כללי
1. כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) (3 עבירות), עבירות בנשק לפי סעיף 144(ב) לחוק, יריות באזור מגורים, עבירה לפי סעיף 340א לחוק והחזקת סכין שלא כדין, עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק. הנאשמים 1 ו - 2 הינם אחים, והנאשם 3 הינו בן דודם. ברקע לכתב האישום עומד סכסוך משפחתי בין משפחתם של הנאשמים לבין משפחת סיד אחמד. איאד סיד אחמד נשוי לעולא, אחייניתם של הנאשמים 1 ו - 2, וחי בנפרד ממנה בזמנים הרלבנטיים לכתב האישום. נטען כי בליל יום ה - 31.8.12 פרץ עימות אלים בין איאד לבין עבד מרטי, אח של עולא, קרוב משפחתם של הנאשמים. בתום העימות, התקשר עבד לבני משפחתו המתגוררים בעיר העתיקה והזהירם מפני איאד. זמן קצר לאחר מכן, בשעה 00:50 ליום 1.9.12, הגיע נאשם 2 לרחוב פייסל, בו מתגוררת משפחת סיד אחמד בעיר העתיקה (להלן: המקום) ושאל את בני המשפחה מי הכה את עבד. נאשם 2 שוחח בטלפון, אמר לבני משפחת סיד אחמד כי הוא כבר חוזר, והלך לקרוא לאחיו, נאשם 1, ונאשם 3, שעמד כל העת בסמוך, נלווה אליו. בסמוך, יצא אחיו של איאד, איהאב, מבית משפחת סיד אחמד לרחוב פייסל בעיר העתיקה, כשהוא מצויד באלה ובכלי תקיפה. לאחר מכן, הצטרף אליו איאד. בחלוף שתי דקות, שב למקום נאשם 2 כשהוא חמוש בסכין ומלווה ביתר הנאשמים. נאשם 1 נשא אקדח טעון. מיד עם הגיעם למקום, החלו הנאשמים לתקוף את איאד, איהאב ומקורביהם (להלן: המקורבים). נאשם 2 הכה באגרוף באיהאב ובעט בו. נאשם 2 ניסה לדקור את איאד בפלג גופו העליון ודקר אותו בזרועו השמאלית, אותה הניף איאד כדי להגן על עצמו. לאחר מכן, שב נאשם 2 לתקוף את איהאב ודקר אותו בגבו שתי דקירות. במהלך תקיפה זו ובתגובה אליה, דקר איהאב את נאשם 2 בבטנו. במקביל לכל זאת, מיד בהגיעם למקום, החל נאשם 1 לירות יריות רבות לעבר מרכז גופם של המקורבים שעמדו בסמוך, ופגע ברגלו השמאלית של אדם אחד בקהל, מחמד אבו טהא. לקראת סיומו של האירוע, ידה נאשם 3 שתי אבנים לעבר המקורבים. איאד, איהאב ומקורביהם נמלטו מהמקום, תוך שנאשם 2 מכוון לעברם כל העת את האקדח.
תשובת הנאשמים לאישום
2. הנאשמים כפרו במיוחס להם בכתב האישום, טענו כי פעלו מתוך הגנה עצמית, והכחישו כי דקרו את המתלוננים או כי מי מהם ירה לעברם. לגרסת הנאשמים, הסכסוך, שעמד ברקע לאירוע, נוצר כשעה קודם לכן, כשאיאד, הנשוי לעולא, קרובת משפחתם, אך חי בנפרד ממנה ולו המשמורת על ילדיהם המשותפים, השאיר את הילדים בפתח ביתה של עולא בסמוך לשעה 23:00 ביום 31.12.13. עולא ובני משפחתה חזרו לביתם מאירוע משפחתי והופתעו למצוא את הילדים ממתינים להם על הסף. עבד, אחיה של עולא, התקשר לאיאד ובהמשך הגיע עבד ביחד עם עולא, אחיו יוסוף, אימו וילדיה של עולא לקרוב משפחה שגר בסמוך לביתה של עולא, באזור הנקרא סוואנה, על מנת להחזיר את הילדים לאביהם, איאד. בהגיעם למקום, פגשו באיאד ובאחיו אמיר, שהמתינו להם שם. אמיר תקף את עבד באמצעות צינור ברזל ואיאד איים עליהם.
