ת"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
|
22028-05-10
23/05/2011
|
בפני השופט:
כמאל סעב
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
פלונית
|
הכרעת דין |
מבוא:
ביום 30.4.10, (להלן "
יום האירוע"), אחרי השעה 20:00 או בסמוך לה, (להלן - "
שעת האירוע"), החזיר פלוני, (להלן -
"המנוח"), את נשמתו לבורא עולם בעקבות דקירתו בסכין על ידי הנאשמת, (להלן
"האירוע").
האירוע התרחש בבית הנאשמת שברח' **** ב*****, (להלן - "
הבית").
בעקבות האירוע הובאה הנאשמת לדין בגין עבירה של הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין תשל"ז - 1977, (להלן - "
חוק העונשין").
כתב האישום:
המאשימה טענה בכתב האישום כי הנאשמת והמנוח הכירו זו את זה במשך מספר שנים והייתה ביניהם מערכת יחסים קרובה מאוד ואף בתקופה מסוימת ניהלו יחסים של בני זוג.
ביום ובשעת האירוע הגיע המנוח לביתה של הנאשמת ושהה שם עד קרוב לחצות, אז ביקשה הנאשמת מהמנוח שיעזוב את הבית. המנוח לא היה שבע רצון מכך שהנאשמת תמיד נהגה לסלק אותו ולכן תקף אותה.
הנאשמת השתחררה מאחיזתו, פנתה למטבח, פתחה מגירה של הארון ונטלה סכין, (להלן - "
הסכין").
הנאשמת ניגשה למנוח, אשר ישב אותה עת על הספה בסלון ודקרה אותו דקירה אחת שעומקה היה בין 6 ל- 7 ס"מ בבית החזה משמאל, ( להלן - "
הדקירה"). המנוח קם מהספה, פנה לדלת החדר ואז חזר והתמוטט על הספה. לאחר מכן הזעיקה הנאשמת עזרה.
כתוצאה מהדקירה נגרם מותו של המנוח וזאת מנזק חמור ללב והצטברות נוזל דמי וקרישי דם בחלל הצדר משמאל שנגרמו מהדקירה. כמו כן, סבל המנוח משני פצעי חתך ופצע שריטה בכף היד השמאלית.
תשובת הנאשמת לאישום:
ביום 8 יוני 2010 מסרו באי כוח הנאשמת תשובתה לאישום בהא לישנא:
"
הנאשמת כופרת בעובדות כתב האישום. למעשה הטענה היא, טענה להגנה עצמית. אנו לא חולקים על כך שהמנוח נפטר, שהנאשמת דקרה אותו. אנו טוענים להגנה עצמית הן בהתאם להגנת בית המגורים והן לפי הגנה עצמית רגילה. ....... אין כמעט מחלוקות עובדתיות".
לבקשת הצדדים התיק הועבר לשופט מגשר, ברם הליך זה לא הניב פירות ולכן שמעתי את ראיות הצדדים.
מהראיות עולים הנתונים הבאים:
הנאשמת נעצרה ביום 1.5.10 בסמוך לשעה 00:30 ועם מעצרה מסרה כי היא דקרה את המנוח בסכין והובילה את השוטרים לסכין שהניחה בכיור של המטבח.
הנאשמת הועברה לתחנת המשטרה.
בשעה 01:30 ובהיות הנאשמת בתחנת המשטרה היא חשה ברע ונפלה מהכסא עליו ישבה. בעקבות זאת הועברה לבית החולים, שם נבדקה ושוחררה. בשעה 03:00 ביקשה הנאשמת לראות רופא ואז הועברה באמצעות אמבולנס שוב לבית החולים - ת/2. הנאשמת שוחררה מבית החולים והובאה לתחנת המשטרה.
בשעה 07:40 נלקחה לזירת האירוע ומסרה את הגרסה הראשונה להתרחשות הדברים כשחקירתה תועדה בקלטת ת/13, (התמליל ת/14). אחרי השחזור, הוצג בפניה סרט הצילום והיא אישרה את תוכנו מבלי שהיו לה הערות או הסתייגויות - לעניין השחזור ראו המוצגים ת/11 ו- ת/12.