הכרעת דין בתיק ת"פ 29989-06-10

1. בהתאם לסעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, הנני מודיעה, בפתח הכרעת הדין, על זיכויים של הנאשמים מהעבירות שיוחסו להם בכתב האישום, וזאת מחמת הספק.

כתב האישום ותשובת הנאשמים

2. הנאשמת 1, חברת בוני המילניום החדש בניה ופיתוח בע"מ (להלן: " בוני המילניום"), שבבעלותם ובניהולם של הנאשמים 2 ו - 3, יאיר אוחיון ושמעון שם טוב (להלן: " אוחיון" ו- " שם טוב") (מ/7), הואשמה בכך שביום 8/11/05 העסיקה שני עובדים שאינם תושבי ואזרחי ישראל ואשר לא היו רשאים לעבוד בה, עבירה על סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים, תשנ"א - 1991 להלן: " החוק"). אוחיון ושם טוב הואשמו בהפרת חובה של מנהל למנוע את ביצוע העבירה המיוחסת לבוני המילניום, עבירה על סעיף 2(א) יחד עם סעיף 5 לחוק.

3. הנאשמים כפרו בכך שהעסיקו את העובדים. לטענתם העובדים הועסקו כדין על-ידי חברת אל דוד שהייתה, במועד הרלבנטי לכתב האישום, קבלן משנה של בוני המילניום.

ראיות המאשימה

4. מטעם התביעה העידו שני מפקחים מטעם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה - עוזי רחמים ואלירן מרדכי (להלן: "רחמים" ו- "אלירן" וביחד "המפקחים"). רחמים העיד, כי ביום 8/11/05 ערך ביקורת באתר בניה ברח' זאב פלק 5 בירושלים, יחד עם אלירן. המדובר בפרויקט של היזם שמחה אוריאלי (להלן: שמחה אוריאלי) והקבלן המבצע הנו בוני המילניום.

5. בעת הביקורת התברר למפקחים שלשני עובדים, אשר עסקו בתיקונים שונים בשתי דירות בבניין, יש אישורי עבודה על שם חברת אל דוד ולא על שם בוני המילניום (להלן: "העובדים"). בסמוך לאחר הגעת המפקחים לאתר הבניה, הגיע למקום אוחיון ונחקר על-ידי רחמים. בחקירתו מסר אוחיון, כי מדובר בעובדים של חברת אל דוד המשמשת כקבלן משנה של בוני המילניום (מ/2). אוחיון הבטיח לשלוח למפקח הסכם עבודה עם חברת אל דוד וחשבונית של החברה. רחמים ציין בדו"ח תאור המקרה שלאחר קבלת המסמכים ניתן יהיה לסגור את התיק ללא ממצאים (ראה מ/1 ועמ' 1 לפרוטוקול).

6. אלירן העיד שגבה עדות מאחד העובדים, מר עיסא עלי. הודעתו של עיסא עלי הוגשה על-ידי המאשימה, בהסכמת הנאשמים (מ/5). בהודעה העיד עיסא עלי, כך:

"...אני עובד פה ברחוב פלק 5 בהר חומה כפועל שעושה מה שצריך. אני עובד בחברת אל דוד שהיא קבלן המשנה של חברת בוני המילניום. אני עובד פה באתר רק היום באתי לעשות פה תיקון. בחור בשם אורי מחברת אל דוד הוא מנהל העבודה שלנו והוא שלח אותנו לעשות פה תיקון ...".

עיסא עלי מסר גם את מס' הטלפון של חברת אל דוד.

7. שני המפקחים אישרו, כי לא ניסו לגבות הודעה מחברת אל דוד במועד הביקורת, או בסמוך לאחריה. לדבריהם, על-פי סדרי העבודה הנוהגים אצלם, אין מקום לפנות לחברת אל דוד לפני שמתקבלים המסמכים מבוני המילניום (ראו לדוגמא, בעמ' 10 לפרוטוקול).

8. המאשימה הגישה תעודת עובד ציבור מאת מר עמי קבילו, רע"ן תעסוקה בית-לחם חברון, לפיה בתאריך 8.11.2005 היו לעובדים אישורי עבודה לעבוד אצל המעסיקה חברת אל דוד (מ/4).