נאשם 1 כפר בכך שתקף את המתלוננים ובכך שירה. לגרסתו, החזיק אקדח מצית שאינו מסוגל כלל לירות, אלא רק להבעיר אש. נאשם 2 טען כי הגיע לביתו שבעיר העתיקה, ביקש להחנות את רכבו. שם פגש את המתלוננים ומקורביהם כשהם חמושים באלות ובסכינים ואלה הורו לו שלא להחנות את רכבו במקום ואיימו לשבור את רכבו. נאשם 2 החנה את הרכב ועזב את המקום. לאחר מכן חזר לרכב לאחר שאמרו לו שהרכב מפריע, החנה אותו במקום אחר ועלה לביתו. חלק מהם קילל אותו ואיים עליו. נאשם 2 שוחח עם נאשם 1, שעמד ביציאה מביתם והשניים התקרבו למתלוננים ולמקורביהם במטרה לברר המחלוקת, אך, לטענתו, המתלוננים קיבלו את פניהם באלות ובסכינים שלופים ומיהרו לתקוף אותם. נאשם 2 טוען כי היה עליו להגן על עצמו ולשם כך הכה באגרוף ובעט בשניים שהיו לידו, איאד ואמיר, שניסו לתקוף אותו, אך אינו זוכר במי מהם פגע. לטענתו, לא השתמש בכלי תקיפה כלשהו. נאשם 2 נדקר בבטנו ובטרם התמוטט הדף מעליו את איאד ואמיר. לאחר מכן, פונה נאשם 2 לבית החולים במצב קריטי. נאשם 3 טען כי הוא עמד בצד ולא נטל חלק פעיל באירוע, למעט יידוי אבן קטנה לכיוון הקיר, כפי שנראה בסרטון המתעד את האירוע.
ראיות הצדדים - כללי
ראיות המאשימה
3. מטעם המאשימה העידו בני משפחת סיד אחמד: איאד סיד אחמד, שנדקר בקטטה בידו השמאלית והעיד כי בתחילה נאשם 1 ירה מספר יריות מאקדח, לאחר מכן נאשם 2 תקף אותו מיוזמתו, דקר אותו בידו ולאחר מכן דקר את איהאב. איהאב לקח מנאשם 2 את הסכין ודקר אותו באמצעותה (תיעוד הפציעה - ת/29 גליון שחרור מבית החולים מיום 1.9.12; ארבע הודעותיו במשטרה נ/7-נ/10); איהאב סיד אחמד, שנדקר בקטטה פעמיים בגבו. איהאב העיד כי נאשם 2 התנפל בתחילה על אחיו איאד ודקר אותו בידו. לאחר מכן דקר את איהאב בגבו. לדבריו, הוא הרגיש כי נאשם 2 מסתיר בגבו סכין נוספת, הוא שלף אותה משם ובאמצעותה דקר את נאשם 2 מתוך הגנה עצמית. עוד העיד כי נאשם 1 ירה לעברו כ - 8 כדורים (תיעוד הפציעה בסיכום מחלה מיום 1.9.12 - ת/25-ת/27, הודעותיו במשטרה ת/19-ת/21 הוגשו לפי סעיף 10א לפקודת הראיות, דו"ח מעצרו מיום 2.9.13 - ת/22, הסכמתו לחיפוש גופני ת/9-ת/11); אמיר סיד אחמד, שעמד במרחק של כ - 40 מטרים מאזור הקטטה, העיד כי הבחין במתרחש לאחר שאחיו איהאב נדקר והוא שמע יריות. לדבריו, נאשם 1 ירה לעברו ולעבר אשרף כ - 4 כדורים על כל אחד (הודעותיו במשטרה ת/3, נ/4 - נ/5); אשרף סיד אחמד, הכחיש בתחילת עדותו כי אירעה קטטה ואף טען כי אינו מכיר את הנאשמים, הוכרז עד עוין והודעתו (ת/3 שהוגשה גם כ - נ/4) הוגשה לפי סעיף 10א לפקודת הראיות. לאחר מכן, חזר בו מיוזמתו מעדותו זו לאחר שהבין כי סולחה שנעשתה בין הצדדים, לא הביאה לפתרון הסכסוך, והובא פעם נוספת למתן