ביום ט' בשבת תש"פ (4.2.2020) הגיע לארץ עודד גז, הנתבע בהליכים שהתנהלו בעניינו בבית הדין הרבני (בתחילה בבית הדין האזורי פתח תקווה ולאכן מכן הועבר העניין לבית דין זה), ועם הגעתו נעצר על ידי משטרת ישראל ולמחרת הובא בפני שופט להארכת מעצר בגין עבירות שעבר, שאינן נוגעות ישירות לסרבנותו למתן גט.
בעקבות הגעתו של גז לארץ, ביקש הייעוץ המשפטי לשיפוט הרבני מבית הדין לבחון מתן החלטה הקובעת, כי אין מניעה הלכתית לכך שהם יעבירו את עניינו אל פרקליטות המדינה, לשם פתיחה בהליך פלילי בגין סרבנותו בעבר להישמע להוראות בית הדין למתן גט. זאת, בהתאם לאמור בהנחיית פרקליט המדינה מספר 2.24 – מדיניות העמדה לדין וענישה בגין אי־קיום צו שיפוטי של בית הדין הרבני למתן או קבלת גט'.
עניינו של תיק זה בפרשיה עגומה של עיגון אישה במשך שנים, שהתמשך עד להתרתה על ידי בית דין זה. עיגון האישה נעשה במתכוון על ידי עודד גז, באמצעות סירוב עיקש ובלתי מובן למתן גט ולשחרור האישה מכבלי נישואין שלא היה בהם כל תוכן, וזאת חרף החלטותיו והוראותיו של בית הדין הרבני אשר חייבו בגט. התיק בעניינם של הצדדים נפתח בבית הדין הרבני לפני כשמונה וחצי שנים, עם הגשת תביעת הגירושין על ידי האישה בתאריך 4.9.2012, בעודה שוהה במקלט לנשים מוכות יחד עם ילדיה הקטינים. תיארנו את השתלשלות העניינים בהחלטתנו מיום ד' באב תשע"ח (16.7.2018):
"מול תביעת הגירושין של האישה, עמד האיש בהתנגדותו העיקשת לתביעת הגירושין וסירב לסידור גט ביניהם, אף שבית הדין הרבני דחה את תביעתו ל'שלום בית' והורה לו לשחרר את אשתו בגט פיטורין. ההליך לווה במאמצים רבים של בית הדין ומערכת בתי הדין הרבניים בכלל, כדי להושיע את האישה מעגינותה, והתיק עבר עם הזמן כמה וכמה תהפוכות ואירועים דרמטיים.
בתאריך 15.1.2014 נתן בית הדין האזורי החלטה בה הורה ו"צוה על הבעל לגרש את אשתו בהקדם בגט פיטורין", וזימן את הצדדים לסידור גט. בתאריך 28.4.2015, עקב המשך סירובו של האיש לתת גט לאשתו, הטיל עליו בית הדין האזורי סנקציות מכוח סעיפים 2(א)(3) ו-(6) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), במסגרת 'הרחקות דרבינו תם'. ובעקבות המשך סירובו של האיש חזר בית הדין בתאריך 1.10.2014 על החלטתו וקבע כי הוא "מצווה על הבעל לתת גט לאשתו", ואף הורה כי אם ימשיך בסירובו הוא יחמיר עליו את ההרחקות. האיש הגיש ערעור אל בית הדין הרבני הגדול על החלטת בית הדין האזורי, ובתאריך 12.5.2015 בית הדין הרבני הגדול דחה את ערעורו, וקבע כי "טענת הבעל המערער נסובות על פסק הדין המצווה עליו להתגרש, שהוא חלוט, ואל לו לביה"ד הגדול כערכאת הערעור, להידרש להם". בית הדין הוסיף כי מעבר לקביעתו של בית הדין האזורי, "יש באמור אמתלא מבוררת למאיסות כפי שנוכח לדעת [...] ומוחזר התיק לביה"ד האזורי לבחון שדרוג ההמלצה לגרושין לחיוב/לקביעה שמתחייב ממנה אכיפת גט". לאחר החלטתו המפתיעה של הרכב בית הדין האזורי בפתח תקווה, בתאריך 16.7.2015, בו הלך 'צעד אחורה' וחזר בו מהטלת ההרחקות דרבנו תם, לקח בית הדין הרבני הגדול בחזרה 'את המושכות' בהליך זה, והחזיר למעשה לתוקפן את החלטות בית הדין הרבני האזורי מהתאריכים 15.1.2014 ו- 16.7.2015, ולאחר זמן העביר את הטיפול בהליך תיק זה אל הרכב בית דין רבני זה, בחיפה."
לאחר שהאיש דבק בסרבנותו העיקשת, כתב בית הדין הרבני הגדול בהחלטתו מיום כ"ה בשבט התשע"ו (4.2.2016), כי הוא חוזר וקובע את חובתו של האיש לתת גט לאישה, וכי אם ימשיך להימנע ממתן גט, כהוראת בית הדין, הוא "ישקול להחריף את הסנקציות כנגד הבעל ולהגביל את זכויותיו בצווי הגבלה נוספים", והוסיף וקבע "כי על פי ההלכה יש לנהוג בו הרחקה דרבינו תם [...] עד אשר יחזור בו מקשיות ערפו וישמע לקול מורים, וייתן גט כריתות לאשתו כדמו"י, לשחררה מעגינותה".
בית הדין הגדול התיר לאישה לפרסם פסק זה "ולהביאו לידיעת גבאי בתי הכנסת שומרי משמרת הקודש, בכל העיר, ולידיעת יחידי בתי הכנסת".
כנגד החלטה זו של בית הדין הרבני הגדול עתר האיש אל בג"ץ, ועתירתו נדחתה בהרכב מורחב של בית המשפט העליון במסגרת בג"ץ 1031/16 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים (2017).
