עובדות כתב האישום המתוקן
1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום הכולל שני אישומים. כתב האישום המקורי תוקן בטרם שניתן מענה מפורט לכתב האישום. בפרק הנוכחי נתאר את עובדות שני האישומים כפי שהן עולות מכתב האישום המתוקן.
2. האישום הראשון : בין חודש מאי 2011 לחודש יוני 2011, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, נכנס הנאשם לשירותי הנשים הממוקמים במתחם קניון [-] (להלן -
הקניון) כשבכוונתו להציץ לאחד מתאי שירותי הנשים. הנאשם הציץ לתא השירותים בו שהתה אותה עת [-] (להלן -
המתלוננת). בגין אירוע זה מיוחסת לנאשם ביצועה של עבירה של פגיעה בפרטיות לפי סעיפים 2 (1) ו- 5
לחוק הגנת הפרטיות תשמ"א - 1981.
3. האישום השני : ביום 3.8.11 ניתן נגד הנאשם צו פיקוח ומעקב כהגדרתו
בחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, תשס"ו - 2006, על ידי בית המשפט השלום בתל אביב ב-ת"פ [-]. במסגרת צו הפיקוח הוטל על הנאשם, בין היתר, צו האוסר עליו להתקרב ברדיוס שיפחת מ- 300 מטר לכינוסים מגדריים בטיבם או כל מקום המיועד לנשים, וזאת למשך שנתיים (להלן -
צו הפיקוח). בתאריך 14.8.2011, בשעה 16:00 או בסמוך לכך, נכנס הנאשם לשירותי הנשים הממוקמים בקניון כשבכוונתו להציץ לאחד מתאי שירותי הנשים. בגין האירוע הנ"ל מיוחסות לנאשם ביצוען של העבירות הבאות : הפרת תנאי צו פיקוח לפי סעיף 22(א)
לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין תשס"ו - 2006 וכן ניסיון לפגיעה בפרטיות לפי סעיפים 2(1) ו- 5
לחוק הגנת הפרטיות תשמ"א - 1981 יחד עם סעיף 25
לחוק העונשין תשל"ז - 1977.
תיאור ההליכים בתיק
4. כתב האישום המקורי הוגש לבית המשפט ביום 25.8.2011. כתב האישום המקורי כלל שני אישומים עם אותן עובדות כפי שהובאו לעיל. ההבדל בין נוסח כתב האישום המקורי לנוסח כתב האישום המתוקן היה בכך שבאישום השני יוחסה לנאשם עבירה של הפרת תנאי פיקוח בלבד ללא העבירה של ניסיון לפגיעה בפרטיות. כמו כן, באישום המקורי סדר האישומים היה הפוך מזה שמופיע בכתב האישום המתוקן. מכל מקום, על מנת לשמור על קוהרנטיות ואחידות, ההפנייה בהכרעת הדין תהיה לפי סדר האישומים בכתב האישום המתוקן.
5. ב- 7.9.2011 הנאשם העלה טענה מקדמית בפני כבוד סגנית הנשיאה השופטת נירה דסקין ואשר לפיה יש להורות על פיצול שני האישומים המופיעים בכתב האישום המקורי לשני כתבי אישום נפרדים שידונו בפני שני שופטים שונים. הנאשם טען שהעובדה שבאישום הראשון ישנה הפנייה לצו הפיקוח שניתן כנגדו במסגרת הרשעה פלילית קודמת יש בה כדי ליצור דעה קדומה אצל השופט שדן בתיק ולכן מטעמי שמירה על הגינות ההליך הפלילי מן הראוי ששני האישומים יפוצלו לשני כתבי אישום נפרדים. הדיון נדחה ליום 19.9.2011 למתן החלטה בטענה המקדמית.
6. ב- 19.9.2011 כבוד השופטת דסקין קיבלה את הטענה המקדמית והורתה על פיצול שני האישומים וקבעה ששני האישומים אינם מהווים פרשה אחת אלא מדובר בשני אירועים נפרדים. בין לבין ב- 11.9.2011 המאשימה הגישה הודעה על תיקון כתב האישום והגישה את כתב האישום המתוקן. התיקון שנערך בכתב האישום המקורי היה הוספת הוראת החיקוק של ניסיון לפגיעה בפרטיות באישום השני.