9. ביום 3.9.2008, היינו קרוב לשלוש שנים לאחר הביקורת, נחקר דוד קניאס (להלן: "קניאס"), הבעלים והמנהל של חברת אל דוד (מ/9). למפקחים לא היה הסבר מדוע השתהו בגביית הודעתו של קניאס במשך שלוש שנים (ראו לדוגמא, עמ' 13 שורות 26-27 לפרוטוקול).

10. לבקשת המאשימה ובהסכמת הנאשמים, הוגשה הודעתו של קניאס במקום עדות ראשית והוא נחקר בחקירה נגדית לגביה. הודעתו של קניאס קצרה והוא אישר בה שהעובדים הועסקו באותה התקופה על-ידי חברת אל-דוד בהתאם לאישור שהוצא להם כדין. עם זאת, העיד קניאס כי הוא לא יודע מה עשו העובדים באתר של חברת שמחה אוריאלי. קניאס הוסיף, כי הוא כלל לא מכיר את חברת שמחה אוריאלי או את חברת בוני המילניום ומעולם לא הועסק על-ידן ואין לו כל קשר למקרה.

11. עדותו של קניאס בחקירתו הנגדית ידעה תמורות רבות עד כדי קושי ממשי ליתן בה אמון. בעוד שבהודעתו טען קניאס, כי אינו מכיר את חברת שמחה אוריאלי, הרי שכאשר נשאל על כך בחקירתו הנגדית השיב שהוא דווקא כן מכיר את החברה:

"ש. את שמחה אוריאלי הכרת. ידעת שיש לו פרוייקט שם.

ת. לא באופן אישי. ידענו שיש לו פרויקט גדול. את החברה הכרתי. אי אפשר שלא לראות את השלטים" (עמ' 18-19 לפרוטוקול).

כאשר נשאל לפשר הסתירה בין עדותו זו בבית הדין להודעה טען, כי כאשר נחקר בשנת 2008 הוא הכיר את החברה. בתשובתו בהודעה התכוון לכך שלא הכיר את החברה בנובמבר 2005, המועד בו נערכה הביקורת (עמ' 18 לפרוטוקול שורות 17-21). לאבחנה זו אין זכר בהודעתו.

12. מיד לאחר מכן שינה קניאס מגרסתו וטען, כי לא התכוון כלל לחברת שמחה אוריאלי, אותה הוא לא הכיר אז ואינו מכיר כיום:

"אף פעם לא דיברתי על שמחה אוריאלי. את החברה הזו אני לא מכיר עד לרגע זה. כל מה שאמרתי קודם על ההיכרות זה לגבי הנאשמים. חברת שמחה אוריאלי בנתה בהר חומה, אני רואה שלטים שלהם. אבל אני לא מכיר אותם ..." (עמ' 19, שורות 1 - 3).

13. לגבי הנאשמים העיד קניאס בתחילה, כי הכיר אותם בסמוך לאחר מועד הביקורת:

"ש. אתה מכיר את הנאשמים.

ת. כן. הכרתי אותם. לא בתקופה הזו, אלא קצת אחרי. על אף שהם עבדו בסמוך אלי, נתנו אחד לשני שירותים כגון טרקטור, בתור שכנים. סייענו אחד לשני. אישית אותם לא הכרתי בתקופה הזו. התוודענו לאחר מכן, לא יודע מתי בדיוק ..." (עמ' 17 שורות 13-15).

כאמור, גרסתו של קניאס לפיה הוא הכיר את הנאשמים בסמוך למועד הביקורת לא נזכרה כלל בהודעתו.

14. כאשר נשאל פעם נוספת על מועד היכרותו עם הנאשמים השיב, כי הוא מכיר אותם משנת 2002, או 2003:

"ש. את שמעון ויאיר מתי הכרת

ת. הם עבדו סמוך אלי ב - 2002 ו 2003" (עמ' 17 שורות 31- 32).

מספר שאלות לאחר מכן תיקן פעם נוספת את גרסתו וטען, כי הוא מכיר את הנאשמים משנת 2005 או 2006:

"ש. אם מ 2002 אתה באתר, אני מניחה שהכרת את חברת בוני המילניום מ 2003, 2004?