1. בהתאם לסעיף 182 סיפא לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982, אקדים ואומר כי החלטתי לזכות את הנאשמים מהעבירות שיוחסו להם בכתב האישום בתיק 2496/09 ומהעבירות שיוחסו להם בכתב האישום בתיק 460/08 בהתייחס לעובד Chai Ka Tank
. החלטתי להרשיע את הנאשמים בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום בתיקים 505/07 ו- 674/08, ובעבירות שיוחסו להם בכתב האישום בתיק 460/08 בהתייחס לעובד Cai Jindin.
רקע
:
2. כנגד הנאשמת 1, חברת בן עמי שאול גינון והשקייה בע"מ (להלן -
חברת בן עמי) והנאשם 2, מר בן עמי שאול (להלן -
מר בן עמי) הוגשו ארבעה כתבי אישום נפרדים, המייחסים לחברת בן עמי עבירות של העסקת עובדים שאינם אזרחי ישראל או תושביה ואינם בעלי אישור עבודה כדין ושל העסקת עובדים זרים בניגוד לתנאים שנקבעו בחוק. מר בן עמי הואשם ביחד עם החברה מכוח אחריותו כנושא משרה. הדיון בארבעת כתבי האישום אוחד. טענת ההגנה העיקרית של חברת בן עמי בכל התיקים היא כי העובדים הזרים הועסקו על ידי חברת י. ויטה בע"מ (להלן -
חברת
ויטה). חברת ויטה עברה הליך של הקפאת הליכים ופירוק, והיא נרכשה על ידי חברת בן עמי על פי הסדר נושים שאושר ביום 30.4.2003. לטענת הנאשמים, בתקופה הרלוונטית לכתבי האישום, עסקי חברת ויטה טרם הועברו לשליטתו ולניהולו של מר בן עמי, מניותיה היו בשליטת הנאמן, והיא נוהלה בפועל על ידי מר יוסף ויטה, הבעלים הקודם של חברת ויטה.
3. לנוכח היות שאלת הקשרים בין חברת בן עמי, מר בן עמי, חברת ויטה ומר יוסף ויטה שאלה משותפת ומרכזית בכל התיקים, אדון תחילה בעניין זה, ולאחר מכן אדון בכל כתב אישום בנפרד.
חברת בן עמי, מר בן עמי, חברת ויטה ומר יוסף ויטה
:
4. העובדות העולות מכלל העדויות ומכלל החומר שבתיק הן כמפורט להלן.
5. חברת ויטה היא חברה בע"מ, שהייתה בבעלותו של מר יוסף ויטה. החברה עסקה בתשתיות כבישים ומדרכות אספלט. החברה נקלעה לקשיים, והייתה בהליך של הקפאת הליכים ופירוק (עדות מר ויטה, ע' 7, ש' 3 - 6, ש' 16 - 18).
6. חברת בן עמי היא חברה בשליטתו ובניהולו של מר שאול בן עמי.
7. במסגרת הסדר נושים של חברת ויטה, שאושר ביום 30.4.2003, כל מניות חברת ויטה הועברו לחברת בן עמי, וזאת בכפוף לתשלום מלוא התמורה על פי הסדר הנושים של החברה. בהסדר נקבע כי עד לביצוע מלוא התשלום יוחזקו מניות חברת ויטה בנאמנות על ידי נאמן ביצוע הסדר הנושים, רו"ח עופר ויתקין; עד להעברת מניות חברת ויטה לחברת בן עמי יהיו מורשי החתימה הנאמן ונציג של חברת בן עמי יחדיו, וחתימתם בצירוף חותמת חברת ויטה יחייבו את חברת ויטה לכל דבר ועניין (מכתב עו"ד בראונשטיין, מוצג נ/15; מוצג נ/12, שלפיו מניות חברת ויטה ביום 5.3.2004 היו בבעלות רו"ח עופר ויתקין; עדות מר ויטה, ע' 8, ש' 4 - 6). עם זאת, הן על פי מוצג נ/12 והן על פי מוצג נ/13 מר בן עמי מונה למנהל חברת ויטה כבר ביום 26.5.2003. זאת, בניגוד לעדותו לפיה מונה למנהל לאחר שהושלם ההסדר (ע' 95, ש' 1 - 2). על פי עדותו של מר בן עמי, חברת בן עמי רכשה את חברת ויטה תמורת 800,000 ש"ח, אותם שילם בתשלומים, ובמקביל הוא התחייב לבית המשפט שלא להכניס את חברת ויטה לחבויות כספיות, אלא אם יש לה עודפי כספים (ע' 74, ש' 20 - 22; ע' 75, ש' 1 - 5).