עדות וחזר בעדותו על דברים שאמר בהודעתו במשטרה (ת/3 נ/4). לדבריו, בעת שהתחילה הקטטה הוא היה בתוך הבית יצא החוצה לאחר ששמע קול של ירי והתחבא מאחורי רכב חונה. אשרף לא ראה את הדקירות אך ראה את נאשם 1 יורה לעבר מוחמד אבו טהא ולאחר מכן כיוון את נשקו לעבר רגלו של אשרף. כמו כן, העידה איחידת סיד אחמד, אימם של הבנים למשפחת סיד אחמד, שעמדה ליד פתח בית המשפחה, והעידה כי משהתחיל הירי ברחה לתוך ביתה ולאחר מכן יצאה שוב, נפגעה מאבן שנזרקה לעברה ובהמשך נורו לעברה ולעבר בנה אשרף, שעמד לידה, כ - 7 יריות מאקדח. בנוסף, העידו עדים נוספים שנכחו בקטטה: מוחמד אבו טהא, חברם של בני משפחת סיד אחמד, שנפצע ברגלו במהלך הקטטה (תיעוד הפציעה בסיכום מחלה מיום 1.9.12 - ת/28 ו - נ/12), אך טען בעדותו כי לא היה לכך קשר לקטטה, אותה לא ראה כיוון שהתרחק מהמקום לאחר שפרצה; יוסוף שנאן, חברו של נאשם 2 שהגיע עימו ברכבו למקום לפני שהחלה לקטטה, טען שעזב את המקום לפני שהחלה הקטטה ולא ראה דבר (הודעתו ת/23); פיראס ג'אבר, חברם של בני משפחת סיד אחמד, השתדל להימנע ממסירת פרטים אודות הקטטה והוכרז עד עוין. בהודעתו במשטרה שהוגשה לפי סעיף 10א לפקודת הראיות (ת/37), אמר כי הוא עמד ליד איחידאת סיד אחמד, אם המשפחה, בפתח ביתה, צפה משם בקטטה, וראה את נאשם 1 יורה לעבר איאד, איהאב, אמיר ומוחמד טהא. ראה את נאשם 2 שולף סכין ודוקר את איאד בידו, ולאחר מכן דוקר את איהאב פעמיים בגבו. פיראס העיד כי נאשם 1 ירה כ - 6 יריות לעבר האחים סיד אחמד, אימם ומוחמד אבו טהא.
4. כמו כן, העידו השוטרים: יובל זיזי, שהיה ממונה על החקירה, ותיאר את חמש הסכינים ושלושת תרמילי הכדורים שנתפסו בזירה, והעיד על ניסיונות שבוצעו על מנת לאתר את נאשם 1, שברח לרשות הפלסטינאית ובביתו נמצא אקדח צעצוע שלא היה קשור לאירוע הקטטה (שיחה טלפונית של יובל זיזי עם נאשם 1 מיום 5.9.12 - ת/35); השוטרים בשאר מחולואשרף אברוקון, שעצרו את אשרף סיד אחמד בביתו (דו"ח מעצר ת/2), והיו חלק מצוות החקירה בראשות השוטר זיזי. השוטר אבורוקון העיד כי הדיווח על אירוע התקבל בשעה 1:08, הצוות הגיע למקום בתוך חמש דקות וסגר את הזירה. אברוקון הבחין בזירה בסכין (ת/15) על הקרקע, מתחת לרכב טרנזיט שחנה במקום, וכן בשני כדורים שהיו מתחת לרכב זה, ובתרמיל מצד שמאל לרכב, והזמין את החוקר התורן ואיש מז"פ לאסוף את הממצאים; השוטר מחול תיעד את ארבע הסכינים שנמצאו בפח אשפה ברחוב שדאד, הנמצא במרחק הנע בין 2 ל - 4 מטרים מבית משפחת ג'עברי, כשהם עומדים בצורה אנכית מסודרת (מזכר שכתב השוטר מחול ביום 1.9.12 - ת/17); השוטר דדי סידס, טכנאי זיהוי במז"פ, שהגיע לזירה לאחר שנסגרה, וסומנו בה הממצאים שנמצאו, שהעיד על תיעוד והעברת