7. בדיון שהתקיים ב- 19.9.2011, ולאחר הקראת ההחלטה בדבר קבלת הטענה המקדמית ומתן הוראה בדבר פיצול שני האישומים, המאשימה הפנתה להודעה לתיקון כתב האישום מיום 11.9.2011 וטענה שמאחר ובשני האישומים ישנה עבירה לפי
חוק הגנת
הפרטיות תשמ"א - 1981, הרי ששני האישומים מהווים פרשה אחת. כבוד סגנית הנשיאה השופטת נירה דסקין קבעה שלתביעה נתונה בחוק הפררוגטיבה לתקן את כתב האישום כראות עיניה בטרם מתן מענה לכתב האישום וללא אישור בית המשפט. מאחר וההודעה על התיקון נעשתה עוד ב- 11.9.2011, היינו לפני מתן ההחלטה על פיצול שני האישומים, הרי שעם הוספת העבירה של ניסיון לפגיעה בפרטיות באישום השני, שני האישומים מתייחסים לעובדות דומות והפכו למסכת אחת, ולכן אין מקום לפצל את שני האישומים. בא כוח הנאשם טען, שבנסיבות אלה, יש לפסול את השופט שידון בתיק העיקרי. התיק נקבע להוכחות בפני.
8. ב- 1.3.2012 בא כוח הנאשם הודיע שהינו חוזר בו מטענת הפסלות (פרוט' עמ' 19 ש' 7) ונתן כפירה מפורטת לכתב האישום המתוקן. לגבי האישום הראשון, הנאשם טען ששוחרר ממאסרו האחרון ב- 30.4.2011 ומאותו מועד ועד ל- 14.8.2011 לא נכנס כלל ועיקר לקניון [-]. ככל שאכן היה אירוע של כניסה של גבר לשירותי הנשים והצצה על המתלוננת בתא השירותים, הגבר שנכנס איננו הנאשם ומדובר בטעות בזיהוי.
9. לגבי האישום השני הנאשם מאשר שאכן נכנס ויצא משירותי הנשים, ואף בשתי הזדמנויות שונות באותו היום, אך מדובר בשתי כניסות שנעשו בטעות וללא משים ולכן עומדת לו טענת הגנה בדבר "טעות במצב דברים" מאחר וסבר בטעות שהינו נכנס לשירותי גברים. כמו כן, בכל מקרה לא היתה אף אישה בשירותים בעת שהנאשם נכנס ויצא מהם, ולכן לא ניתן להאשימו בניסיון לפגיעה בפרטיות של "אדם", מאחר ולא היה אף אדם בשירותים. יתר על כן, לגבי העבירה של הפרת צו פיקוח הנאשם טען שעומדת לו טענה של הגנה מן הצדק מאחר והנוהל המקובל הוא שבעת שיש הפרה של צו פיקוח יש למצות תחילה את ההליכים המנהליים הנהוגים על פי
חוק ההגנה על הציבור מפני
עברייני מין תשס"ו - 2006 ועל פי נוהלי היחידה לפיקוח על עברייני מין בשירות בתי הסוהר. במקרה שלפנינו לא היה מיצוי של ההליכים המנהליים המקובלים בטרם הגשת כתב האישום ולכן הגשת כתב האישום מהווה פגיעה בזכויותיו של הנאשם, דבר המחייב את ביטול הוראת החיקוק של הפרת צו פיקוח מהאישום השני מטעמים של צדק והגינות משפטית.
הראיות לגבי האישום הראשון
10. הנאשם נעצר בקניון [-] במסגרת האירוע נשוא האישום השני ב- 14.8.2011. המתלוננת טוענת שהנאשם שנעצר ב- 14.8.2011, ואשר ראתה אותו נכנס באותו היום לשירותי הנשים בקניון, הוא אותו גבר שהציץ לעברה בהיותה בתא השירותים מספר חודשים קודם לכן. השאלה שנשאלת היא האם ניתן לבסס הרשעה לגבי האירוע נשוא האישום הראשון בהסתמך על הזיהוי של המתלוננת שנעשה ב- 14.8.2011.
11. המתלוננת מסרה שתי הודעות במשטרה (
ת/5 ו-
ת/6) שהוגשו בהסכמה לתיק בית המשפט כחלק מחקירתה הראשית. לפי הודעתה הראשונה (
ת/5) מיום 14.8.2011, באותו היום ישבה לאכול ברחבת השולחנות בקניון וראתה את הנאשם הולך וחוזר מספר פעמים ומדבר בטלפון וממתין לראות מי מהבחורות שהיו במקום הולכת לכיוון השירותים ולאחר מכן היה עוקב אחריה לכיוון השירותים. חודשים או שלושה לפני כן, אותו בחור, שאיננה מכירה אותו, בוודאות הציץ לתוך תא השירותים שבו שהתה. לטענתה הוא הציץ תוך כדי טיפוס על תא השירותים. המתלוננת צעקה והנאשם ברח. כמו כן, המתלוננת טענה שהיא יודעת בוודאות שהבחור צולם במצלמות הקניון אך הצליח לברוח ולא נתפס (
ת/5, ש' 7 - 12).
12. בהודעתה השנייה במשטרה (
ת/6) מיום 15.8.2011 המתלוננת חזרה על כך כי הנאשם שראתה נכנס לשירותי הנשים ב- 14.8.2011 זוהה על ידה כמי שהציץ לעברה בפעם הקודמת (
ת/6, ש' 4 - 9, 13 - 14). להערכתה האירוע הקודם היה לפני כחודשיים ובעת שהיתה בתא השירותים ראתה אדם עם עיניים כחולות וראש מגולח מציץ לכיוונה, וכי בעת שראתה אותו בשנית ב- 14.8.2011 הצליחה לזהות אותו לפי הפנים (
ת/6, ש' 20 עד 27).
13. בעדותה בבית המשפט ציינה כי במועד מסוים במהלך החודשים מאי או יוני 2011 היא נכנסה לשירותי הנשים בקניון בשעה 17:00 או 18:00 על מנת להחליף את בגדיה. המתלוננת עובדת ברשת מזון בקניון ובאותה תקופה היתה לומדת לאחר שעות העבודה ובתום משמרת העבודה נהגה ללכת לשירותי הנשים להחליף בגדים על מנת להגיע לאחר מכן ללימודים. בהיותה עירומה למחצה בתוך אחד מתאי השירותים הנאשם טיפס על קירות תא השירותים שבו שהתה והציץ מלמעלה. מדובר בתא שירותים ללא גג מלמעלה. המתלוננת צעקה, פתחה את דלת תא השירותים, הנאשם הסתובב לעברה נעץ בה מבט וברח מהמקום (פרוט' עמ' 20 ש' 6 - 13). מאחר והיתה ללא בגדים, לא היתה יכולה לרדוף אחריו, אך בכל מקרה לאחר שהתלבשה ויצאה מהשירותים פנתה למאבטחים בקניון אשר נעלו את כל השערים של הקניון אך לא הצליחו לתפוס אותו (פרוט' עמ' 20 ש' 25 - 29).
14. ביום שלמחרת היא נפגשה עם ד' (להלן -
ד'), האחראי על מצלמות האבטחה של בנק [-]. הבנק נמצא בסמוך לשירותים של הקניון והמצלמות של הבנק צופות לשטח שמחוץ לבנק (להלן -
הבנק). ד' איפשר לה לצפות בסרט ההקלטה של מצלמות האבטחה לגבי אירועי היום נשוא האישום הראשון במשך שלוש שעות והמתלוננת ראתה את הנאשם מספר רב של פעמים נכנס ויוצא משירותי הנשים (פרוט' עמ' 20 ש' 15 - 24, עמ' 21 ש' 1 - 2, עמ' 23 ש' 31 עד עמ' 24 ש' 11, עמ' 27 ש' 21 - 32). בא כח המאשימה אישרה כי הנתון העובדתי שאותו ציינה המתלוננת לפיו ביום שלמחרת האירוע נשוא האישום הראשון צפתה במצלמות האבטחה של הבנק וזיהתה את הנאשם, לא עלה בשיחת הרענון שהתקיימה עימה לפני הדיון בבית המשפט וכי מדובר בנתון עובדתי שהובא לידיעת בא כוח המאשימה לראשונה רק במהלך הדיון (פרוט' עמ' 21 ש' 8 - 11). המתלוננת אישרה כי לא הגישה תלונה במשטרה לגבי האירוע נשוא האישום הראשון (פרוט' עמ' 20 ש' 7 - 20). משנשאלה מדוע לא הגישה תלונה ענתה כי לא רצתה "לעשות עוול" וכי איננה "רוצה לחפש רע לבן אדם" (פרוט' עמ' 24 ש' - 12 - 29, עמ' 25 ש' 4 - 8). כמו כן, המתלוננת טענה שאמרה למשטרה שראתה את הנאשם במצלמות האבטחה של הבנק וכי השוטרים שגבו את עדותה לא רשמו זאת (פרוט' עמ' 25 ש' 9 - 21).
15. המתלוננת טענה תחילה שהאירוע נשוא האישום הראשון היה במהלך חודש יוני (פרוט' עמ' 25 ש' 23 - 29). בהמשך אמרה שייתכן והאירוע היה במחצית חודש אפריל 2011 (פרוט' עמ' 26 ש' 14 - 20).
16. השוטרת שני אלבז (להלן -
אלבז) גבתה את עדותה השניה של המתלוננת במשטרה (
ת/6) ואישרה שבמהלך העדות המתלוננת לא ציינה בפניה כי צפתה במצלמות האבטחה של הבנק יום לאחר האירוע נשוא האישום הראשון, וכי בכל מקרה לא ידעה שיש מצלמות אבטחה של הבנק שיש לבודקן (פרוט' עמ' 36, ש' 14, 24 - 26). אלבז טענה שבדקה את מצלמות האבטחה של הקניון ומצאה כי ההקלטות נשמרות למשך 48 שעות בלבד ולכן קיבלה לידיה מהאבטחה הכללית של הקניון (להבדיל מהאבטחה של הבנק) דיסק המתעד רק את אירועי יום 14.8.11 (פרוט' עמ' 35 ש' 10 - 11, וכן ראו את
ת/7 ו- ת/8).