8. התמורה העיקרית בעד רכישת מניות חברת ויטה הייתה חוזים עם עיריית תל אביב, עיריית חולון, נתיבי איילון ואחוזות חוף, מבוססים על מכרזים בהם זכתה חברת ויטה. לגרסת מר ויטה, חברת בן עמי המשיכה לבצע את העבודות הן לחברת אחוזת חוף והן לחברת נתיבי איילון על בסיס מכרזים בהם זכתה חברת ויטה (ע' 6, ש' 7 - 10), כאשר מדובר היה לא במכרזים חדשים אלא במכרזי המשך (ע' 17, ש' 17 - 18). (אציין, כי מר ויטה השתמש בביטוי "בן עמי" ולא "חברת בן עמי", אולם אין מחלוקת כי מי שרכש את מניות חברת ויטה היא חברת בן עמי ולא מר בן עמי אישית). גם מר בן עמי העיד כי בעת רכישת חברת ויטה היו לה חוזים עם עיריית תל אביב, עיריית חולון, חברת אחוזת חוף ונתיבי איילון, ובנקודת הזמן בה הוכרזה הקפאת הליכים החברה הייתה בעיצומן של העבודות (ע' 75 ש' 7 - 10), וכי מיד עם הרכישה התחילה חברת ויטה לבצע עבודות על פי המכרזים שהיו פתוחים (ע' 80, ש' 10 - 12). לטענת מר בן עמי, העבודות בוצעו על ידי חברת ויטה ולא על ידי חברת בן עמי.
9. לאחר אישור הסדר הנושים, מר ויטה עבד בחברת בן עמי כארבעה - חמישה חודשים (עדות מר ויטה, ע' 5, ש' 2). קשר העבודה בין מר ויטה לבין חברת בן עמי הגיע לסיומו בטונים צורמים, כאשר לטענת מר ויטה מר בן עמי הפר הבטחות שניתנו לו (ע' 4, ש' 16 - 17; ע' 5, ש' 1 - 4). במסגרת עבודתו, המשיך מר ויטה לעסוק בעבודות התשתית של חברת ויטה כמנהל העבודה (עדות מר ויטה, ע' 10, ש' 1 - 4), והוא גם חתם על כרטיסי העבודה של חלק מהעובדים מושא הליך זה, כאשר כרטיסי העבודה נשאו כותרת של חברת בן עמי (מוצג ת/2). לגרסתו של מר בן עמי, סוכם שמר ויטה נשאר להפעיל את חברת ויטה, משום שהוא לא ידע מה הפעילות שלה (ע' 77, ש' 15 - 18), אך לנוכח העובדה שמר ויטה לא יכול היה לקבל שכר מחברת ויטה הוא הועסק על ידי חברת בן עמי (ע' 77, ש' 19). כן העיד מר בן עמי כי לא היה רוכש את החברה לולא הסיכום שמר ויטה וגם בנו ימשיכו להפעיל את החברה (ע' 79, ש' 10 - 13; ע' 81, ש' 6 - 8).
10. לטענת מר בן עמי בעדותו, העובדים הזרים סופקו על ידי חברת כוח אדם, ומר ויטה ניהל את אתרי העבודה כמנהל עבודה מטעמו (ע' 78, ש' 1 - 4). הסכם להעסקת העובדים נעשה בין חברת בן עמי לבין חברת כוח אדם (שהייתה אחד הנושים של חברת ויטה), כיון שחברת ויטה לא יכלה ליטול על עצמה התחייבויות כספיות (ע' 77, ש' 1 - 3). ואכן, על פי הסכם בין חברת בן עמי לבין חברת כח עצמה (ת/19) שנחתם ביום 1.4.2003, סוכם כי החברה תעמיד כוח אדם לרשות חברת בן עמי שכונתה בהסכם "המזמין", אולם במבוא להסכם צוין כי חברת בן עמי מעוניינת כי חברת כוח האדם תמשיך לספק עובדים לחברת י. ויטה הנמצאת בהליכי פירוק וכינוס נכסים וכן נקבע בהסכם כי
"העסקה זו הינה עבור חברת י. ויטה בע"מ"
. על פי נספח א' להסכם הוא חל על ארבעה עובדים ששמותיהם פורטו בנספח להסכם - Chinhat so, Arnon darnkaeo, Chai ka tank, Cani zibdnan.