הממצאים שנתפסו בזירה לבדיקת מז"פ (תמונות ת/33, דוח תפיסת מוצגים - ת/33 א' - ת/33 ב'; דוחות נוספים אודות קבלת המוצגים, רישומים והעברתם לבדיקה, שהוגשו בהסכמה ת/6-ת/8 ו - ת/30 - ת/32 ב') וערך שרטוט של הסמטה בה אירעה הקטטה (נ/1). סידס העריך את המרחק בין שני התרמילים והכדור כ - 10-15 מטרים; השוטר רפי סיסו, טכנאי מז"פ, שהעיד על בדיקתו את תרמילי הכדורים שנמצאו בזירה במעבדת נשק במז"פ ועל חוות הדעת שערך בנוגע אליהם, בה קבע כי שני הכדורים נורו מכלי נשק אחד מסוג 9 מ"מ, בלתי מזוהה, ואינם מותאמים לנשק זה (ת/34); השוטר אלכסנדר אייזקסון שעצר את נאשם 2 ביום 5.9.12, על גג ביתו ועצר גם את יוסוף שנאן בביתו ביום 3.9.12; השוטר סעד מועין, שגבה את הודעת נאשם 2 מיום 5.9.12 שעה 10:08 (ת/1 - הוגשה בהסכמה); השוטר סלימאן סעד, תיאר את תוכנו של הסרטונים שנלקחו ממצלמות האבטחה בזירת האירוע המתעדות אותו (ת/38), ובאמצעותו הוגשו המוצגים הבאים: שתי הודעות נאשם 1, שנגבו על ידו ביום 5.9.12 (ת/1 ו - ת/4), שתי הודעות איהאב סיד אחמד, שנגבו על ידו בבית החולים (ת/19 מיום 1.9.12 ו - ת/21 ביום 5.9.12), תמונה של ארבעת הסכינים שנמצאו בזירה (ת/5 - תמונה מיום 1.9.12), תיעוד בנוגע לשליחת הסכינים שנתפסו לבדיקת מז"פ (זכ"ד מיום 4.9.12 - ת/6), ופרוטוקול דיון בתיק מעצרם של הנאשמים, בו יצג השוטר סעד את התביעה (דיון מיום 6.9.12 - ת/38); השוטר חאג' יחיא סלאח, באמצעותו הוגשו: טופס משלוח שלושה תרמילים של כדורי נשק שנמצאו בזירה (ת/7 ו - ת/8); דו"ח חיפוש פנימי באיהאב סיד אחמד מיום 4.9.12 (נטילת דגימת דם ת/9 ו - ת/10); דו"ח מעצר איהאב סיד אחמד מיום 5.9.12 שעה 14:40, בו תועד כי איהאב אמר שפעל מתוך הגנה עצמית (ת/11); השוטר רונלד קסיס, שערך מפה של אזור הקטטה בעיר העתיקה, וסימן בה את הרחובות הרלבנטיים ומיקום בתי שתי המשפחות (ת/12). השוטר ניאל רבאח, באמצעותו הוגשו: הודעות נאשם 3 שנגבו על ידו במשטרה (הודעה מיום 1.9.12 שעה 04:31- ת/13; הודעה נוספת מאותו היום בשעה 09:47 - ת/14), דו"ח תשאול נאשם 3 מיום 1.9.12, שנערך על ידו (ת/16), הודעת פיראס ג'אבר שהוגשה לפי סעיף 10 לפקודת הראיות (ת/37), בנוגע אליה העיד כי נגבתה בערבית, שפת האם של ג'אבר, וללא אירועים מיוחדים, הודעת אשרף סיד אחמד מיום 1.9.12 (ת/3), תמונת הסכין הבודדת שנתפסה בזירת האירוע (ת/15). עוד העיד תיאודור בשארה, שהיה ראש צוות מבט 2000 במשטרה בעת האירוע, קיבל את הדיווח על האירוע, הגיע למקום ואסף את הסרטים ממצלמות האבטחה שבעיר העתיקה והעתיקם ביום 31.8.12 לדיסק (דיסק ת/39; מזכר ת/36). כמו כן, הוגש בהסכמה דוח פעולה שערך השוטר אורי מזרחי ביום 5.9.12 (ת/24), אודות מעצר נאשם 1 על גג ביתו.
