ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
|
1522-09
17/09/2013
|
בפני השופט:
רבקה פרידמן-פלדמן
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
עמרם גריב (עציר)
|
הכרעת דין |
1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו, בשמונה אישומים, מספר עבירות על הסדר הציבורי, לפי סעיפים 275, 288, 192, 273, 216(1א), ו- 287(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן:
"החוק").
רקע כללי
2. הנאשם, אדם כבן 46 ואב ל-3 בנות, התגרש בשנת 2006. תקופת הגירושין שחווה הנאשם הייתה, ככל הנראה, סוערת, ובמהלכה התנהלו נגדו הליכים הנוגעים לאלימות במשפחה. מאחר שאין בידי מלוא הפרטים, לא אוכל להרחיב בעניין, אך מהראיות עולה כי במסגרת הליכים אלה הוצא נגד הנאשם, על ידי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, צו הרחקה מהיישוב בו מתגוררות גרושתו ובנותיו.
הנאשם חש עצמו נפגע מהחלטות בית המשפט לענייני משפחה, ובתקופה אליה מתייחס כתב האישום, תקופה של כ- 3 חודשים החל מיום 25.11.08 ועד ליום 18.2.09, "הביע" הנאשם תרעומת כנגד בית המשפט לענייני משפחה בדרכים שונות ומשונות.
3. בגין כך הוצאו נגד הנאשם מספר צווים, כדלהלן:
(א) ביום 26.11.08, לאחר שהנאשם נעצר בעקבות האירוע נשוא האישום הראשון, הובא הנאשם לבית משפט השלום לפני כב' השופט שמעון פיינברג. לאחר דיון הורה כב' השופט פיינברג על שחרורו של הנאשם בתנאים הבאים:
"1. אני אוסר על המשיב להציב מיטלטלין בתחום של 100 מ' סביב לבניין בית השנהב שברחוב בית הדפוס בירושלים (בו שוכן בית המשפט לענייני משפחה, ר.פ.פ.)
וזאת במשך 180 יום.
2. אני אוסר עליו להגיע לבניין בית השנהב במשך 21 יום אלא אם כן יוזמן לדיון על פי הזמנה שתישלח אליו מראש ובכתב. במידה והמשיב מעוניין להגיש מסמכים לבית המשפט, הוא רשאי לעשות זאת על ידי צד ג'.
3. נאסרת עליו התפרעות במקום במשך 180 יום.
4. להבטחת תנאי השחרור, יחתום המשיב על ערבות עצמאית בסך 5,000 ש"ח.
5. אם יפר המשיב את תנאי השחרור, הוא ייעצר מיד".
(להלן:
"הצו הראשון") (הוגש וסומן ת/9).
(ב) ביום 3.12.08, לאחר שהנאשם החליט שהוא מעתיק את מושבו לבית משפט השלום ונכנס לאולמות בית המשפט בעת דיונים (כפי שיפורט להלן), הובא הנאשם שוב לאולמו של כב' השופט פיינברג, אשר קבע כי:
"מכוח סמכותי האמורה, אני מרחיק את המשיב מבניין בית המשפט השלום בירושלים כך שלא יוכל להתקרב מרחק של 100 מ' מבית המשפט. הוראה זאת לא תחול כאשר למשיב הזמנה להגיע לדיון לבית המשפט. במקרה שכזה, יהיה מותר לו להתייצב לדיון אך ורק לאולם של השופט שהזמין אותו, וזאת למשך הדיון בלבד. צו זה יעמוד בתוקפו כל עוד לא יבוטל או ישונה על ידי בית משפט מוסמך".
בסיום הליך זה ביקש הנאשם לאפשר לו לגשת לבית המשפט וליחידת הסיוע כי יש לו שם "איזה עניין לסדר" והוא לא רוצה להגיש את הבקשה דרך צד שלישי. בית המשפט נתן החלטתו כדלהלן:
"אין בדבריו האחרונים של המשיב, לשנות את דעתי, הצו עומד בעינו... הדיון הסתיים".
(להלן:
"הצו השני") (הוגש וסומן ת/1).
(ג) ביום 8.12.08, לאחר שנעצר בגין המעשים המיוחסים לו באישום הרביעי, הובא הנאשם לפני כב' השופטת מלכה אביב. לאחר דיון, בו טען הנאשם, בין היתר, כי הצו הראשון שניתן אינו אוסר עליו להתקרב לבית המשפט אלא רק להיכנס אליו, קבעה כב' השופטת אביב כי החלטת כבוד השופט פיינברג איננה מונעת מהנאשם להתקרב בעצמו למבנה בית המשפט מבלי להציב שם מטלטלין.
(להלן:
"הצו השלישי") (הוגש וסומן ת/14).
4. הנאשם הביע התנגדות גם לצווים אלה, ולמעשיו, כפי שיפורטו להן, מתייחס כתב אישום זה.
האישום הראשון