בחודש אפריל 2016, עוד קודם שהגיש את עתירתו אל ביהמ"ש העליון, נמלט עודד גז מהארץ, חרף צו איסור יציאה מהארץ שהוציא כנגדו בית הדין הרבני.
אגף העגונות איתר את גז באירופה לאחר זמן לא רב, כשהוא עובר ממקום למקום וממדינה למדינה. חוקרי אגף העגונות עקבו אחר תנועותיו, וכאשר הגיע גז לבלגיה הוא נעצר שם, תוך שיתוף פעולה בין האינטרפול ומשטרת ישראל. בעקבות כך פתחה המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה בהליך בקשת הסגרה מול שלטונות בלגיה, בגין עבירות עברות פליליות אחרות שעבר בעת יציאתו מישראל שלא כדין.
ביום ה' בתמוז תשע"ח (18.6.2018), יותר משנתיים לאחר שגז נמלט מהארץ, הוציא בית הדין לאחר בירור ארוך ומדוקדק שערך, החלטה הקובעת כי "נשואי המבקשת עם המשיב בטלים והמבקשת רשאית להינשא לאחר". זאת, עקב פסול שנמצא בכשרות אחד מעדי הקידושין שלהם. בהמשך להחלטה זו הוציא בית הדין ביום ד' באב תשע"ח (16.7.2018) החלטה בעניין מצב הסמכות של בית הדין לאור החלטתו זו, בה קבע "כי גם לאחר מתן פסק דינו מיום 18.6.2018, עדיין כל החלטותיו בענייני מזונות הילדים והחזקתם, כולל הצווים השונים שהוצאו בעניינים, בתוקפם עומדים, ובית הדין מוסמך לדון בענייניהם".
עתה כאמור, לאחר שגז חזר לישראל ונעצר על ידי משטרת ישראל, מבקש הייעוץ המשפטי לשיפוט הרבני מבית הדין לבחון מתן פסק דין הקובע כי אין מניעה הלכתית לפתוח נגדו בהליכים פליליים בגין סרבנותו בעבר למתן גט.
מדובר, בהליכים עונשיים על עבירות שעשה גז עוד קודם למתן פסק דיננו מיום ה' בתמוז תשע"ח (18.6.2018) אשר ביטל את נישואיהם, כאשר סירב גז להוראות בית הדין האזורי והוראות בית הדין הרבני הגדול אשר חייבוהו במתן גט.
כידוע, נקבע במשנה בגיטין (פ"ט מ"ח, וגמרא גיטין פח ע"ב וב"ב מח ע"א): "גט מעושה בישראל כשר [...] ובגוים חובטין אותו ואומרים לו 'עשה מה שישראל אומרים לך כשר". ומסביר הרמב"ם (הלכות גירושין פרק ב' הלכה כ'):
"ולמה לא בטל גט זה שהרי הוא אנוס בין ביד גוים בין ביד ישראל? שאין אומרין אנוס אלא למי שנלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו מחוייב מן התורה לעשותו, כגון מי שהוכה עד שמכר או נתן, אבל מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצוה או לעשות עבירה והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו או עד שנתרחק מדבר שאסור לעשותו אין זה אנוס ממנו אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרעה".
בעקבות כך פסק בשלחן ערוך בשלחן ערוך הלכה זו (אבן העזר סימן קלד סעיף ט): "אם דחקו אותו בית דין של ישראל על ידי עובדי כוכבים, והיו עובדי כוכבים מכין אותו ואומרים עשה מה שישראל אומרים לך, דינו כאנסוהו ישראל", דהיינו בית הדין של ישראל, ועל כן הגט כשר. הוסיף וכתב על כך הבית שמואל (שם ס"ק טו) כי "הוא הדין אם אומרים (=הגויים שאונסים אותו) סתם 'תן גט'", שהגט כשר, "כיון שבא על ידי ישראל", ובדומה לכך כתב הסמ"ע (בדרישה על טור חושן משפט סימן ב ד"ה חובטין) "אף על פי שגוים יאמרו לו תן גט לאשתך, מכל מקום, אין הגט נעשה על ידי גוים, שהרי אחר כך יכתב ויחתם על ידי ישראלים" (וראה עוד בסמ"ע שם ס"ק ז ובחושן משפט סימן כו ס"ק ה). הרי שבמקרה שבו גויים או מי שאינם בית הדין כופים את הבעל לתת את הגט כפי שפסק לו בית הדין של ישראל, הרי שהגט כשר. כל שכן ועל אחת כמה וכמה שהגט יהיה כשר, כאשר מדובר בהליך 'פלילי' המהווה עונש על מעשה העבר, לפי בסעיף 287לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בגין כך שלא ציית למה שהורה לו בית הדין הרבני, ולא ככפיה על העתיד.
דנו באריכות בסוגיה זו בפסק דיננו מיום י"ח בסיוון תשע"ז (12.6.2017), בתיק 846913/2, בעניינו של סרבן הגט גורודצקי, אשר גם שמו הותר לפרסום, וכתבנו בו, כי:
"היות שבית המשפט בבואו לדון בעונש שיושת על סרבן הגט, עושה זאת לאחר החלטת בית דין על כפייה בגט, ועילת התביעה היא בגין אי ציות להוראת בית הדין הרבני, וכן כל ההליך נעשה על ידי פרקליטות המדינה רק לאחר ובעקבות ציוויו של בית הדין הרבני, ורק אחר היוועצות עם היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, וכל זאת כאמור מתוך מטרה למנוע גט מעושה שלא כדין, נראה שלכל הדעות האמורות לעיל הרי שהגט שיינתן בעקבות כך יהיה כשר."