ראיות ההגנה
5. הנאשמים העידו להגנתם. נאשם 1 העיד כי נאשם 2 התקשר אליו לפני שהחלה הקטטה וביקש את עזרתו. נאשם 1 ירד מביתו עם אקדח מצית ונלווה לנאשם 2. בהגיעם למקום עומדם של בני משפחת סיד אחמד, תקף נאשם 2 קודם כל את איאד, לאחר בעט באיהאב. איהאב דקר את נאשם 2, והלה לקח ממנו את הסכין ובאמצעותה דקר אותו. לדבריו, הוא לא ירה מהאקדח אלא רק נפנף בו לעבר הצד היריב במטרה להפחיד בלבד. נאשם 2 העיד כי בני משפחת סיד אחמד קיללו אותו ואיימו עליו מיד כשיצא מרכבו, אותו החנה באמצע הסמטה. לדבריו, הוא לא ידע מדוע הם מתגרים בו, והלך לביתו, כשלפתע נקרא לחזור להזיז את רכבו. לאחר מכן, שב למקום עם נאשם 1, אותו גייס לעזרתו. נאשם 2 טען כי הלך לכיוון בני משפחת סיד אחמד במטרה להבין פשר הבעיה שנוצרה. לטענתו, כשהתקרב למקום ראה את איהאב מוציא סכין, ולפיכך תקף אותו באגרוף ובבעיטה כאקט של הגנה עצמית, אך איהאב חזר במהירות ודקר אותו בצד ימין של הבטן. נאשם 2 טוען שלקח את הסכין מאיהאב ובאמצעותה הרחיק את כל מי שניסה לתקוף אותו. לאחר מכן התנפל עליו גם איאד. נאשם 3 העיד כי הצטרף לנאשמים 1 ו - 2 וראה את נאשם 2 תוקף ראשון את איהאב בבעיטה ובאגרוף, ולאחר מכן ראה את איאד מתקרב לעבר נאשם 2 בסכין שלופה, נאשם 2 הכה אותו והטילו לרצפה. לאחר מכן, התקרב אל נאשם 2 אדם אחר עם סכין שלופה. לאחר מכן שמע נאשם 3 קולות של ירי, אך לא ראה מי ירה ולא ראה את נאשם 1 אוחז באקדח, למרות שעמד בסמוך אליו.
6. מטעם ההגנה העידו גם העדים הבאים: עולא סיד אחמד, אחייניתם של הנאשמים 1 ו -2, הנשואה לעבד ממשפחת סיד אחמד, העידה על תחילת הסכסוך בין המשפחות בסאוונה, לפני שפרצה הקטטה בעיר העתיקה ועל הסולחה שנעשתה בין המשפחות. עבד מרטי ג'עברי, אחיה של עולא, העיד על האירועים בסאוונה, בהם נכח, ולטענתו, הותקף שם על ידי בני משפחת סיד אחמד (הודעתו במשטרה מיום 1.9.12 - נ/15). ג'לאל אבו ליבדי ועבדאללה מריני, עדי ראיה לקטטה, העידו כי ראו את נאשם 2, אותו הם מכירים מחדר הכושר שלו, יורד עם אחרים לעבר קצה הסמטה, שם עמדו אחרים (בני משפחת סיד אחמד), הכה בחור שעמד שם בבעיטה ובאגרוף, ואותו בחור דקר את נאשם 2 בסכין. נאשם 2 הסתובב לכיוון השני ובחור אחר התנפל עליו, ובתגובה נאשם 2 הכה אותו. לאחר מכן, ברחו עדים אלה מהמקום. איברהים אבו ליבדי, אחיו של ג'לאל, נכח עם אחיו בחדר הכושר של נאשם 2, והעיד כי שמע את אחיו משוחח עם נאשם 2 בנוגע עם הקטטה.
7. מטעם ההגנה הוגשו המוצגים הבאים: פרוטוקול דיון מעצר בעניינו של איהאב סיד אחמד, לפיו התבקש מעצרו של איהאב, לאחר שהלה נצפה בסרטון נושא סכין ואלה ומשתתף בקטטה (דיון מיום 3.9.12 - נ/1); פרוטוקול דיון מעצר בעניינו של נאשם 1, איהאב ואיאד סיד אחמד (דיון מיום 6.9.12 - נ/2); הצהרת תובע בתיק דנן (הצהרה מיום 6.9.12 - נ/3); שתי הודעות של אשרף סיד אחמד במשטרה (הודעה מיום 1.9.12 11:08 - נ/4 והודעה מיום 30.4.13 12:50 - נ/5); הודעת מוחמד אבו טהא במשטרה (הודעה מיום 1.9.12 07:52 - נ/6); הודעות איאד סיד אחמד במשטרה (הודעה מיום 1.9.12 03:38 שנגבתה בבית החולים - נ/7; הודעה מיום 1.9.12 06:42 - נ/8; הודעה מיום 5.9.12 15:20 - נ/9; הודעה מיום 5.9.12 22:43 - נ/10); מזכר שערך השוטר מועין סעד (מזכר מיום 5.9.12 - נ/11) ובו תרגום תעודה רפואית ראשונית בנוגע עם נאשם 2, לפיה הובהל לבית החולים עם חתך בצד ימין בבטן, וטען כי נפל על "כלי חד"; תעודה רפואית מיום 1.9.12 בענין מוחמד אבו טהא (נ/12); הסכם סולחה בין משפחות ג'עברי וסיד אחמד מיום 3.9.12 בשפה הערבית (נ/13); תלונה במשטרה שהגישה רשא ג'עברי, אשתו של נאשם 2, בגין נזקים נגרמו לרכבו של נאשם 2, אותם ייחסה לבני משפחת סיד אחמד, והעתק תמונות הרכב (תלונה מיום 2.9.12 16:41 - נ/14); והודעה במשטרה של עבד מרטי ג'עברי בנוגע עם האירוע בסאוונה (הודעה מיום 1.9.12 12:52 - נ/15).
ראיות הצדדים - פירוט
ראיות המאשימה
7. איהאב סיד אחמד, אחיו של איאד, נדקר פעמיים בגבו במהלך הקטטה (סיכום מחלה מיום 1.9.12 - ת/25-ת/27). איהאב הגיע לעדותו בעקבות הוצאת צו הבאה. בעדותו בבית המשפט, הקפיד איהאב להימנע מלמסור עדות אודות האירוע והקדים ואמר כי בין המשפחות נעשתה סולחה בתחילת שנת 2013, באמצעות משפחת אבו עסב, וכי נאסר עליו להעיד על האירוע בבית המשפט: "רוצה לפנות לכבוד בית המשפט, גדולי המשפחה או הנכבדים של המשפחה אמרו לנו לא לדבר בבית משפט. עשינו סולחה בינינו וזה המסר שהגיע אלי, לא לדבר בבית משפט. זה התנאי ב"עטווה" (סולחה)אדוני, אחד התנאים של העטווה שלא לדבר בבית משפט" (עמ' 148 לפרו', ור' גם בעמ' 153 לפרו'). העד פירט כי לסולחה זו קדמה בחודש וחצי סולחה נוספת, שנעשתה אף היא בתיווכה של משפחת אבו עסב, וכי המשפחות ביקשו לפתור את הבעיה מאחר שמעורבים בה "אישה וילדים" (עמ' 149 לפרו') (מסמך הסולחה הראשונה מיום 3.9.12, המנוסח בערבית - נ/13). לדבריו, בסולחה הראשונה שילמה משפחת סיד אחמד, למשפחת ג'עברי סכום של 5,000 דינר (עמ' 235-236 לפרו').
חרף סירובו להעיד, העיד איהאב כי לא היה באירוע בסאוונה שקדם לקטטה, ותיאר את הקטטה. לדבריו, הוא עמד במהלך הקטטה ליד אחיו איאד, מוחמד אבו טהא ופיראס ג'עבר. נאשם 2 הגיע, התנפל עליו והכה אותו באגרוף ובעט בו. לאחר מכן תקף את אחיו איאד, שבא לעזרתו של איהאב, ודקר אותו בידו. איהאב הדף את נאשם 2 ממנו, ובתגובה הוציא נאשם 2 סכין שהסתיר בידו ודקר את איהאב בגבו פעמיים, איהאב דחף אותו וחיבק אותו והרגיש כי נאשם 2 מסתיר סכין נוספת בחלקה האחורי של מותנו השמאלית. איהאב שלף משם את הסכין ודקר את נאשם 2 בבטנו: "נתן לי סכין בגב, ואני חיבקתי אותו. היה לו סכין בגב, משכתי את הסכין והגנתי על עצמי" (עמ' 183, 178 ו - 154-157 לפרו'; ר' גם ש' 74-80 ת/21 הודעה שלישית מיום 5.9.12; איהאב אישר את חתימתו על תרגום חקירה זו). איהאב הדגים את פעולותיו, הדגים בידו את גודלה של הסכין שבאמצעותה דקר אותו נאשם 2 והעריך כי אורכה הוא כ - 40 ס"מ, אותה ראה לראשונה בידו של נאשם 2, לאחר שהלה דקר את איאד ואיאד היה מוטל על הקרקע (עמ' 191-192 לפרו'). איהאב העריך כי אורכה של הסכין ששלף ממותנו של נאשם 2 ובאמצעותה דקר אותו, הוא כ - 10 ס"מ (עמ' 163-164 לפרו'; ת/21). לדבריו, אינו זוכר מה עשה עם הסכין אחרי שדקר את נאשם 2 (עמ' 204 לפרו'). עוד העיד איהאב, כי כשהוא דקר את נאשם 2, אחיו איאד כבר ברח. לדברי איהאב, הוא דקר את נאשם 2 מתוך הגנה עצמית: "אני הגנתי על עצמי, לא על אחי... החזקתי אותו (נאשם 2)בגלל אחי, אבל אז לא ראיתי את הסכין ביד שלו, אחר כך אני נדקרתי בסכין ולאחר מכן הגנתי על עצמי ודקרתי בסכין" (עמ' 190 לפרו').
8. איאד סיד אחמד, בעלה של עולא, שנדקר בקטטה, לטענתו, על ידי נאשם 2, העיד כי הסכסוך נוצר לאחר שהשאיר את ילדיו בביתה של עולא בסוואנה ביום 31.8.12. קרוב משפחה שלו (ממשפחת אבו עסב), יצר עימו קשר ואמר לו שעבד, אחיה של עולא, מבקש שהוא יבוא לקחת אותם. לדבריו: עבד"הביא אותם, הגיע לאזור של הסוואנה, ליד הבית של מישהו שהוא קרוב משפחתנו, הגיעו לשם הם ואני הגעתי יחד עם אח שלי, עם מוחמד אבו טהא, מוחמד דוקא ועבד דוויק, יצאנו לקחנו את הילדים והיתה ... הרמת ידיים... והאנשים הרחיקו בינינו, ולקחנו את הילדים. חזרנו עם הילדים הביתה, לאחר מכן שלחתי את הילדים לאימא שלי וסיפרתי לאבא את מה שקרה. אבא שלי אמר שהוא רוצה ללכת לסוואנה שהוא יראה אותם, ידבר איתם, ואנחנו ישבנו בשער של הבית, בכניסה של הבית, יושבים ומעשנים נרגילה. הגיע לאחר מכן טאהר, והבן של שאנם, (נאשמים 2 ו - 3), והחנה את הרכב ליד הכניסה של הבית ואמר לנו מי היכה את עבד מועטי?, אמרנו לו אף אחד לא הרביץ לו, אמרנו לו שהיתה בעיה מילולית, משהו כזה, אמר לי חכו לי אני חוזר. ... חזר חאתם וטאהר וכמה אנשים מהמשפחה שלו והבן של רישאק ושנאן וחוג'ה (נאשמים 1, 2 ו - 3). לא דיברו, לא אמרו דיבורים, .... הם ירדו ולא אמרו שום מילה, וטאהר התחיל במהירות מכות, וחאתם התחיל בירי, ... כל הסיפור היה שתי דקות, שלוש דקות, היה הפתעה גדולה מכל הסיפור" (עמ' 455-456 לפרו'). העד תיאר את הקטטה, במהלכה נדקר בידו השמאלית (תיעוד הפציעה - ת/29 גליון שחרור מבית החולים מיום 1.9.12): "טאהר (נאשם 2) יצא בהתחלה והיכה את (מוחמד)אבו טהא, הוא היה הראשון בפנים מולו. אני באתי לראות מה קורה, הוא היכה אותי, אחר כך התחלתי לשמוע קול של ירי מהכיוון של הירי, אני חשבתי שזה קול של פיצוצים או משהו, לאחר מכן הופתעתי שזה ירי, אני נפלתי על הרצפה וקיבלתי סכין (דקירת סכין) ביד, ואח שלי הגיע ומשך אותו (את נאשם 2)... טאהר קודם כל היכה את איהאב, אחר כך איהאב לקח ממנו את הסכין ודקר אותו, פגע בו בסכין... אחר כך ברחנו ולקחו אותנו לבית החולים" (עמ' 456-457 לפרו'). לדבריו, נאשם 2 כיוון את הסכין לעברו: "היה מכוון לחזה שלי, אז הרמתי את היד שלי וזה פגע ביד שלי" (עמ' 458-459 לפרו'). העד תיאר את הסכין שהיתה בידו הימנית של נאשם 2 כ"רגילה" ובאורך 15 ס"מ לערך, והעיד כי ראה את נאשם 1 יורה לכל עבר באקדח שחור בין 10 ל - 15 כדורים, ופוגע ברגלו של מחמד אבו טהה (עמ' 458, 494 ו - 464 לפרו'; נ/7 - הודעה מיום 1.9.12 03:38, בהתאמה).
