תיעוד מהחתונה שבאמצעותו אפשר לברר מי היו העדים, מלבד זאת שאכן שם אבי הבעל היה כשם העד [נ']. עם זאת הוברר כי אף הרב [ש' ל'] מסדר הקידושין נפטר אך היה מוחזק לרגיל ובקיא ולא היה כל ריעותא בחופות שערך. כמו כן בית הדין אינו יכול לעמוד על טיבו של העד השני כלל. ומשכך נדרש בית הדין להחלטה שלפנינו על אודות כשרות המבקשת.

דיון והכרעה

נמצא אחד מהם קרוב

והנה אם אכן אבי הבעל שימש עד קידושין הרי הקידושין פסולים מחמת קורבה שהרי אב ובנו הם ראשון בראשון ועדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. וכן כתב מרן בבית יוסף (סוף סימן מב) ובשו"ת בית יוסף (סימן ב) – הובאו דבריו באוצר הפוסקים (שם ס"ק כה אות ב) – והביא דברי רבנו ירוחם (נתיב כב חלק ב, דף קפד ע"ג) בשם הר"מ שהמקדש בפני שני עדים ונמצא אחד קרוב או פסול מתירין אותה להינשא בלי גט, עיין שם.

עוד כתב מרן הבית יוסף: "אם קידשה בפני רבים ונמצא אחד מהם קרוב או פסול יתבאר בדברי רבינו בטור חושן משפט סימן ל"ו." ומוכח דדין קידושין כדין שאר דברים שכתב שם שאם נמצא אחד מהם קרוב או פסול בטלה כל העדות ודלא כרמ"א (סימן מב סעיף ב) דהוי כמקדש בעד אחד. ובספר אבני שיש (חלק ב סימן כט) כתב בשם מרן בתשובה שלא החמיר הסמ"ג אלא בעד אחד לבד אבל בשניים ונמצא אחד מהם קרוב או פסול – אין כאן עדות, ואף לדעת הרמ"א דהווי כמקדש בעד אחד, הרי סיים דבמקום עיגון ודוחק יש לסמוך על דברי המקילין ואין לך דחק ועיגון גדול כזה של ספק ממזרים.

ועיין למרן הראשון לציון הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל ביביע אומר (חלק ז אבן העזר סימן יח) שכתב כדלהלן:

כתב מרן הבית יוסף בתשובה לאבן העזר (סימן ב דף יא ע"ב) שאפילו לדברי הסמ"ג והמרדכי שמחמירים בדין המקדש בעד אחד – הני מילי כשהיה עד אחד בלבד, אבל כשנמצא האחד פסול אין כאן עדות כלל, וכדתנן במכות (ה, ב) בשנים שנמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותם בטלה. וכן כתב רבינו ירוחם בשם הרמ"ה שהמקדש בפני שנים ונמצא האחד קרוב או פסול – מתירים אותה להינשא לכתחלה בלא גט (וכן הוא בבית יוסף סוף סימן מב). וכן כתב בשו"ת הרדב"ז חלק ד' (סימן רצח) שעדות שני אחים בקידושין גרע מעדות של עד אחד, ואפילו למאן דאמר המקדש בעד אחד חוששין לקידושיו, המקדש בשני אחים אין חוששין לקידושיו. וכן כתב המהר"ם פדואה (סימן לז), וכן כתב הכנסת הגדולה (סימן מב, הגהות בית יוסף אות יג) בשם המהרשד"ם (חלק אבן העזר סימן רכ) והמשפט צדק חלק ב (סימן עד) והמשפטי שמואל (סימן פג) [...]