הכרעת דין בתיק פ 40056/05

כתב האישום ורקע כללי

1.         ביום 27.2.2005 הגישה התביעה (פרקליטות מחוז ת"א-פלילי) כתב אישום נגד הנאשמת, גלינה גוריאצקין, בו מיוחסות לה שתי עבירות: התעללות בקטין ובחסר ישע, לפי סעיף 368ג סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), ותקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 382(ב)(2) בנסיבות סעיף 368א(1) לחוק העונשין.

            מתיאור העובדות בכתב האישום עולה, כי ביום 24.1.2005, או בסמוך לכך, החלה הנאשמת לעבוד כמטפלת בשני התאומים נ.ד. (להלן: "התינוקת") ו-א.ד. (להלן: "התינוק"), ילידי 28.7.2004, בבית ההורים, א.ד. ו-ר.ד., ברמת-גן (להלן: "המתלוננים").

            בכתב האישום נטען כי במספר הזדמנויות, עובר ליום 17.2.2005, במועדים בהם שהתה הנאשמת בבית המתלוננים במסגרת עבודתה כמטפלת, תקפה הנאשמת את התינוקות בכך שטלטלה אותם בחוזקה והכתה אותם בראשם ובישבנם.

            בתאריך 17.2.2005, תקפה הנאשמת את התינוקות במספר מקרים אשר תוארו בכתב האישום.

            הנאשמת ניסתה להאכיל את התינוק א.ד, ומשזה סירב תקפה אותו בכך שאחזה בגופו וטלטלה אותו בחוזקה על גבי כרית הספה. לאחר מכן ניסתה הנאשמת להאכיל את התינוקת, נ.ד, ומשזו סירבה, תקפה אותה הנאשמת בכך שהפכה אותה בחוזקה על בטנה וחבטה בה בראשה, בגבה ובישבנה. משבכיה של התינוקת נמשך, בעקבות מעשיה אלו של הנאשמת, אחזה הנאשמת בגב חולצתה של התינוקת, כשזו שוכבת על בטנה, הרימה וטלטלה אותה בצורה זו אל חדר הילדים.

            הנאשמת ניסתה להניח שמיכה על בגדיה של התינוקת ומשזו החלה להתנועע בחוסר רצון על הספה, חבטה בה הנאשמת בבטנה ובגבה.

            הנאשמת ניסתה פעם נוספת להאכיל את התינוקת ומשזו סירבה, השליכה אותה על הספה ומשבכיה לא פסק, תקפה אותה הנאשמת בכך שסטרה פעמיים בפניה ובראשה של התינוקת.

            לסיום, טוענת התביעה בכתב האישום כי "במעשיה אלה ביצעה הנאשמת מעשה התעללות גופנית בתינוקות ותקפה בנסיבות מחמירות את התינוקות. הנסיבות המחמירות מתבטאות בכך שהנאשמת היתה אחראית על התינוקות".

            בישיבה מיום 9.5.2005, הודתה הנאשמת בכל עובדות כתב האישום למעט בעובדות הנטענות בסעיף 3. כזכור, פורטו בסעיף 4 לעובדות כתב האישום כל הפרטים הנוגעים להתרחשויות מיום 17.2.2005, ואילו סעיף 3 הינו סעיף כללי הנוגע לאירועים שהתרחשו "במספר הזדמנויות עובר ליום 17.2.2005".

            הסנגורית, עו"ד מיכל בכר, מסרה בתגובתה לכתב האישום כי הנאשמת מודה כי בתאריך 17.2.2005 היא נהגה כמתואר בכתב האישום, אך לגירסתה "זו היתה הפעם היחידה שהיא נהגה כפי שנהגה. בהזדמנויות אחרות לא נהגה באלימות כלפי התינוקות".

            באותה ישיבה מסרה ב"כ הנאשמת, כי בפיה "טענות זוטא" לגבי אימרותיה של הנאשמת. על פי הטענה, היתה הנאשמת במצב נפשי קשה עת נחקרה ע"י החוקרים. היא נחקרה בשעת לילה מאוחרת, נמנע ממנה לשתות ולישון. הנאשמת טוענת כי הדברים שנרשמו באימרתה, ככל שהדבר אינו נוגע לאירועים מיום 17.2.2005, לא נאמרו על ידה.

מאחר שהנאשמת כפרה בנטען בסעיף 3 לעובדות כתב האישום, ביקשה התובעת לקבוע את התיק להוכחות, וכך נעשה.

ראיות התביעה

2.         מרבית הראיות שבידי התביעה הוגשו לבית המשפט בהסכמה ובראשם קלטת וידיאו
(ת/8) אשר תיעדה את מעשיה של הנאשמת בתאריך 17.2.2005.

            הודעות ההורים במשטרה הוגשו אף הם בהסכמה, מבלי שהיה צורך להעידם.

            בהודעתו מיום 18.2.2005 (ת/10), סיפר האב, א.ד., כי בתאריך 28.7.2004, נולדו לבני הזוג תאומים, בן ובת. כשבוע וחצי לפני מועד מסירת העדות החלה הנאשמת לעבוד כמטפלת בתינוקות, בביתם ברמת גן. העד ציין כי הנאשמת מתגוררת בפתח תקוה, אך לא ידע למסור את כתובתה או פרטים אישיים נוספים, למעט מספר הטלפון בביתה
(9344230-03) ומספר טלפון סלולרי (2888932-052).