9. אמיר סיד אחמד, אחיהם של איאד ואיהאב, תיאר בעדותו את האירוע בסוואנה שקדם לקטטה. לדבריו, הוא הצטרף לאיאד על מנת לקחת את ילדיו מעולא. עימם היו גם מוחמד אבו טהא ועבד דוויק, חברים של איאד. ארבעתם הגיעו למקום ופגשו את עבד מרטי ואחיו יוסף, עולא ואימא שלה: "הכל רגיל, חנינו את הרכב וירדנו, שלום שלום, עמד אח שלי איאד לדבר עם חאתם אבו עסב, אמר לו איאד אני לוקח את הילדים והולך...אנחנו רק רוצים לקחת את הילדים וללכת. עבד יש לו אוטו קאדי שהדלת שלו זה דלת נמשכת (דלת צדדית), אח שלי התכופף לתוך האוטו לקחת את הילד ואז עבד תקף אותו בתוך הרכב,... מהרכבים שלהם הוציאו צינורות ותקפו אותנו" (עמ' 306 לפרו'). "ברגע שהוא (איאד)התכופף לקחת את הילד שהוא בן שישה חודשים הם תקפו אותו ונתן לו אגרוף ואחר כך תקפו אותנו... לקח את הצינור... הכה אותו על הראש שלו" (עמ' 307 לפרו'). לדבריו, הוא הצטרף לקטטה לאחר שאיאד הותקף, אך אז הפרידו בין הניצים בני משפחת אבו עסב (אמג'ד וחאתם אבו עסב ופתחי ג'עברי) (עמ' 309 ו - 312 לפרו'). החבורה אספה את הילדים ושבה לבית משפחת סיד אחמד. הוא נשאר לעמוד בפתח הבית, ביחד עם איאד, מוחמד טהא, ולאחר מכן, כשנאשם 2 חזר למקום בפעם השניה, הגיע גם פיראס ג'עבר (עמ' 324 לפרו'). הוא שמע את נאשם 2 מאיים עליהם, אך לא ראה את הנאשמים יורדים לאחר מכן מביתם, אלא הבחין במתרחש לאחר שאחיו איהאב נדקר והוא שמע יריות: "אני הייתי עומד, אני ואח שלי איאד, וגם איהאב ובא טאהר (נאשם 2), הוא היה באוטו, הוא ויוסף שנאן, אחר כך החנה את הרכב וירד. אמר מי הכה את הבן דוד שלי... בן אחיו עבד, ועלה חזר החנה את הרכב, ואמר לי חכה, אני תיכף אחזור... אמרתי לו בסדר, אז הוא עלה, אני ירדתי לדבר בטלפון ברחוב ויה דולורוזה למטה. וקרה האירוע.." (עמ' 297 לפרו'). לדבריו, בתחילת האירוע עמד במרחק של כ - 40 מטרים ממקום האירוע, ליד מגרש המשחקים: "אני עומד למטה, מדבר בטלפון, אני לא ראיתי אותם כשהם ירדו, אני רק התעוררתי כאילו כשאיהאב אחי ... רץ (אחרי שהוא נדקר) וצועק הגב שלי הגב שלי. אז אני התחלתי להסתכל והיו יריות לעברי" (עמ 298; הצביע על מיקום מגרש המשחקים בשרטוט ת/12 - עמ' 296 לפרו'). העד לא ראה מי דקר את איהאב, אלא הבחין באיהאב לאחר שנדקר ושמע יריות, הסתובב וראה את נאשם 1 יורה לעברו 3-4 יריות מאקדח, אך לא הלה הצליח לפגוע בו (עמ' 299-300 לפרו'). אמיר העיד כי ראה גם את נאשם 1 יורה 3-4 יריות על אשרף, לאזור שבין רגליו, ופגע במוחמד אבו טהא (עמ' 325, 331 ו - 334 לפרו').