11. על פי העולה מחומר הראיות, במועד מאוחר יותר נחתמו חוזים בין חברת בן עמי לבין
אותם עובדים (ת/22, ת/25, ת/26 ו- ת/29), וכן נערך להם ביטוח רפואי על ידי חברת בן עמי (נ/22, ת/23). על כך העיד מר בן עמי כי כחודש עד חודש וחצי לפני שיוסי ויטה סיים את עבודתו בחברת בן עמי, חברת כוח האדם שסיפקה את העובדים נקלעה לקשיים. כאשר אחיו, מר בן עמי אהרון, החליף את יוסי ויטה התברר כי שכרם לא שולם, ואז חברת בן עמי שילמה לעובדים הזרים שהתלוננו את השכר שהגיע להם (ע' 79, ש' 1 - 3), והנפיקה להם תלושי שכר מחברת ויטה (ע' 85, ש' 8 - 10; נ/23; נ/24). מר בן עמי טען כי חברת בן עמי ערכה את הביטוח הרפואי וחתמה על חוזי עבודה עם חלק מהעובדים הזרים כיון שהייתה הגוף שיכול היה לשלם להם בנקודת הזמן הזו (ע' 93, ש' 10 - 13; ע' 95, ש' 17 - 19). מר בן עמי העיד כי חברת בן עמי שילמה את השכר לחברת כוח האדם כל עוד הייתה פעילה, ולשניים - שלושה עובדים שילמה ישירות כי הם לא קיבלו כסף מחברת כוח האדם (ע' 95, ש' 20 - 22). מהאמור לעיל עולה כי חברת בן עמי שילמה, לפחות חלקית, את שכרם של העובדים, גם אם הם הועסקו בפרויקטים של חברת ויטה.
12. מר בן עמי העיד כי כל חברה מתנהלת בנפרד, מגישה מאזן בנפרד, מנהלת חשבון נפרד וחותמת על חוזי עבודה נפרדים. חברת י. ויטה נשארה תחת אותו שם והחוזים שלה המשיכו ועד היום היא מתנהלת כיחידה עצמאית מוחלטת (ע' 89, ש' 14 - 18). עם זאת אישר כי
"אפשר לעשות מדי פעם סלט בהעברת ציוד. אם לא משלמים זה עניין טכני בין החברות שכולן שלי ואני שולט בהן. זה עניין טכני"
(ע' 92, ש' 17 - 19), וכי יכול להיות מצב שעובד יעבור לעבוד בחברה שהוא לא מקבל ממנה שכר (ע' 92, ש' 20 - 21).
13. לטענת מר בן עמי בעדותו, חברת בן עמי עוסקת רק בגינון, ואם בכלל החברה מבצעת עבודות פיתוח ותשתית, זה רק באותם מקרים בהם אותן עבודות הן בתוך גנים וחלק מפיתוח הגנים (ע' 89, ש' 19 - 22; ע' 90, ש' 1 - 2). עם זאת, הוצג הסכם על ביצוע עבודות ריצוף בין חברת בן עמי לבין מר סעיד עבד אל רחם סעיד (ת/20), ולא עולה מההסכם כי הוא מתייחס רק לעבודות ריצוף בגנים. גם מר בן עמי בעדותו לא נתן פרטים על ההתקשרות על פי הסכם ת/20 וכל מה שאמר היה
"יכול להיות שזה ריצוף ששייך לגן שהחברה עשתה"
(ע' 90, ש' 13). עוד יש לציין כי מר אליהו קריף, אשר עבד בחברת בן עמי, העיד כי החברה עסקה לא רק בפיתוח גינון אלא גם ב"ריצוף הלחמות דרך העירייה" (ע' 63, ש' 18 - 19). לפיכך, אני קובעת כי אף שתחום פעילותה העיקרי של חברת בן עמי הוא גינון והשקיה, החברה עסקה גם בעבודות פיתוח ותשתיות.
14. אין מחלוקת, כי בחלק מהאירועים מושא הליך זה, העובדים הזרים מושא כתב האישום לבשו אפוד של חברת בן עמי, וגם כרטיסי הנוכחות שלהם היו של חברת בן עמי. לטענת מר בן עמי, מדובר בעניין טכני, כיון שפעילות חברת ויטה הייתה בשלבי התארגנות לאחר ניהול ההליך המשפטי, ולא היו בנמצא כרטיסי נוכחות או אפודים של ויטה (ע' 81, ש' 1 - 3). כן אישר מר בן עמי בעדותו כי חברת בן עמי וחברת ההובלות שבבעלותו (בן עמי אמיתי הובלות) סיפקו שירותים וכלי עבודה לחברת ויטה ללא תשלום בתקופה הרלוונטית לכתבי האישום, בשל חוסר יכולתה של חברת ויטה להתחייב כספית (ע' 84, ש' 1 - 5; ש' 17 - 22). גרסתו של מר בן עמי כי במועד מאוחר יותר העביר כסף מחברה לחברה לא הוכחה, ולא הוצגה שום אסמכתא לכך. לפיכך, הוכח שחברת בן עמי נשאה, לפחות חלקית, בהוצאות העבודות שבוצעו במכרזים של חברת ויטה.
15.
לטענת המאשימה, חברת בן עמי נכנסה בנעלי חברת ויטה ונרשמה כבעליה; ממסכת העדויות עולות זיקות רבות בין חברת בן עמי לבין העובדים הזרים (שימוש בציוד של חברת בן עמי; שימוש בכרטיסי נוכחות של חברת בן עמי; לחלק מהעובדים נערך ביטוח רפואי על ידי חברת בן עמי ונחתמו חוזי עבודה בינם לבין חברת בן עמי); גם אם חברת בן עמי היא לא המעסיקה, המסקנה העולה מהעדויות היא כי מר בן עמי לא דאג להפרדה בין פעילויותיו העסקיות השונות, וגם אם העובדים הועסקו על ידי חברת ויטה היה להם מעסיק נוסף - חברת בן עמי, והמצב הוא של מעסיקים במשותף - חברת בן עמי וחברת ויטה; הטענה כי העובדים סופקו דרך חברת כוח אדם מהווה גרסה כבושה, שהועלתה רק בעדותו של מר בן עמי בבית הדין לאחר שנמנע מלהתייצב לחקירות, והיא נסתרת בחוזי ההעסקה הישירים בין חברת בן עמי לבין העובדים. בכל מקרה, רשימת העובדים בנספח להסכם עם חברת כוח האדם כוללת ארבעה עובדים בלבד, ובאירועים מושא כתבי האישום נתפסו עובדים נוספים על אלה שפורטו בהסכם.
16.
הנאשמים טענו כי באירועים מושא האישום העבודות היו של חברת ויטה, והיו המשך לעבודות שביצעה חברת ויטה קודם לפירוק על בסיס המכרזים בהם זכתה; מדובר בעובדים שהיו עובדי חברת ויטה קודם להליך הפירוק, והמשך העסקתם הוסדר במסגרת הליך הרכישה; פעילות חברת ויטה בתקופה הרלוונטית לכתבי האישום הייתה נתונה לפיקוח הנאמן, שהוא גם היה בעל זכות החתימה; לעובדים היה היתר עבודה בחברת ויטה, מר ויטה ניהל את העבודה בחברה ומר בן עמי הסתמך על כך; מר ויטה אישר בעדותו כי העובדים הועסקו על ידי חברת כוח האדם; יש להתחשב בכך שהאירועים התרחשו "בתקופת תפר" של הסדר נושים, ושמדובר בתקופה קצרה ביותר בת שלושה חודשים, כאשר פעילות חברת ויטה נוהלה על ידי מר ויטה. לאחר עזיבתו של מר ויטה, נטל מר בן עמי את האחריות לניהול, ולא היו אירועים של העסקת עובדים זרים ללא היתר; כלי עבודה וציוד שנתפסו בשטח אינם יכולים להעיד על זהות המעסיק, שכן מקובל להשכיר ציוד מחברה לחברה; הטענה כי חברת בן עמי הייתה מעסיקה במשותף של העובדים ביחד עם חברת ויטה הועלתה לראשונה בשלב הסיכומים ולא נטענה בכתב האישום, ודינה להידחות מטעם זה בלבד.
17.
על יסוד התשתית העובדתית המפורטת לעיל, אני קובעת כמפורט להלן: